יום כיפור הוא אחד הימים החריגים ביותר בישראל ובעולם, לא רק מבחינה חברתית ומבחינה דתית – אלא גם מבחינה סביבתית. במשך כ-24 שעות, מיליוני בני אדם מפסיקים לעבוד, הכבישים מתרוקנים מכלי רכב וברחבי הארץ משתרר שקט שכמעט ולא מוכר בחיי היום-יום. אבל בזמן שבני האדם עוצרים, הטבע ממשיך לפעול, ובעלי החיים חווים שינוי פתאומי בסביבה שבה הם חיים ומתנהלים: פחות רעש, פחות תנועה ופחות זיהום אוויר. מה קורה להם כשהתנועה נעצרת, ומה אפשר ללמוד מכך על האופן שבו התחבורה שלנו משפיעה על חיות הבר במשך השנה?

ההשפעה לא נגמרת באספלט

עבור בעלי החיים, היעלמותם הפתאומית של כלי הרכב משנה באופן מיידי את הסביבה שלהם. במשך כל השנה הם נחשפים למזהמים שנפלטים מהמכוניות ופוגעים בבריאותם, ונאלצים להתמודד עם כבישים שחוצים את שטחי המחיה שלהם ושמעמידים אותם בסכנת דריסה.
כלבים משוטטים על כביש ריק
כלבים משוטטים על כביש ריק
כלבים משוטטים על כביש ריק
(צילום: Alberta Archives/Shutterstock)
"בעלי החיים יכולים לחוש הבדלים בסביבה בפרקי זמן מזעריים", מסבירה ד"ר יעל לנרד, חוקרת השפעות זיהום רעש על בעלי חיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדבריה, לרעש הכבישים יש גם השפעה על האופן שבו בעלי חיים משתמשים במרחב: "כביש רועש וסואן הוא מכשול משמעותי עבור בעלי החיים. למעשה, בגלל תנועת כלי הרכב והרעש שהם מייצרים אנחנו רואים ירידה בפעילות של בעלי חיים גם במרחק של קילומטרים מהכבישים".
לכן, הירידה הדרמטית ברעשים ביום כיפור יכולה לאפשר לבעלי חיים להתקרב יותר לאזורים שבשגרה מושפעים מתנועת כלי רכב. עם זאת, לדבריה, בישראל טרם נעשה מחקר מקיף שבדק באופן ישיר את ההשפעה ביום כיפור. רעש כלי הרכב עלול לשבש את התקשורת בין בעלי חיים, להקשות עליהם לאתר טורפים או טרף ולשנות את דפוסי הפעילות שלהם.
גם זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב עלול להשפיע על בריאותם: מחקרים שנעשו בציפורים, למשל, מצאו כי חשיפה לפליטות מכלי רכב עלולה לפגוע ולדכא את מערכת החיסון ולשבש תהליכים פיזיולוגיים. ובכבישים עצמם, הסכנה מוחשית עוד יותר: מחקר ישראלי, שהתבסס על נתונים שנאספו במשך עשר שנים על למעלה מ-2,800 ק"מ של כבישים ו-18 מיני חיות בר, מצא כי הסיכון לדריסה משתנה בין מינים ובהתאם לעומס התנועה בכביש, וכי גם כבישים שבהם התנועה לא גבוהה עלולים להיות סכנה משמעותית.
שני סוסים משוטטים על כביש ריק
שני סוסים משוטטים על כביש ריק
שני סוסים משוטטים על כביש ריק
(צילום: Alexmontetravel/Shutterstock)
ההשפעה של רעש הכבישים לא מסתיימת בשולי האספלט. מחקר שנערך בהובלת לנרד ויחד עם ד"ר גופל מורלי, פרופ' אורי רול ופרופ' עודד ברגר-טל, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחן עד כמה רחוק מגיעה ההשפעה של רעש התחבורה מעבר לשולי הכביש, ואיך היא עלולה להשפיע על התנהגות בעלי חיים בכלל, ובפרט על בחירת אזורי קינון של ציפורים. צוות המחקר ניתח עשרות מחקרים קודמים על השפעת רעש כבישים על התנהגות בעלי חיים, ושילב את הממצאים עם נתונים על רשת הכבישים, נפחי התנועה וסוגי בתי הגידול בישראל.
שני ברווזים ממין ברכיה, סמוך לכביש ריק
שני ברווזים ממין ברכיה, סמוך לכביש ריק
שני ברווזים ממין ברכיה, סמוך לכביש ריק
(צילום: Nicholas J Klein/Shutterstock)
התוצאה מציירת תמונה מטרידה. לפי התוצאות, כ-43 אחוז מהאזורים הלא-עירוניים בישראל (אזורים טבעיים, חקלאיים ושטחים פתוחים) נמצאים בטווח שבו רעש התחבורה עלול להשפיע על בחירת בתי הגידול של הציפורים. כשבוחנים רק את השטחים המוגנים (שמורות טבע וגנים לאומיים), שיעור השטחים שנמצאים בטווח זה עומד על כ-23 אחוז. במקרה של כבישים עמוסים במיוחד, אזור ההשפעה יכול להשתרע למרחק של יותר מקילומטר מהכביש ועד כ-1.5 ק"מ בשטחים פתוחים. "המשמעות היא שההשפעה האקולוגית של כביש לא מסתכמת בשטח שתופס האספלט. גם שטחים טבעיים שנותרים לכאורה ללא פיתוח עלולים להיות מושפעים מהרעש המתמשך שמייצרת התנועה", היא אומרת.

לא בכל מקום שקט

אלא שכאן מגיעה הסתייגות חשובה: יום כיפור הוא לא בהכרח יום שקט יותר עבור כל בעלי החיים ובכל מקום בישראל. בשטחים הפתוחים, שבהם נמצאים רבים מבעלי החיים שרגישים יותר לרעש, יש מי שיוצאים לטבע. "דווקא ביום כיפור אנשים רבים בוחרים לצאת לטבע, להשמיע מוזיקה ולעשות מנגלים", מספרת לנרד. לעומת זאת, לאורך כבישים מרכזיים ובסביבת שדות התעופה, הירידה בפעילות האנושית אכן יוצרת ירידה משמעותית ברעש. כך שיום כיפור הוא למעשה מעין ניסוי טבעי חלקי: במקומות מסוימים בני האדם כמעט נעלמים מהמרחב, בעוד שלמקומות אחרים בני האדם דווקא מגיעים.
ובכל זאת, השקט בכבישים ביום כיפור מספק הצצה למה שקורה כשאחד ממקורות ההפרעה המרכזיים לבעלי החיים נחלש, ולו לזמן קצר. השאלה היא לא אם אפשר או צריך לסגור כבישים גם בימים אחרים בשנה – "אין אף תרחיש שבו בני אדם יגזרו על סגירת כבישים ראשיים כדי להפחית רעש", אומרת לנרד - אלא יש לשאול איך אפשר לתכנן ולהפעיל את הכבישים כך שהפגיעה בבעלי החיים תהיה קטנה ככל האפשר. "הרעיון הוא להכניס את הרעש למערכת השיקולים – למודעות, לתכנון ולתפעול", היא מסכמת.