אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכריזה על "אתגר האטום", מיזם אקדמי שבמסגרתו כ-40 סטודנטים מלמעלה מעשר מחלקות אקדמיות יחולקו לארבעה צוותים ויתכננו כורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR) עבור צורכי האנרגיה של ישראל.
באוניברסיטה אמרו כי כל צוות יבחן טכנולוגיית כור אחרת ויפתח תכנון קונספטואלי לתחנת כוח בהספק של 60 מגה-וואט, המותאמת לתנאי האקלים בנגב, עם אפשרות לשילוב התפלת מים. במאי 2029 תבחר ועדת מומחים בלתי תלויה את התכנון הטוב ביותר שיעמוד בקריטריונים שיפורסמו מראש. התכנון ייקרא BG-SMR-60 לציון שנת השישים לאוניברסיטה.
האתגר הוכרז במהלך חנוכת מכון קליין למדעי והנדסת הגרעין, שהתקיים במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. מכון קליין הוקם בשנת 2025 בתרומת קרן כרמלה ויוסף קליין, בשותפות עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המכון מקדם הכשרה, מחקר והוראה בתחום האנרגיה הגרעינית, בדגש על טכנולוגיות כורים מתקדמות ובינה מלאכותית להנדסה גרעינית, ותומך בשיתופי פעולה בינלאומיים. באתגר שותפה היחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף חוקרים ושותפים מהתעשייה ומהמגזר הציבורי.
להכשיר את האנשים שיידרשו להחלטות האנרגיה של ישראל
על רקע העלייה בביקוש לחשמל, צורכי התשתית של הבינה המלאכותית, השאיפה לביטחון ועצמאות אנרגטיים, והשאיפה לצמצם פליטות פחמן, האנרגיה הגרעינית חוזרת לדיון במדינות רבות. לצד פיתוח הטכנולוגיות, מתחדדת גם שאלת כוח האדם: נדרשים מומחים שיוכלו להעריך חלופות, לבחון ראיות ולהתמודד עם האתגרים ההנדסיים, הבטיחותיים והמערכתיים הכרוכים בתחום.
"ישראל מתקרבת בצעדי ענק לאחת מהחלטות האנרגיה הגדולות בתולדותיה: כיצד לשלב אנרגיה גרעינית בסל מקורות האנרגיה שלה. החלטה בסדר גודל כזה ראויה למומחיות, לא לאלתור", אמר פרופ' ארז גלעד, ראש היחידה להנדסה גרעינית וראש מכון קליין. פרופ' גלעד הוסיף: "אנחנו לא בונים כור, אנחנו בונים את הדור שיוכל לאפשר למדינת ישראל לבחור את עתידה האנרגטי בתבונה. אנרגיה גרעינית היא, בראש ובראשונה, אנשים ואקוסיסטם".
ארבעת הצוותים, שייקראו אור, ברק, להט וניצוץ, יעסקו בארבע משפחות טכנולוגיות שונות: כור מים בלחץ, כור מהיר מקורר מתכת נוזלית, כור מלח מותך, וכור גרפיט מקורר הליום. כל צוות יידרש לבחון את תחנת הכוח כמערכת שלמה, מהכור ומערכות הקירור ועד מערכות הבקרה, הבטיחות, העלויות וייצור החשמל ולבסס את החלטותיו על חישובים, עבודת צוות וביקורת מקצועית.
"תחנת כוח גרעינית היא אתגר הנדסת מערכות מורכב במיוחד, שמחבר כמעט כל תחום הנדסי", הסביר פרופ' עמי ישעיה, דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. "הסטודנטים יצטרכו להסביר את החלטותיהם, להגן על הבחירות שלהם, להתמודד עם ביקורת ולשפר את התכנון, כפי שעושים צוותי ההנדסה הטובים בעולם".
פרופ' יניב גלבשטיין. קרדיט צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון
(צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון)
"אוניברסיטת בן-גוריון הוקמה בנגב כדי להתמודד עם אתגרים לאומיים באמצעות מדע, חדשנות ויוזמה", הוסיף פרופ' יניב גלבשטיין, רקטור האוניברסיטה. "אתגר האטום הוא בדיוק כזה. הוא מעניק לסטודנטים בעיה בעלת חשיבות למדינה ומכשיר אותם לעבוד בסטנדרטים גבוהים של הנדסה ומדע: ביקורת, הערכה בלתי תלויה וראיות שניתן לבדוק. התכנונים יהיו חשובים – והבוגרים יהיו חשובים עוד יותר".
באוניברסיטה אמרו כי במהלך שנת הלימודים הנוכחית ייבחרו המשתתפים ויתכנסו לאקדמיה גרעינית בת חמישה ימים בשדה בוקר, כאשר לא נדרש מהסטודנטים רקע קודם בהנדסה גרעינית. המטרה היא שכל משתתף יביא את הידע מתחום לימודיו וירכוש יחד עם חברי הצוות את יסודות התחום. הצוותים יפעלו כצוותי תכנון, יציגו את עבודתם בפומבי ויעברו ביקורות מקצועיות, בהן ייבחנו ההנחות והחישובים של כל צוות תכנון.
באוניברסיטת בן גוריון בנגב סיכמו: "התוכנית היא יוזמה אקדמית אזרחית, המתבססת על הספרות הפתוחה, פיקוח בלתי תלוי של מומחים וקריטריונים שקופים. תוצריה יהיו תכנוני ייחוס וניתוחים אקדמיים הניתנים לשחזור. אוניברסיטת בן-גוריון תוביל את הליבה האקדמית ומזמינה משרדי ממשלה, גופים ציבוריים, חברות אנרגיה וטכנולוגיה, גורמי תעשייה, סטארט-אפים, משקיעים וקרנות פילנתרופיות לקחת חלק ביוזמה. שותפים יוכלו להעמיד מומחים לסקירה ולהנחיה (מנטורינג), להציע נתונים וכלי הנדסה, לתמוך במלגות ולהביא ניסיון מהשטח. בכך יוכלו לסייע בבניית התשתית האנושית והמחקרית לתחום האנרגיה הגרעינית בישראל".
