בחג האהבה של 2021 חזו תושבי יוסטון שבטקסס במחזה נדיר ורומנטי: שלג החל לרדת וכיסה את העיר במרבד לבן. אלא שבחלוף השעות, כשהשלג המשיך לרדת, ההתרגשות הראשונית התחלפה בבהלה. בחודש פברואר של אותה שנה שלוש סופות קשות תקפו את טקסס, ובשיאן נותקו כחמישה מיליון תושבים מתשתיות החשמל בארה"ב. על פי משרד הבריאות של טקסס, התנאים הקשים והפסקת החשמל, שנמשכו מספר ימים באזורים מסוימים, גבו את חייהם של 246 טקסנים.
בזמן שהסופה החשיכה את טקסס, ברשת התחוללה סופה אחרת: גולש פרסם תמונה של מסוק שמבצע פעולת הפשרה לטורבינת רוח שקפאה בסופה, תוך רמיזה שהפסקות החשמל הן תוצאה של קריסת תשתיות אנרגיה מתחדשת, שמספקות חשמל לכרבע מתושבי המדינה. תוך מספר שעות עשרות אלפי גולשים שיתפו את הציוץ, והנרטיב של כישלונה של האנרגיה הירוקה אומץ על ידי חוגי הימין האמריקני, מכחישי האקלים והתקשורת השמרנית. למרות הצהרות מועצת האנרגיה של טקסס שלפיהן גם תחנות הכוח שמונעות על ידי דלקי מאובנים חוו תקלות קשות (למעשה, הירידה בכושר יצור החשמל של תחנות כוח מבוססות גז טבעי הייתה פי 5 גבוהה יותר משל טורבינות הרוח) - ובעיקר, למרות שהתמונה צולמה בכלל בשבדיה ב-2015 - המחוקקים המקומיים הטילו את האשמה על האנרגיה המתחדשת בלבד, וניצלו את ההזדמנות למתוח ביקורת על תוכניות לחקיקת אקלים.
המקרה של טקסס הוא דוגמה אחת לתופעה רחבה ומדאיגה. מחקר חדש שפורסם לאחרונה ניטר הפצת פייק ניוז בנושא משבר האקלים בשנה וחצי האחרונות, ומצא שטוויטר ופייסבוק לא מצליחות להסיר ידיעות כוזבות בצורה יעילה - ואף תורמות להפצתן לקהלים רחבים.
המחקר פורסם על ידי המכון לדיאלוג אסטרטגי (ISD), ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שבסיסו בלונדון, שמתמחה בחקר הקצנה חברתית. לפי המחקר, הפצת מידע שגוי ברשתות החברתיות זינקה סביב שני אירועים: הסופות שהתחוללו בפברואר 2021 בטקסס, וכן ועידת האקלים של האו"ם, שנערכה בגלזגו בנובמבר 2021.
הכשל המשמעותי ביותר שעליו מצביע המחקר טמון בהיעדר הגדרה מספקת ל"פייק ניוז" בתחומי האקלים. יוטיוב, גוגל ופינטרסט היו היחידות שקבעו רשימה של קריטריונים מובהקים להגדרת תוכן "מכחיש אקלים", ואף הטמיעו אותן בתנאי השימוש של הפלטפורמות. לעומת זאת, הרשתות החברתיות העצומות פייסבוק, טוויטר וטיקטוק לא קבעו קריטריון ברור להכחשת אקלים, ולא כללו מדיניות בנושא בתנאי השימוש שלהן.
המחקר החדש מציע להגדיר כל תוכן שמערער על הקונצנזוס המדעי בנושא חומרת משבר האקלים כמידע שגוי, בדגש על תכנים שמקטינים או מכחישים את הסיכון הקיומי שמשבר האקלים טומן בחובו, את התרומה האנושית למשבר ואת הצורך הדחוף לפעול על פי העקרונות שנקבעו בהסכם פריז. בנוסף, על פי החוקרים, יש לנטר תכנים שמציגים מידע מדעי באופן חלקי או נטול הקשר, וכן ניסיונות "להלבין" תעשיות שתורמות להחמרת המשבר.
צוללים במורד מאורת הארנב
בשנים האחרונות, בעקבות לחצים ציבוריים, הקימו פייסבוק וטוויטר מרכזי מידע מדעי שנועדו לסתור את שצף הדיס-אינפורמציה. עם זאת, מהמחקר עולה שמעורבות הגולשים בתכנים כוזבים בנושאי אקלים, גבוהה עד פי חמש ממעורבותם בתכנים שאותם הרשתות מסמנות כאמינים מדעית. כך לדוגמה, הסרטון הנצפה ביותר בפייסבוק מוועידת האקלים בגלזגו היה נאומו של חוקר הטבע ויוצר הסרטים הדוקומנטריים האגדי דיוויד אטינבורו – שזכה לכ-8,600 צפיות בלבד.
לעומת זאת, סרטון של מי שהיה אז עורך המגזין הפוליטי Spiked (שמזוהה עם הימין הקיצוני האמריקני), ברנדן או'ניל, שבו הוא קרא למשתתפי הוועידה "חבורה של נרקיסיסטים צבועים", נצפה כ-34 אלף פעמים. לאורך תקופת המחקר, שמונת העמודים שפייסבוק מקדמת במסגרת מרכז המידע המדעי שלה זוכים בממוצע לשיעורי חשיפה מאוד נמוכים - כ-7,500 אינטרקציות (צפיות, לייקים ותגובות), לעומת מפיצי מידע כוזב שזכו לכ-92 אלף אינטרקציות.
על אף שהמודעות החברתית לחומרת משבר האקלים הולכת וגוברת, קיים מיעוט קטן אך קולני שמפיץ מידע שגוי לקהלים רחבים של קוראים. המחקר זיהה 16 "מפיצי על" שפועלים בטוויטר כמעט ללא השלכות, על אף שהם סומנו פעמים רבות כמי שעברו על חוקי הקהילה. תכנים שלהם שמכילים מידע כוזב לגבי משבר האקלים זכו לסך של כ-507 אלף אינטרקציות. גולשים אלו ידועים גם בהפצת תיאוריות קונספירציה רבות, בהן התנגדות לחיסונים, הכחשת שואה וקונספירציית "גניבת הבחירות" בארצות הברית מדונלד טראמפ – שרבים מהפורעים החמושים שפרצו לבניין הקפיטול בינואר האחרון דגלו בה.
הרשתות החברתיות הפכו לכר פורה למפיצי תיאוריות קונספירציה, עקב האופן שבו האלגוריתם מושך את הגולשים לבלות זמן רב ככל האפשר בפלטפורמה. פייסבוק, טוויטר ויוטיוב ספגו ביקורת בשנים האחרונות על מה שמכונה "אלגוריתם הרדיקליזציה": עקרון שלפיו הרשת מזהה את תחומי העניין של הגולש, ומציעה לו תכנים קיצוניים יותר ויותר. תכנים אלו נועדו להרגיז או לרגש את הקורא, ולפתות אותו "לצלול עמוק יותר אל תוך מאורת הארנב". בנושאים מקטבים כמו פוליטיקה, מתחים אתניים וחברתיים, האלגוריתם יוצר תמונת עולם מוטה יותר ויותר – ומשם, הדרך לחשיפה לתיאוריות קונספירציה היא קצרה.
ישראל פגיעה במיוחד
המחקר החדש התמקד בתכנים בשפה האנגלית בלבד, ועל כן מספק תמונת מצב חלקית של הנעשה ברחבי העולם. עם זאת, ד"ר תהילה שוורץ אלטושלר, מומחית למשפט וטכנולוגיה ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מודאגת שישראל נמצאת בעמדה פגיעה במיוחד. "פרנסס האוגן, עובדת לשעבר בפייסבוק שחשפה באוקטובר האחרון מסמכים שעוסקים במדיניות האכיפה של פייסבוק, אמרה משהו שלא נותן לי מנוח: נזקי הפייק ניוז לא מתפזרים שווה בשווה בין כל המדינות", היא אומרת. "במדינות שבהן מדוברת שפה נפוצה מאוד, כמו אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית, פותחו כלי בינה מלאכותית שמנטרים את התוכן באופן אוטומטי. אך כשאין מנגנונים שמזהים דקויות בשפה והקשרים חברתיים, ההקצנה בתכנים באותה שפה תהיה משמעותית הרבה יותר מאשר באנגלית".
לדברי שוורץ אלטושלר, במהלך מבצע "שומר החומות" אפשר היה לראות איך אפילו המשטרה והשב"כ היו חסרי אונים מול המידע הכוזב שהופץ ברשתות החברתיות. "אני לא רואה סיבה לחשוב שידיעות כוזבות בעברית בנושאי אקלים לא מופצות באופן דומה", היא אומרת. "בישראל, ניטור התוכן מסתמך על דיווח גולשים ומענה אנושי, והרשתות החברתיות מקצות מעט מאוד משאבים למענה לתוכן בעברית: יש בסך הכול שניים-שלושה אנשים שיושבים באירלנד או בטקסס שאחראים על הנושא. חיים פה היום תשעה מיליון אזרחים, אבל מבחינת הרשתות החברתיות – אנחנו טיפה בים".
בהיעדר מענה מהרשתות החברתיות או הרשויות, כל שנותר לגולשים הישראלים זה לחדד את חוש הביקורת: לבחון היטב מהו מקור הידיעה שהם נחשפים אליה, להצליב מידע ולחפש באופן פעיל את הגופים והמומחים האמינים ביותר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
