חנה איש הורוביץ, שהקדישה את חייה לכלבנות, נפטרה היום (ד') בגיל 92. הורוביץ, שהמשיכה להתחרות ולפעול למען ענף הכלבנות בארץ עד השבוע האחרון לחייה, הייתה קמה עם עלות השחר ומאמנת את הכלבים שלה.
הורוביץ, ניצולת שואה שאיבדה את הוריה כשהייתה בת 8, עלתה לארץ בשנת 1947. באחד הראיונות שערכו איתה בקהילת ענפי הספורט הכלבני בארץ, סיפרה כי את אהבתה לגזע הרועה הגרמני ספגה בילדותה בוורשה, מכלבה בשם עלמה. את הכלבנות הגדירה כחיידק. "ברגע שאתה נדבק - אין דרך חזרה".
ריאיון עם חנה הורוביץ, לפני כמה שנים
בשנים האחרונות היא נהגה להתחרות עם כלבתה דנה, שהגיעה מיחידת עוקץ. למרות אהבתה לרועה הגרמני, היא גילתה את היופי שבגזע המלינואה ופיתחה אהבה עזה לכלבתה, שהפכה לחלק בלתי נפרד בחייה. זאת, אחרי שגידלה כלבה מגזע רועה גרמני במשך 13 שנה.
בריאיון מצולם סיפרה כי "אחרי שנשבעתי שאני לא לוקחת יותר כלב, הגעתי לחוג עם דמעות בעיניים ואמרתי אני צריכה כלב. אני לא יכולה בלי כלב. אמרו לי אין לי כרגע לתת לך רועה גרמני, רק מלינואה. בלית ברירה אמרתי בסדר". על דנה הכלבה, היא סיפרה: "הכלבה הזו זה משהו כל כך מיוחד. יש לה את המרץ של המלינואה ומצד שני זו כלבת בית. אם אני לא מרגישה טוב היא תישאר לצידי ולא תזוז".
חנה איש הורוביץ וכלבתה דנה
(צילום: באדיבות המשפחה)
בעמוד הפייסבוק "החוג לכלבי הגנה והצלה" הודיעו על מותה של הורוביץ: "החוג הישראלי לכלבי הגנה והצלה מרכין את ראשו ונפרד מאחת מעמודי התווך של החוג, אישה שהייתה הלב הפועם שלנו במשך עשורים, חנה הורוביץ".
הורוביץ הצטרפה לתחום בשנת 1983. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת כיהנה כחברת הנהלה, ועד לפני כשלוש שנים שימשה כמזכירת החוג. "פעילותה בהנהלה הייתה ראויה לכל שבח, תמיד מתוך אהבה עצומה לחוג, שיתוף פעולה ונכונות לעזור לכל חבר וחברה. בנוסף לפועלה המקומי, היא תרמה רבות לכלבנות הישראלית כולה כאשר שימשה כמזכירת הנהלת ההי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות)", נכתב.
עוד נכתב כי "לאורך השנים היא גידלה רק כלבי רועה גרמני, אותם הובילה במקצועיות להישגים הגבוהים ביותר, עד לרמה של שוצהונד 3. תרומתה המקצועית לספורט הכלבני בארץ תיזכר גם בזכות העובדה שתרגמה בהתנדבות מלאה את תקנון מבחני העבודה של ה-FCI מגרמנית לעברית. עד לגיל 92 (!) היא המשיכה להתחרות ב-IGP עם כלבתה האחרונה, דנה, המלינואה הראשונה שלה, שהגיעה מיחידת עוקץ. בהזדמנות זו, אנו רוצים לומר תודה מיוחדת לדנה הכלבה, שעשתה את עבודתה נאמנה וליוותה אותה במסירות יוצאת דופן. עד לשבוע האחרון לחייה, ולמרות גילה המופלג ומצבה הרפואי, היא לא ויתרה והגיעה למגרש (להתאמן) כבכל שבת. היא הייתה ותישאר מודל לחיקוי ודוגמה אישית לכל כלבן וכלבנית צעירים בישראל".
המשיך באילוף עד לימיה האחרונים. חנה הורוביץ והכלבה דנה
(צילום: חנה שלג)
כלבנים רבים ספדו לה. "חנה היוותה דמות מופת מאז ומעולם. מעמודי היסוד של החוג לכלבי הגנה והצלה", כתבה שרון רונן. "אישה קטנה אבל גדולה מאוד. דמות יוצאת דופן, שהפגינה מחויבות ורצינות לאימונים ולכל דבר שעסקה בו. היא אהבה את החוג, והחוג אהב אותה ותמיד הייתה חלק בלתי נפרד מפעילות החוג, מעורבת ותורמת בכל דרך ותמיד תוך הפגנת דייקנות, יסודיות ומשמעת עצמית גבוהה".
רבים ראו בה דמות להערכה ומודל לחיקוי. הכלבן אבי שקולסקי, היו"ר לשעבר של החוג, כתב כי "חנה הייתה דמות לחיקוי והערצה בעיני כל חברי החוג. היא תישאר בליבנו לנצח ודמותה חקוקה על לוח פעילותינו ותשמש לנו כלפיד האש בהמשך הדרך."
הלוויתה תתקיים מחר (חמישי) בבית העלמין בפתח תקווה. היא הותירה אחריה שלושה בנים, תשעה נכדים ונין.
