אפילו אחרי שנות מחקר כה רבות, פלאונטולוגים עדיין יודעים מעט יחסית על מרחבי זמן מסוימים בעידן הדינוזאורים. חלקו האמצעי של הקרטיקון, מלפני כ-113 מיליון שנה עד לפני 83 מיליון שנה, הוא ביניהם. כעת התגלה כי ייתכן שדינוזאור אוכל צמחים, ששרידיו התגלו לאחרונה, היה מאחרוני מינו בתקופה שבה האקלים המתחמם של כדור הארץ אילץ שינויים מסיביים באוכלוסיות הדינוזאורים העולמיות.
הדגימה, שזכתה לשם יאני סמית'י (Iani smithi) על שם יאנוס, אל מהמיתולוגיה הרומית בעל שני פנים - אחד מביט לעבר והשני לעתיד - שהיה אל השערים במובן הרחב של המילה, הייתה של דינוזאור מהאורניתופודה - קבוצה גדולה של דינוזאורים צמחונים - ממנה צמחה משפחת ההדרוזאוריים (שמכונים "הדינוזאורים הברווזניים" או "הדינוזאורים בעלי מקור ברווז", על שם המקור השטוח שהיה בחזית הפה שלהם) עליה נמנים בין היתר פרזאורולופוס ואדמונטוזאורוס. החוקרים מצאו את רוב השלד של הדינוזאור הצמחוני - כולל הגולגולת, החוליות והגפיים - בתצורת הר הארז ביוטה (Cedar Mountain Formation) שבארצות הברית, כשממצאי המחקר פורסמו בכתב העת PLoS ONE.
הדינוזאור יאני סמית'י, שאורך גופו נאמד בכ-3.5 מטר, חי כאמור במה שהיא כיום יוטה אשר במערב ארצות הברית, במהלך אמצע הקרטיקון, לפני כ-99 מיליון שנה. התכונה הבולטת ביותר של הדינוזאור הזה הייתה הלסת החזקה שלו, עם שיניים המיועדות לאכילת צמחייה קשיחה.
4 צפייה בגלריה
המיקום הפיזי ועל ציר הזמן שבו התגלו שרידיו של הדינוזאור יאני סמית'י, ואיור שממחיש את שרידי העצמות שנמצאו בשטח
(איור: Lindsay Zanno)
תקופת אמצע הקרטיקון התאפיינה בשינויים סביבתיים גדולים, שהשפיעו רבות על אוכלוסיות הדינוזאורים. התגברות כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה במהלך תקופה זו גרמה להתחממות כדור הארץ ולעלייה במפלס הים, מה שגרם לדינוזאורים לנוע על שטחים קטנים יותר ויותר. למעשה, היה כל כך חם עד שיערות גשם שגשגו בקטבים והצמחים בעלי הפרחים (מכוסי הזרע) השתלטו על אזורי החוף והחליפו מקורות מזון עליהם התבססו הרביבורים, כלומר אוכלי צמחים.
בצפון אמריקה, זאורופודים ענקיים אוכלי צמחים - קבוצת דינוזאורים צמחוניים שכמה ממיניה הענקיים עלו בממדיהם ובמשקלם על כל בעל חיים אחר ביבשה אי פעם - נעלמו כלא היו יחד עם משפחת האלוזאוריים הטורפים. במקביל, אוכלי צמחים קטנים יותר כמו הדרוזאוריים מוקדמים, דינוזאורים בעלי קרניים מתת-הסדרה צרטופסים ותרופודים דוגמת טירנוזאורים ואובירפטורוזאורים, הגיעו מאסיה העתיקה.
למעשה, ייחודו של יאני סמית'י לא רק בשל העובדה שהתגלה לאחרונה, אלא גם בגלל נדירותו בתיעוד המאובנים בצפון אמריקה ומיקומו בהיסטוריה של הדינוזאורים. "התמזל מזלנו למצוא את שרידיו של דינוזאור זה. אמנם ידענו שהוא חי במערכת האקולוגית הזו כי נאספו פה ושם שיניים בודדות, אבל לא ציפינו להיתקל בשלד כל כך יפה, במיוחד מהתקופה הזו בהיסטוריה של כדור הארץ, כשהגולגולת שנמצאה כמעט בשלמותה הייתה חשובה לאין ערוך לחיבור הסיפור", אמרה ד"ר לינדזי זאנו, מאוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט, שמשמשת כראש מחלקת הפלאונטולוגיה במוזיאון צפון קרוליינה למדעי הטבע, ונמנתה על צוות המחקר.
4 צפייה בגלריה
שרידי הלסת של הדינוזאור יאני סמית'י, עם שיניים המיועדות לאכילת צמחייה קשיחה
(צילום: North Carolina State University)
4 צפייה בגלריה
תצורת הר הארז ביוטה (Cedar Mountain Formation), שם התגלו שרידי הדינוזאור יאני סמית'י
(צילום: Shutterstock)
ד"ר זאנו ועמיתיה השתמשו בשלד השמור היטב כדי לנתח את מערכות היחסים האבולוציוניות של יאני סמית'י והופתעו נוכח התוצאות. "מדובר על דינוזאור משושלת של אורניתופודים (rhabdodontomorph iguanodontian) המוכרים כמעט אך ורק מאירופה (בהמשך גם מאוסטרליה)", אמרה ד"ר זאנו, שחושבת כי חקר המאובן הזה בהקשר של שינויים סביבתיים ומגוון ביולוגי במהלך אמצע הקרטיקון מספק תובנה עמוקה יותר על ההיסטוריה של כדור הארץ.
"יאני סמית'י, שהחלק השני של שמו הוא כהומאז' לג'ושוע ארון סמית' בשל תרומתו הפלאונטולוגית, עשוי להיות הפרט האחרון ששרד בשושלת של דינוזאורים שפעם שגשגו בצפון אמריקה, אבל בסופו של דבר נדחקו על ידי ההדרוזאוריים. מדובר על דינוזאור שהיה בחיים בזמן שהמעבר הזה התבצע, כך שמדובר במין שמסמל את השינוי הסביבתי שחל בכדור הארץ באותה תקופה", סיכמה ד"ר זאנו.
