הדימויים הצמחיים הראשונים בעולם – פרחים, שיחים, עצים וענפים – הופיעו לראשונה רק לפני כ-8,000 שנה, בתרבות החלאפית שהתפתחה בצפון מסופוטמיה. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' יוסף גרפינקל והסטודנטית שרה קרולוויץ מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of World Prehistory, נותחו באופן מקיף אלפי שברי חרס מצוירים. מהממצאים עולה כי מדובר לא רק בחידוש אמנותי, אלא גם בחלון נדיר להבנת החשיבה המתמטית של קהילות פרה-היסטוריות.
6 צפייה בגלריה
שבר כלי חרס שנושא מוטיבים צמחיים מהתרבות החלאפית, מתוך אוסף המוזיאון הבריטי
(צילום: פרופ' יוסף גרפינקל)
6 צפייה בגלריה
שבר כלי חרס שנושא מוטיבים צמחיים מהתרבות החלאפית, מתוך אוסף המוזיאון הבריטי
(צילום: פרופ' יוסף גרפינקל)
התרבות החלאפית (6200-5500 לפני הספירה), שהתפרשה על שטח נרחב בצפון עיראק, צפון-מזרח סוריה ודרום-מזרח טורקיה, נודעה באיכות יוצאת הדופן של כלי החרס שלה. המחקר החדש חושף כי על חלק מהכלים צוירו מוטיבים צמחיים רבים – תופעה שלא נראתה קודם לכן באמנות הפרה-היסטורית, שהתמקדה במשך עשרות אלפי שנים בעיקר בבעלי חיים ובדמויות אנושיות.
החוקרים בחנו מעל 5,000 שברי חרס מ־29 אתרים שונים ברחבי מסופוטמיה והלבנט הצפוני, ואיתרו כמעט 800 דימויים צמחיים. הדימויים כוללים פרחים סימטריים, שיחים בעלי עלים עדינים, ענפים אופייניים ואף עצים גבוהים הדומים ברובם לעצי ברוש. המוטיבים הללו מופיעים במגוון סגנונות – מחיקוי כמעט ריאליסטי ועד דפוסים גאומטריים מובחנים.
אחת התגליות המסקרנות ביותר במחקר קשורה לסימטריה. גרפינקל וקרולוויץ מצאו כי רבים מהפרחים צוירו במספר קבוע של עלי כותרת: 4, 8, 16, 32 ואף סידור של 64 פרחים. רצף זה מהווה סדרה גאומטרית מובהקת, המעידה על שליטה בחלוקת שטח ועל יכולות מתמטיות מתקדמות באופן מפתיע.
6 צפייה בגלריה
איורי הפרחים שהופיעו על חלק משברי כלי החרס שתוארכו לתקופת התרבות החלאפית. באיורים ניתן להבחין בסידור סימטרי עם 16 או 32 עלי כותרת, ואף בסידור של 64 פרחים
(איור: מתוך כתב העת Journal of World Prehistory)
6 צפייה בגלריה
שבר כלי חרס שנושא מוטיבים צמחיים מהתרבות החלאפית, מתוך אוסף המוזיאון הבריטי
(צילום: פרופ' יוסף גרפינקל)
החוקרים סבורים כי הדיוק המופיע בציורי הפרחים אינו מקרי, וכי ייתכן שהוא קשור לצרכים חברתיים וכלכליים – למשל חלוקה שווה של תוצרת חקלאית בין משפחות בכפרים המשותפים. "המוטיבים הצמחיים של תרבות החלאף חושפים עולם שכלתני ומתקדם הרבה יותר ממה שחשבנו על תקופות פרה-היסטוריות", אומר פרופ' גרפינקל. "האנשים שחיו בכפרים הללו כבר פיתחו תפיסה מתמטית ברורה, שהשתקפה לא רק בחיי היום-יום שלהם אלא גם באמנות".
קרולוויץ מוסיפה ואומרת כי הממצא המפתיע הוא שהחלאפים בחרו דווקא בפרחים ובצמחים שאינם קשורים ישירות לחקלאות או למזון. "הם לא ציירו חיטה, שעורה או עצי פרי – אלא פרחים בעלי סימטריה מושלמת, כנראה משום שהם ענו על שאיפה אסתטית. זה מלמד על מודעות גבוהה ליופי, וצורך לבטא אותו באופן מתמטי", מסבירה קרולוויץ.
6 צפייה בגלריה
סיווג המוטיבים הצמחיים לארבע קטגוריות בסיסיות: 1-2 פרחים, 3-4 שיחים, 5-6 ענפים, 7-8 עצים
(איור: מתוך כתב העת Journal of World Prehistory)
6 צפייה בגלריה
שבר כלי חרס שנושא מוטיבים צמחיים מהתרבות החלאפית, מתוך אוסף המוזיאון הבריטי
(צילום: פרופ' יוסף גרפינקל)
את כלי החרס המעוטרים ניתן למצוא על פני כל מרחב התפוצה של התרבות החלאפית – מצפון עיראק, דרך סוריה, ועד אתרים בדרום-מזרח טורקיה. חלקם אף השפיעו על תרבויות שכנות, כמו אלו הפועלות בתקופת עובייד – תקופה פרה-היסטורית שהתקיימה בדרום מסופוטמיה (עיראק של היום), בין השנים 5600-4000 לפני הספירה. תקופה זו חשובה מכיוון שהיא מהווה מעבר מהתקופה הנאוליתית (אבן) לתקופה הכלקוליתית (נחושת), ומתאפיינת בין היתר בהתיישבות חקלאית מפותחת, כפרים גדולים, המצאת הגלגל ופיתוח מערכת השקיה.
הופעתם של המוטיבים הצמחיים קשורה להתפתחות הדרגתית של חשיבה סימטרית וגאומטרית, שקדמה להמצאת הכתב ולמערכות המספור המוכרות לנו מן התקופה השומרית. בכך, מממצאי המחקר שופכים אור חדש על שלב ביניים חשוב בהתפתחות החשיבה המתמטית האנושית.
