הסוף לקידוחים הימיים? חברת נמלי ישראל יוצאת לפיילוט ראשון של טכנולוגיית AI שתאפשר "קידוחים וירטואליים" בקרקעית הים. הפיילוט, שמתקיים באשדוד, בוחן מערכת חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית, שתאפשר לצמצם משמעותית את הצורך בקידוחי ניסיון יקרים, לקצר את לוחות הזמנים, להפחית עלויות ולצמצם את ההשפעה הסביבתית של פרויקטי תשתית ימיים.
את הפיילוט עורכת חברת Deep Signal, המפתחת מערכת מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, המסוגלת לאפיין את שכבות תת-הקרקע הימית ללא צורך בביצוע קידוחים פיזיים. מדובר בהשקעה של כ-900 אלף שקל, והפיילוט כבר יצא לדרך.
אבל מעבר לסוגיית המחצבים, היום כמעט כל פרויקט להקמת רציפים, שוברי גלים ותשתיות ימיות מחייב ביצוע קידוחי קרקע רבים, במטרה להבין את הרכב הקרקע וחוזקה. מדובר בתהליך מורכב, יקר, ממושך ובעל השפעה סביבתית, הכולל הבאת דוברת קידוח, הוצאת דגימות מקרקעית הים ושליחתן לבדיקות מעבדה.
הטכנולוגיה של Deep Signals מבקשת להחליף חלק ניכר מהתהליך באמצעות שילוב של נתוני סונאר חודר קרקע, נתונים גיאופיזיים ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, המאפשרים ליצור תמונת תת-קרקע מפורטת ולהעריך את סוג הקרקע (כגון חול, חרסית או כורכר) ואת חוזקה ההנדסי.
החברה עושה שימוש בנתונים מאזורים שבהם כבר בוצעו בעבר קידוחים ובדיקות הנדסיות. חלק מהנתונים ישמשו לאימון מודלי הבינה המלאכותית, ובחלק אחר יבחנו את יכולת המערכת לחזות את מאפייני הקרקע ולהשוות את התחזיות לתוצאות הקידוחים בפועל. המטרה היא להוכיח כי ניתן לבצע "קידוח וירטואלי" אמין, אשר יאפשר בעתיד להפחית באופן משמעותי את מספר הקידוחים הנדרשים בפרויקטים ימיים.
המערכת בפעולה Deep Signal
(צילום: Deep Signal)
"אם הטכנולוגיה תוכיח את עצמה, היא תאפשר לחסוך זמן ומשאבים, לצמצם את ההשפעה הסביבתית של פרויקטים ולהפוך את תהליכי התכנון ליעילים ומדויקים יותר", אמר יו"ר חברת נמלי ישראל, חזי חאלאויה.
ד"ר אורי קושניר, מנכ"ל חברת Deep Signals, הוסיף כי "התחלנו את הסטארט אפ מתוך הבנה שיש בעיה בתחום פיתוח התשתיות הימיות, ואיזה צוואר בקבוק שנוצר עקב חקירת הקרקע לטובת תכנון פרוייקטים. בעצם, אני צריך לדעת מה קורה בתת הקרקע, ואם אני מתכנן שובר גלים באשדוד אנחנו חייבים לדעת את תכונות הקרקע, שהיא תהיה מסוגלת להחזיק את השובר. והתהליך הזה יקר, מסורבל, ארוך וגם מזיק לסביבה".
המערכת צפויה להביא לחיסכון כלכלי, קיצור לוחות הזמנים של פרויקטים, וכאמור גם לצמצום ההשפעה הסביבתית של עבודות הקידוח ולהגדלת הוודאות התכנונית כבר בשלבי התכנון הראשוניים. בנוסף, לטכנולוגיה קיימים יישומים עתידיים גם בתחומי חיפוש גז ונפט, באמצעות שיפור יכולת החיזוי של מבני תת-הקרקע והפחתת קידוחי סרק.
כאן יש לציין את המובן מאליו - נפט הוא אחד הדלקים המזהמים ביותר, וגז הוא אנרגיית מעבר עם השלכות סביבתיות משמעותיות. בנוסף, החיפושים אחר המחצבים הללו טומנים בחובם סכנות רבות לסביבה, בין אם ביבשה ובין אם בים. הטכנולוגיה החדשה תוכל לצמצם לפחות את הפגיעה הזו.
הניסוי באשדוד
(צילום: Deep Signal)
צוות החברה, שקמה לפני כשנה, משלב מומחיות בתחומי ההנדסה הימית, הגיאופיזיקה, עיבוד הנתונים ופיתוח תוכנה. בין מייסדי החברה ד"ר אורי קושינר, מומחה לחישה אקוסטית וסייסמית בסביבה הימית; הראל קלמקי, הידרוגרף בעל ניסיון של כ-30 שנה במיפוי ימי ואיסוף נתונים גיאופיזיים; ונדב דדון, יזם תוכנה ובוגר יחידת עילית טכנולוגית בצה"ל.
נמלי ישראל צפויה להשקיע כ-8 מיליון שקל בסטארטאפים ישראליים בתחומי הים והנמלים. במסגרת התוכנית מעמידה החברה לרשות היזמים תשתיות נמליות ואת מתקני המחקר של המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון (CAMERI), לצורך ביצוע ניסויים ופיילוטים בתנאי אמת.
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פנחס צרויה, הוסיף כי "הפיילוט פורץ דרך גם מבחינה בינלאומית, ומאפשר לבצע 'קידוחים וירטואליים' בקרקעית הים. למדינת ישראל יש יתרון עצום בחדשנות ובבינה מלאכותית, ואנחנו מחויבים לרתום אותו גם לעולמות התשתיות הימיות".
