הרוב המוחלט של מתקני ההתפלה בישראל עדיין מושבתים בשל עכירות המים. עם זאת, בצהריים (יום ג') הוחלט להפעיל חלק ממתקן ההתפלה פלמחים, למרות הזיהום, כדי לנסות לסייע למשק המים. מתקני ההתפלה בחדרה ובאילת פועלים כרגיל. דיויד מיולגאי, מנכ"ל חברת התפעול של מתקן ההתפלה חדרה (היחיד שפעילותו לא הופסקה) וסמנכ"ל IDE טכנולוגיות, אמר ל-ynet: "זה אירוע חסר תקדים בהיקפו. לא היה מקרה בעבר שבו חמישה מתקני התפלה הושבתו בו-זמנית".
כתוצאה מהשבתת מתקני ההתפלה אשקלון, אשדוד, שורק א', שורק ב' ופלמחים - הרשויות נקראו לצמצם את פעילות הגינון הציבורי ופעולות נוספות הקשורות במים. מרשות המים נמסר כי "האספקה לבתים תימשך". עם זאת, "היקף הפעילות במקומות שבהם יש בעיה נקודתית יוקטן, תוך טיפול נקודתי של מרכז ההפעלה של רשות המים במקומות אלה".
בישראל, כאמור, יש שישה מתקני התפלה גדולים בים התיכון, כולם בידיים פרטיות: אשקלון, פלמחים, שורק א', שורק ב', אשדוד וחדרה. עם תחילת נדידת האצות מאזור הדלתא של הנילוס ביום שבת, החלו המתקנים להיפגע. ביום שני חמישה מתקני התפלה הושבתו. בלילה עוד הייתה תקווה שחלקם יתחילו לפעול, ואכן המתקנים בשורק החלו לעבוד. אלא שכמה שעות לאחר מכן כל המערכות הושבתו שוב. מתקן ההתפלה חדרה - הגדול מכולם - הוא היחיד שפעל במשבר הנוכחי.
"אנחנו כיום עובדים במקסימום. המדינה ביקשה מאיתנו ואנחנו עובדים כעת 24/7", אמר מיולגאי. "בדרך כלל אנחנו עוצרים את הפעילות בשעות השיא של החשמל, בערב, ועכשיו אנחנו עובדים בלי הפסקה. אני 12 שנה בחברה וזה אירוע חריג במשק המים. עוד לא היה אירוע כזה. תמיד היה אירוע של זיהום נקודתי פה, כמה שעות וזה עבר. כאן זה משמעותי. אני חושב שרשות המים עושה את המקסימום כדי להתגבר על הדבר הזה".
מנכ"ל חברת התפעול של מתקן ההתפלה חדרה הוסיף: "זה קורה פעם ב-20 שנה. אני מעריך שכל תושבי המדינה יקבלו את המים שהם צריכים. יכול להיות שיהיה קצת אי נוחות והפסקה של אספקות, אולי פחות לחץ בצינורות בכל מיני מקומות נקודתיים. אבל המדינה שואבת מים מהכנרת. התושבים יכולים להיות רגועים. זה לא צריך להדאיג. אני יודע שחלק ממתקני ההתפלה מתחילים לנסות להחזיר אותם לעבודה. הבעיה היא שהזיהום מתיישב על הממברנות. מנקים אותם כדי שחלק מהמתקנים יחזרו לעבודה. זה ייקח קצת יותר זמן. אני מעריך שזה יסתיים תוך יום-יומיים".
מי שסובלים הם בעיקר החקלאים בדרום הארץ, שלא יכולים להשקות את היבול. אמש הופעלו מתקני ההתפלה שורק א' ושורק ב' לכמה שעות, אך הם שוב הושבתו בשל מצב המים. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, לא התייחס היום למצב.
העכירות ששטפה את מי הים התיכון והובילה להשבתת מתקני ההתפלה נובעת ככל הנראה מפריחה של מיקרו אצות, שמקורן ככל הנראה מהדלתא של הנילוס. כך עולה מחקירה ראשונית של חוקרי המכון לחקר ימים ואגמים. חלק מהבעיה נובע מכך שמדובר באצות זעירות מאוד, שיכולות לעבור את מסנני המים בכניסה למתקני ההתפלה.
במכון לחקר הימים והאגמים אמרו אמש כי בתמונות לווין רואים פריחות גדולות של אצות באזור הדלתא של הנילוס. הזרמים במזרח הים התיכון מביאים חומרים מהנילוס, בין היתר גם חול. "זה לא יפתיע שמה שפרח באזור הדלתא של הנילוס יגיע גם לדרום ישראל", הסביר אלון זסק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים (חיא"ל). "מתקן ההתפלה הראשון שהושבת היה אשקלון, שהוא המתקן הכי דרומי. זה הדפוס. אבל יש עוד פרמטרים שיכולים לקבוע (א"ק: את מהלך ההתפשטות), כמו עומק המים".
אין מים בברזים בחופי תל אביב
(צילום: יריב כץ)
בינתיים, בזמן שהמים לצריכה ביתית לא נפגעה, החקלאים בדרום משלמים את המחיר. רועי יוסף, תושב באר מילכה, העוסק בחקלאות זה 15 שנה, מגדל עגבניות ועגבניות שרי. יוסף התריע שמשבר המים עלול להוביל לחיסול המשקים החקלאיים באזור פתחת ניצנה. "אתמול התוודענו למשבר במתקני ההתפלה, וקיבלנו הודעה שסוגרים את המים לחקלאות", הוא אמר. "מעולם לא סגרו את המים לחקלאות. אנחנו הספקים העיקריים של מדינת ישראל של עגבניות בחגים. בערבה עוד לא התחילו את העונה ובנגב המערבי מזג האוויר לא מאפשר שיווק. מספיק 24 שעות בלי מים והנזק יכול להיות בלתי הפיך. יותר מזה? מוות של כל היבול".
הוא מתח ביקורת על רשות המים. "רשות המים פשוט לא מצליחה להתמודד עם המצב", אמר יוסף. "כל חקלאי פה השקיע כמה מיליונים כדי להתחיל את העונה. אנחנו בתחושה שאף אחד לא מבין עד הסוף את המשמעויות של האירוע הזה. המועצה האזורית בקשר עם מקורות, ופעם בכמה שעות יוצאת הודעה. מפעל חיינו תלוי במים. פתחת ניצנה כוללת חמישה יישובים, שלושה מתוכם חקלאיים, וכולנו תלויים במים האלה. זה עניין קיומי. עלולים להיסגר משקים שלא ייפתחו שוב. החקלאים לא ליוו את הילדים שלהם לבית הספר ולכיתה א' היום. כל הלילה אנחנו מחכים להודעה שהמשבר נפתר. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי להציל את המשקים".





