המטרה - יצירת מאזן אימה בין חיידקים: מחקר פורץ דרך, שאותו הוביל פרופ' איציק מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זיהה עיקרון מדעי חדש המזכיר יחסים גאופוליטיים בין חיידקים. ממצאי מחקר זה, שפורסמו בכתב העת Nature Microbiology, עשויים לסייע במאבק במשבר האקלים, בייחוד באמצעות הפחתת פליטת מתאן על ידי בעלי חיים מעלי גירה.
מהמחקר עולה כי על שמירתו של מאזן האימה בין החיידקים אחראי רעלן, הנפוץ במערכות העיכול, שנמנה על תוצרי "פס הייצור" של חיידקים פרו-ביוטים. הרעלן פועל נגד מיני חיידקיים שונים ומנוטרל על ידי מערכת הגנה שמופעלת על ידי מינים יריבים של חיידקים.
2 צפייה בגלריה
מאזן בין מלחמה ושלום שמתווכת על ידי הפלסמיד (ה-DNA המעגלי)
מאזן בין מלחמה ושלום שמתווכת על ידי הפלסמיד (ה-DNA המעגלי)
מאזן בין מלחמה ושלום שמתווכת על ידי הפלסמיד (ה-DNA המעגלי)
(איור: דפני פרלמן)
"המעניין הוא שחיידקים הלוחמים אלה באלה מקיימים במקביל מערכת יחסים חיובית שבה הם נהנים מתוצריו של המין היריב", אמר פרופ' מזרחי. לדבריו, מדובר בתפיסה חדשה עם קווי דמיון לחיי היומיום. כלומר, מדובר במערכת יחסים של סחר כלכלי פורה לצד מלחמה קרה אשר נמנעת על ידי מאזן אימה של נשק התקפי ונשק הגנתי בין הצדדים היריבים.
"הקיום של מערכת ההגנה הזו מאפשר פיתוח של מערכת יחסים חיובית בין החיידקים, כך שהם עדיין מנסים להרוג אחד את השני, אבל יכולים 'לסחור' באלמנטים שחשובים לשניהם ותורמים להם באמצעות מרוץ החימוש", הסביר פרופ' מזרחי.
המחקר של פרופ' מזרחי, חבר סגל בכיר במחלקה למדעי החיים ובבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחוקר בכיר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), עוסק בלימוד ובניסיון לשינוי הרכב חיידקי המעי אצל פרות, כדי שיפלטו כמות מופחתת של גז החממה החזק מתאן לאטמוספרה, בזמן שהן מעלות גירה.
2 צפייה בגלריה
פליטת מתאן מבעלי חיים מעלי גירה
פליטת מתאן מבעלי חיים מעלי גירה
פליטת מתאן מבעלי חיים מעלי גירה
(צילום: Mark Baker, AP)
מדעני אקלים ברחבי העולם סימנו את פליטת המתאן כאחראית ל-20% מהתחממותו של כדור הארץ. על כן, המחקר של פרופ' מזרחי ועמיתיו עשוי לסייע במאבק במשבר האקלים. למחקר השלכות ויישומים רבים על החיים היומיומיים, החל מתזונה ונטילת תרופות ועד לתחומים של קיימות מזון, סביבה, אנרגיה מתחדשת וכלכלה.
דוגמה לאחד היישומים הבולטים של המחקר היא, כאמור, הפחתת פליטות גזי חממה הנפלטים מבעלי חיים מעלי גירה. תרומתו של פרופ' מזרחי לשמירה על האקלים ואיכות הסביבה זיכתה אותו בפרסים רבים, ביניהם "פרס פתרונות האקלים" (Climate Solutions Prize).

פרופ' איציק מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגבפרופ' איציק מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגבצילום: דני מכליס
יוזמה משותפת של JNF קנדה, קרן קיימת לישראל וסטארט-אפ ניישן סנטרל, הולידה את פרס פתרונות האקלים כחלק ממהלך ארוך טווח לקידום חוקרים ויזמים ישראליים ולמיצוב ישראל כמרכז עולמי לחדשנות בנושא טכנולוגיה אקלימית. במסגרת זו, מוענקים פרסים בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר לחוקרים וסטארט-אפים המציעים פתרונות למשבר האקלים העולמי. מוקדם יותר, זכתה קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' מזרחי במענק יוקרתי מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC), על פרויקט פורץ דרך שעסק במיפוי החיידקים בגוף של יצור חי ובהנדוס שלהם כדי לשפר את בריאותו של הגוף.