גם הקיץ אנחנו רואים שריפות משמעותיות מתפשטות ברחבי העולם. לאחר שבאמצע יולי פרצו שריפות ענק בספרד ובצרפת, החודש פונו אלפי אנשים מבתיהם בקולומביה הבריטית שבקנדה ובצפון-מערב ארצות הברית. אמנם שריפות היו פה מאז ומעולם, אך לנוכח גלי החום שמכים באירופה אי אפשר להתעלם מכך ששינוי האקלים מעצים אותן.
כיבוי שריפה ביערות שבאלמריה, דרום ספרד
(צילום: רויטרס )
מחקר שפורסם לאחרונה ב-Nature Communications מראה שמשטר השריפות העולמי עובר ארגון מחדש: יותר אזורים נמצאים בסיכון לשריפות, השריפות צפויות להיות גדולות והרסניות יותר, ועונת השריפות תהיה ארוכה ואינטנסיבית יותר. על פי המחקר, בעשורים האחרונים אומנם נרשמה ירידה בשטח הכולל שנשרף בעולם, ובמיוחד באזורים טרופיים, אבל יחד עם זאת, נרשמו עליות בטמפרטורות ושינויים במשטר הגשמים שיוצרים תנאים שמקלים על שריפות להתפתח ולהתפשט.
ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר פורום מדעני ומדעניות האקלים, מסביר: "שריפות היער יהיו יותר ויותר אינטנסיביות, בעיקר ביערות הצפוניים כמו בסיביר, באלסקה, בקנדה ובצפון אירופה. אפשר לראות את זה כבר היום, וזה צפוי להתגבר עוד בעתיד. זה קורה כי האזורים האלה חווים תקופות יבשות ארוכות יותר, וטמפרטורות גבוהות יותר יחסית לעבר".
בתרחיש התחממות גבוהה נתקשה להשפיע על היקף השריפות
השינוי הזה לא נובע רק מהאקלים לבדו, אלא משילוב של מספר גורמים. המחקר שפורסם ב-Nature Communications שילב מודלים שמתייחסים בין היתר לאקלים, לצמחייה, לרמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ולפעילות האנושית. התמונה שעולה מורכבת: שינוי האקלים יוצר מצב שבו יבש יותר, יש יותר חומר דליק והסבירות לשריפות אינטנסיביות באזורים מסוימים עולה.
לפעילות אנושית כמו חקלאות, סלילת כבישים והקמת יישובים יש יכולת להפחית את השטח הכולל שנשרף. אך מנגד, ככל שהאקלים מתחמם, ההשפעה הזו הולכת וקטנה - ותנאי האקלים הופכים לגורם המרכזי שקובע את היקף השריפות.
המחקר מדגיש עד כמה עתיד השריפות תלוי במהירות ובעצימות של שינוי האקלים. בתרחיש שבו ההתחממות מתונה, השינויים בשריפות משמעותיים אך מוגבלים יחסית. בתרחיש של התחממות גבוהה, השינויים בשריפות משמעותיים מאוד: השטח הכולל שיהיה בסיכון יגדל מאוד, והפעילות האנושית לא תספיק כדי לאזן את ההשפעה הזו.
שריפות בישראל
ומה קורה אצלנו? המשמעות של הממצאים הללו עבור ישראל אינה בהכרח שישראל תראה עלייה ליניארית במספר השריפות, אלא שהיא נמצאת בתוך אזור שבו התנאים הסביבתיים משתנים, וזה עלול להגביר את הפגיעות שלנו. "כל אזור שמתייבש ומתחמם צפוי להיות פגיע יותר לשריפות. כך גם האזור שלנו, כמו שכבר ראינו וכמו שעוד נראה בעתיד", אומר ד"ר גרוס. "ישראל נמצאת באזור המוגדר 'נקודה חמה' (מוקדה; Hotspot), כלומר אזור רגיש במיוחד להשפעת שינוי האקלים. התנאים המתאימים לשריפות צפויים להופיע אצלנו באופן שילך ויתגבר", הוא מסביר.
נזקי שריפה בהרי ירושלים
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
זאת ועוד, מדובר במעגל שמזין את עצמו. "בגלל שצפויה עלייה בשריפות היער, סביר שהשריפות יגבירו את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאוויר. עצים אוגרים בתוכם הרבה מאוד פחמן וכשהם נשרפים הם פולטים אותו בחזרה לאטמוספרה. הגברת כמות הפליטות גורמת להתחממות כדור הארץ – שכאמור תורמת להעצמת התנאים המתאימים לשריפות. נוסף על כך, השינויים הגיאוגרפיים בשריפות ישפיעו גם על כך שאפר השריפות יוכל להגיע לאזורים נרחבים יותר מבעבר, וכך להשפיע על זיהום האוויר ועל הבריאות שלנו", הוא אומר.
אומנם שריפות תמיד היו, אבל לפי הממצאים ברור ששינוי האקלים משפיע מהותית על הכמות שלהן, על האינטנסיביות שלהן ועל האזורים שהופכים יותר ויותר פגיעים אליהן. לכן, המפתח לצמצום ההשפעה הזו עובר דרך המאמצים שלנו למנוע (או לפחות לצמצם) את משבר האקלים.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
