קורס ללימוד ערבית הפך לפופולארי ביותר באוניברסיטת ת"א

במשך שנים רבות הקורס "יסודות השפה הערבית" של החוג ללימודי הערבית והאסלאם נלמד באוניברסיטת תל אביב והוא כלל מדי שנה כמה עשרות סטודנטים, שהתעניינו בשפה הערבית ובתרבות האסלאם. במהלך השנה האחרונה פותחה הגרסה המקוונת של הקורס, ונשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת, החליט לפתוח את קורס חינם לכל עובד ולכל סטודנט באוניברסיטה. ההחלטה משקפת תפיסה ערכית ולפיה ראוי שלכל אזרח בישראל תהיה שליטה בסיסית בשפה הערבית והכרה במעמדה המיוחד של שפה זו בקמפוס.
לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש החוג ללימודי הערבית והאסלאם ויוזם הקורס, מרגע פתיחת ההרשמה, ולתדהמת כולם, תוך שעתיים וחצי נרשמו 907 איש, ומאות נוספים ביקשו לכלול את שמם ברשימות המתנה. 20% מהנרשמים הם חברי סגל מנהלי, 20% חברי סגל אקדמי ו-60% סטודנטים.
4 צפייה בגלריה
שפה ערבית אותיות
שפה ערבית אותיות
(צילום: shutterstock)
פילוח הנרשמים מראה שהם שייכים לכל הדיסציפלינות בקמפוס, בהם סטודנטים לכימיה, רפואה, תיאטרון, מדעי המחשב, ספרות, ביולוגיה ועוד. בעקבות הביקוש העצום, החליטו הנהלת האוניברסיטה והנהלת הפקולטה למדעי הרוח להרחיב את הפרויקט ולפתוח קבוצות נוספות.
לצד לימוד הא"ב הערבי, אוצר של כ-200 מילים, הבניינים, הזמנים וביטויים ב"ערבית מדוברת", הקורס יכלול גם הרצאת מבוא על יסודות האמונה האסלאמית והחגים באסלאם. פרופ' שביט: "יש הסכמה מקיר לקיר בחברה הישראלית שצריך לקדם את לימודי הערבית. הביקוש העצום הוא הפתעה משמחת, ומלמד על שינוי עומק מבורך ביחס לשפה".

תואר שני בינלאומי ב"ערים חכמות ואינפורמטיקה עירונית" באוניברסיטה העברית

הגידול המואץ של האוכלוסייה העירונית בעולם מצריך ניהול מושכל יותר של החיים בסביבה האורבנית ושל המשאבים בה, דבר שהוביל לפיתוח רעיון "העיר החכמה", שתהיה מצוידת במגוון טכנולוגיות חכמות וחדשניות המטפלות ביעילות באתגרים העירוניים. בשנים האחרונות גם בישראל, הממוקמת בין המדינות המובילות בעולם בשיעורי האוכלוסייה העירונית, החלו פיתוחי טכנולוגיות שישנו את ההווי העירוני העתידי, כמו הרכב האוטונומי ושירותים מבוססי מיקום ומבוססי-חיישנים על מנת לשמור על איכות החיים העירוניים. בנוסף, מגפת הקורונה שפוקדת את העולם בשנה האחרונה מעצימה אתגרים עירוניים רבים וממחישה לערים ולממשלות את הנחיצות בפתרונות טכנולוגיים בעת שכזו. המשבר יצר מציאות עירונית חדשה הכוללת שימוש בכלי ניטור וטכנולוגיית מעקב על מנת לספק שירותים עירוניים, לאפשר עבודה מהבית ולהתמודד עם דפוסי מגע מצומצמים בין תושבי העיר. במקביל לכך, הולך וגובר הביקוש בשוק העבודה הישראלי והעולמי עבור אנשי מקצוע שיהיו מסוגלים להעלות רעיונות חדשניים ולענות על צרכים, בעיות ואתגרים העירוניים החדשים.
4 צפייה בגלריה
עיר חכמה
עיר חכמה
עיר חכמה
(צילום: shutterstock)
במחלקה לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית זיהו את הפוטנציאל והחליטו לייצר לראשונה בישראל אפשרות להתמקצע בתחום במסגרת לימודים לתואר שני, בשיתוף עם ביה"ס הבינלאומי רוטברג מהאוניברסיטה העברית. מטרת התוכנית היא לצייד דור חדש של מנתחי מערכות אורבניות, מתכנני ערים ומעצבי מדיניות מקומית בארגז הכלים הנדרשת לתחום זה. התוכנית כוללת גם פיתוח כישורי ניתוח מעשיים וגם הבנה מעמיקה של הדרכים להתמודדות עם האתגרים העתידיים הצפויים שמציבה המציאות העירונית.
הלימודים נפרשים על פני שנה (שני סמסטרים, כ-32 נ"ז), נלמדים בשפה האנגלית יחד עם תלמידים מכל העולם ומשלבים לימודים עיוניים ברמה הגבוהה ביותר, לצד פיתוח יכולות טכניות-יישומיות. התוכנית מותאמת לסטודנטים בעלי תואר ראשון במדעי החברה והסביבה, או לאנשים בעלי עניין וניסיון בערים, מיפוי, ניתוח נתונים ומנהל ציבורי. בין קורסי התוכנית, יהיו קורסים כמו צדק חלוקתי וערים חכמות, מערכות תחבורה חכמות, שינוי אקלים וקיימות עירונית, סימולציה עירונית, התשתית הטכנולוגית של העיר החכמה ועוד.
"מדובר בתוכנית ייחודית בנוף של אוניברסיטאות ישראליות, המנצלת את העוצמות המשותפות של התוכנית לתכנון ערים באוניברסיטה העברית ושל מסלול הגיאו-אינפורמטיקה במחלקה לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה. על ידי שילוב זה, התוכנית מייצרת עבור הסטודנטים את ההזדמנות לרכוש הבנה רחבה של התפתחות עירונית עכשוויות ועתידית, תוך שימוש בטכניקות חדישות בניתוח מרחבי", אומר פרופ' דניאל פלזנשטיין, ראש התוכנית.
בוגרי התוכנית יהיו זכאים לתוארMA מהמחלקה לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה.

ליא קניג ומרים זוהר באוניברסיטת בר אילן

מאות השתתפו באירוע המקוון שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן, ביום שלישי האחרון בשעות הערב. מדובר באירוע שערכה המגמה לדרמה ותיאטרון במחלקה לספרות משווה, שקיימה בימת אמן עם השחקניות כלות פרס ישראלת ליא קניג ומרים זוהר. הבמאי והמרצה ד"ר רועי הורוביץ מאוניברסיטת בר-אילן, אירח את שתי השחקניות למפגש משותף שהציג 70 שנות קריירה של כל אחת מהן ושל שתיהן יחד.
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ליא קניג, ד"ר רועי הורוביץ, מרים זוהר
מימין לשמאל: ליא קניג, ד"ר רועי הורוביץ, מרים זוהר
מימין לשמאל: ליא קניג, ד"ר רועי הורוביץ, מרים זוהר
(צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן)
ד"ר רועי הורוביץ, במאי ומרצה במגמה לדרמה ותיאטרון, באוניברסיטת בר-אילן, אמר: "באירוע שהתקיים בזום, השתתפו מאות אנשים, והיה מרגש מאוד, קיבלנו תגובות מדהימות לאחר האירוע. חגגנו את פתיחת הסמסטר ואת שיבת התרבות מהקורונה. שתיהן התחילו חזרות בימים אלו, ליא קניג בהבימה הצגה חדשה שאני מביים, עיבוד לסיפורים של שלום עליכם, לצד מיקי קם. מרים זוהר חוזרת להופיע בקאמרי".
בסיום האירוע התקיימה מסיבה ספונטנית לצד הפסנתר, עם הנוכחים במקום.

מלגות מחברת אדמה

מרכז אדמה למערכות הובלה מתקדמות לתכשירים להגנת הצומח, שהוקם באוניברסיטת תל אביב לפני שנה בתרומת חברת אדמה, העניק היום 11 מלגות לסטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. המלגות, בהיקף כולל של כ-800 אלף שקל הוענקו לתשע סטודנטיות ושני סטודנטים אשר נבחרו להיות מלגאי אדמה על בסיס המצוינות המדעית ותחומי המחקר שלהם
הטקס התקיים בזום, בהשתתפות פרופ' אריאל פורת נשיא אוניברסיטת תל אביב, ד"ר יואב אבידור סמנכ"ל חדשנות, מחקר, פיתוח ורישוי באדמה, פרופ' טובה מילוא דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר ופרופ' עבד אלסלאם עאזם דיקן הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז.
4 צפייה בגלריה
ד"ר יואב אבידור, סמנכ"ל חדשנות מחקר פיתוח  ורישוי באדמה
ד"ר יואב אבידור, סמנכ"ל חדשנות מחקר פיתוח  ורישוי באדמה
ד"ר יואב אבידור, סמנכ"ל חדשנות מחקר פיתוח ורישוי באדמה
(צילום: אור פרבוזניק)

ד"ר אבידור אמר: "בזכות שיתוף הפעולה הייחודי והמוצלח עם אוניברסיטת תל אביב, הצלחנו לייצר גשר בין האקדמיה לתעשייה, ולהגיע בזמן קצר לתוצאות בשטח ולהכשיר חוקרים, בתחום המשווע למומחים. אנו גאים בנבחרת שנמצאת כאן היום שראויה למלוא הערכה ולמלגות, וכן שמחים לראות את כמות הפניות למרכז, שמטרתו להכשיר את החוקרים הטובים ביותר בתחום, לקראת שילובם בתעשיית האגרוכימיה. אדמה מבינה כי ההצלחה שלה בשוק הגלובלי והתחרותי נשענת על יכולות מחקר ופיתוח כמנוע לצמיחה אסטרטגית, לפיכך הקשר והחיבור בין האקדמיה לתעשייה הוא משמעותי ומרכזי בהקשר של מחקר ופיתוח. עלינו להמשיך לפעול להכשרה וחיזוק של חוקרים ומדענים בתחום, כבר משלב האקדמיה, כדי לאפשר בסיס להמצאות ופיתוח מוצרים חדשניים בתחום, אשר יתנו מענה לצרכים היחודים של תעשיית האגרוכימיה".
פרופ' רועי אמיר, מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר וראש מרכז אדמה למערכות הובלה מתקדמות לתכשירים להגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב, הוסיף: "המרכז אשר החתימה על הקמתו התרחשה בסוף 2019, הספיק למרות מגפת הקורונה להקים ולהעביר שני קורסים חדשים ולתכנן קורס מעבדה ייחודי. שיתוף הפעולה והידע שיירכש ע״י התלמידים יאפשר להם לקדם את המחקר שלהם ולהפוך עם סיום הלימודים למומחים העתידיים של תחום הפורמולציה והדליברי".