פרופ’ ליאור רוקח מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבחר לכהן בפאנל המדעי הבינלאומי העצמאי הראשון של האו"ם לבינה מלאכותית (AI). מדובר בגוף גלובלי חסר תקדים שהוקם ביוזמת מזכ״ל האו״ם, אנטוניו גוטרש, לבחינת השפעות הבינה המלאכותית על החברה, הכלכלה והפיתוח האנושי. פרופ' רוקח הוא הישראלי היחיד מבין 40 המומחים והמומחיות שנבחרו לפורום.
הפאנל הוקם מכוח החלטת העצרת הכללית של האו"ם שאושרה לפני כחצי שנה, והוא מהווה את הגוף המדעי הגלובלי הראשון מסוגו המוקדש כולו לבינה מלאכותית. תהליך הבחירה היה תחרותי במיוחד: למעלה מ-2,600 מועמדים מ-140 מדינות הוגשו, ומתוכם נבחרו רק 40 חוקרים מובילים מהעולם.
2 צפייה בגלריה
ליאור רוקח
ליאור רוקח
פרופ' ליאור רוקח
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)
בהודעתו הדגיש מזכ"ל האו"ם כי יש להבטיח שבינה מלאכותית תשמש מנוף לצמצום פערים ולא להעמקתם. "עלינו למנוע עולם של בעלי גישה לבינה מלאכותית מול חסרי גישה. הטכנולוגיה חייבת לגשר בין מדינות מפותחות למתפתחות - ולא להרחיב את הפערים ביניהן", אמר. הוא הוסיף כי הבינה המלאכותית חייבת להאיץ פיתוח בר־קיימא ולא לבסס אי-שוויון.
הקמת הפאנל היא חלק מיישום ה־Global Digital Compact, שאומץ בפסגת העתיד של האו"ם בשנת 2024, ושם לעצמו מטרה לעצב עתיד דיגיטלי פתוח, בטוח ומכיל. חברי הפאנל מגיעים מתחומי מדעי המחשב, אתיקה, מדיניות ציבורית ומדעי החברה, ומייצגים מדינות רבות ובהן ארצות הברית, קנדה, סין, גרמניה, יפן, הודו, ברזיל, דרום אפריקה וישראל.
המשימה המרכזית של הפאנל היא לספק הערכות מדעיות מבוססות ראיות על ההזדמנויות, הסיכונים וההשפעות החברתיות של בינה מלאכותית - בתחום הלא צבאי. בין היתר, הוא נועד לשמש כ"מערכת התרעה מוקדמת" עולמית, לזהות מגמות והתפתחויות חדשות, להעריך סיכונים מתפתחים, ולהבחין בין מחקר מדעי מבוסס לבין הייפ שיווקי. הפאנל צפוי לפרסם דוחות שנתיים ומסמכי מדיניות שיסייעו למקבלי החלטות ברחבי העולם.
פרופ’ רוקח (54) הוא פרופסור מן המניין למדעי המחשב והמידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומשמש מאז 2023 כסגן דיקן לענייני מחקר בפקולטה למדעי ההנדסה. בעבר כיהן כראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, ועמד בראש המרכז המשותף של האוניברסיטה עם משטרת ישראל לקרימינולוגיה חישובית. הוא נולד וגדל בחולון, ואת שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200 של חיל המודיעין.
2 צפייה בגלריה
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית
(צילום: Shutterstock)
מחקריו עוסקים בלמידה חישובית ויישומיה בתחומים מגוונים, בהם רפואה, ביואינפורמטיקה, אבטחת מידע, מערכות המלצה וניתוח רשתות חברתיות. בין עבודותיו הבולטות נמנה מחקר MindDesktop, שעסק בשליטה במחשב באמצעות פעילות מוחית בלבד - מחקר שנבחר כאחד הפיתוחים הטכנולוגיים פורצי הדרך בישראל והוצג בפני נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בביקורו בישראל.
בפאנל הבינלאומי מצטרף פרופ’ רוקח לשורה של דמויות מובילות בעולם, ובהן פרופ’יהושע בנג'יו מאוניברסיטת מונטריאול, מאבות תחום הלמידה העמוקה וזוכה פרס טיורינג, ופרופ’ מריה רסה, כלת פרס נובל לשלום, שהוכרה על מאבקה בדיסאינפורמציה ובהפצת מידע כוזב המועצם באמצעות בינה מלאכותית.
מינויו של רוקח מדגיש את מעמדה של ישראל כשחקנית משמעותית בזירה המדעית והטכנולוגית הבינלאומית - דווקא בתקופה שבה שאלות של אתיקה, רגולציה והשפעה חברתית של בינה מלאכותית עומדות בלב סדר היום העולמי.
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ דניאל חיימוביץ, בירך על המינוי וציין כי "בחירתו של פרופ’ ליאור רוקח לפאנל המדעי של האו״ם היא פועל יוצא ממובילותו המדעית, מהיותו אחד החוקרים המצוטטים ביותר בתחומו, ומייצגת את המצוינות של הפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין"/