יערות הגשם באמזונס עוברים אט אט לאקלים חדש וחם יותר עם בצורות תכופות וקיצוניות יותר – תנאים שלא נראו על פני כדור הארץ במשך עשרות מיליוני שנים. למעשה, הפעם האחרונה שבה זה קרה הייתה לפני 40-10 מיליון שנים, בתקופות האאוקן והמיוקן. קביעה זו עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature, אותו ערכו מספר רב של חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים בעולם.
שריפות יער באמזונס
(רויטרס)
אם החברה האנושית תמשיך לפלוט כמויות גבוהות של גזי חממה, החוקרים צופים שתנאי אקלים היפר-טרופיים עלולים להפוך נפוצים יותר ברחבי האמזונס עד שנת 2100. מצב זה עלול להוביל לתמותה נרחבת של עצים ולפגוע ביכולתו של כדור הארץ להתמודד עם רמות הפחמן הדו-חמצני הגדלות באטמוספרה, שכן יערות טרופיים ברחבי העולם מהווים כיור פחמן עיקרי.
"העונה היבשה – שנמשכת בדרך כלל מיולי עד ספטמבר – תתארך. עד שנת 2100, תנאי הבצורת עלולים להתרחש עד 150 ימים בשנה, ולהתרחש אפילו במהלך העונה הגשומה", אמר ראש צוות המחקר, ג'פרי צ'יימברס, פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
פרופ' צ'יימברס ועמיתיו גילו מדוע העצים גוססים בתנאים היפר-טרופיים, אשר מתרחשים כיום רק מספר ימים עד שבועות במהלך בצורות קיצוניות. הם ניתחו יותר משלושה עשורים של נתוני טמפרטורה, לחות, לחות קרקע ועוצמת אור שמש משטח יער מצפון למנאוס (Manaus), בירתה של מדינת אמזונס שבצפון-מערב ברזיל.
החוקרים בחנו גם מידע מחיישנים שמדדו את זרימת המים והמוהל (נוזל הזורם בתוך הצמחים מהשורשים לעלים) בתוך גזעי העצים באתר זה, מה שעזר להם להבין כיצד העצים מתמודדים עם תנאי הבצורת.
5 צפייה בגלריה
מערכת למדידת קצב הפוטוסינתזה בעלים
(צילום: Jeff Chambers/University of California, Berkeley)
5 צפייה בגלריה
שורשי עץ חשופים סמוך לנהר שהתייבש ביערות הגשם שבאמזונס
(צילום: PARALAXIS/Shutterstock)
הגיל הממוצע של עצי האמזונס שקוטרם 10 סנטימטרים הוא כ-180 שנים, מה שהופך את האזור לאחד מאזורי אחסון הפחמן לטווח הארוך ביותר בכדור הארץ. חלק מהעצים בני יותר מ-1,000 שנים. אולם ברגע שכמות הלחות בקרקע פוחתת (כתוצאה מאידוי גובר במהלך בצורת) מתחת לסף של 33%, העצים מפסיקים לספוג פחמן דו-חמצני או שנוצרות בועות אוויר במוהל שלהם, בדומה לתסחיפים הגורמים לשבץ מוחי בבני אדם. יתרה מזו, התגלה כי העצים ממש גוועו ברעב, כאשר נקבוביות העלים נסגרו כדי למנוע אובדן מים, מה שחסם את אספקת הפחמן הדו-חמצני, הדרוש לבנייה ותיקון רקמות של העצים.
החוקרים מצאו כי הדבר משפיע על מיני עצים שגדלים מהר יותר מאשר עצים שגדלים לאט. זה קרה מכיוון שאותם עצים נזקקים למים ולפחמן דו-חמצני בשפע כדי שצמיחה זו תתאפשר. משמעות הדבר היא שככל שמספר הימים בהם ישררו תנאי שרב קיצוניים יגדל, כך יערות האמזונס יחוו שינוי במיני העצים לאלו שפחות רגישים לתנאים חמים ויבשים יותר – אם שינוי זה יתרחש מספיק מהר בסביבה המשתנה במהירות.
תמותת העצים השנתית ביערות הגשם באמזונס עומדת כיום על קצת יותר מ-1%, אך היא עלולה לעלות ל-1.55% עד שנת 2100. "זה אולי נראה חסר משמעות, אך יש לזה השפעה מצטברת בקנה מידה נרחב, שכן תנאי אקלים היפר-טרופיים צפויים להופיע גם מחוץ לאמזונס, ביערות הגשם שבמערב אפריקה וברחבי דרום-מזרח אסיה", הסביר פרופ' צ'יימברס, תוך שימת דגש על אחריות הגורם האנושי למצב. " היער הטרופי עובר למצב חם יותר שאין לו אח ורע כיום. אם נגרם לפליטת גזי חממה ללא שליטה, אז ניצור את האקלים ההיפר-טרופי מוקדם יותר".
