סוכנות החלל האמריקנית נאס"א הודיעה בצהריים (יום ב') כי בשל תקלה במנוע מספר 3 של משגר SLS העוצמתי, שיגור משימת ארטמיס 1 לירח - נדחה ככל הנראה ליום שישי הקרוב.
החללית הייתה אמורה להיות משוגרת לירח בשעה 15:33 (שעון ישראל), אך במהלך התדלוק של המשגר התגלתה תקלה ושעון המשימה נעצר על 40 דקות לפני מועד השיגור המיועד. מהנדסי נאס"א ניסו לתקן את התקלה, על מנת לאפשר את שיגור המשימה, אך בסופו של דבר הוחלט שלא לקחת סיכונים ולדחות אותה בכמה ימים. המועדים הבאים לשיגור יהיו ביום שישי משעה 19:48 (שעון ישראל) ולאחר מכן ביום שני בשבוע הבא.
על פי התכנון, חללית אוריון שמוצבת על ראש המשגר, אמורה להגיע לירח, להקיף אותו ואז לנחות כעבור כמה שבועות בכדור הארץ. מדובר בשלב הראשון של התוכנית, כאשר המטרה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח בשנת 2025, לראשונה מאז סוף 1972.
לפני כמה ימים הוצב בכן השיגור 39B בבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, משגר SLS עוצמתי (שגובהו כשל בניין בן 32 קומות), ועליו חללית אוריון בלתי מאוישת. בימים האחרונים נערכו בדיקות למשגר וגם לחללית, שבה שלוש בובות. שמה של אחת הבובות הוא זוהר, והיא לובשת מגן קרינה שפיתחה חברת Stemrad הישראלית. על הבובות הורכבו גם חיישנים, כדי לבדוק מהם הלחצים והקרינה שאליה יחשפו אסטרונאוטים שיגיעו למסלול סביב הירח.
משגר ה-SLS נחשב לטיל העוצמתי והמורכב ביותר בעולם, והוא למעשה מערכת השיגור האנכית החדשה והגדולה ביותר שבנתה סוכנות החלל האמריקנית מאז סאטורן 5, המשגר ששיגר את החלליות שנחתו על הירח בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. בנאס"א אמרו כי הכוח של המשגר החדש גדול ב-15% מזה של המשגרים שבהם השתמשו בעבר בשיגור אסטרונאוטים לירח.
אחת המטרות העיקריות של המשימה היא לבחון את העמידות של מגן החום של החללית אוריון במהלך כניסתה מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קמ"ש. מדובר במהירות גבוהה יותר מאשר של חלליות שמחזירות אסטרונאוטים או ציוד מתחנת החלל הבינלאומית.
"זו העדיפות הגבוהה ביותר שלנו, שאנחנו צריכים להשיג אותה", אמר מנהל הטיסה הראשי ריק לברוד על הדגמת יכולתו של מגן החום. בכניסה לאטמוספירה החום מחוץ לחללית מגיע לכ-2,760 מעלות צלזיוס. "זה מה שישמור על הקפסולה ויציל את האסטרונאוטים", הוסיף לברוד.
תוכנית ארטמיס של סוכנות החלל האמריקנית - הקרויה על שמה של האלה שהייתה אחותו התאומה של אפולו במיתולוגיה היוונית - שואפת להחזיר אסטרונאוטים לירח כבר בשנת 2025, ולהקים מושבת ירח, שבה ישהו אסטרונאוטים זמן רב.
הדמיה של משימת ארטמיס 1
(הדמיה: נאס"א)
אבל הדרך לחללית וגם למשגר העוצמתי לא הייתה פשוטה. אחרי יותר מעשור של פיתוח עם שנים של עיכובים וחריגות של מיליארדי דולרים בתקציב, החללית אוריון והמשגר SLS עלו עד עתה לנאס"א, או יותר נכון למשלם המסים האמריקני, לפחות 37 מיליארד דולר. הסכום כולל תכנון, בדיקות וגם מתקני קרקע.
ראש נאס"א, ביל נלסון, הגן על תוכנית ארטמיס. הוא אמר כי מדובר בברכה לחקר החלל וכ"מנוע כלכלי". נלסון ציין שבשנת 2019 לבדה, למשל, התוכנית הניבה 14 מיליארד דולר במסחר ותמכה בכ-70 אלף מקומות עבודה בארה"ב. בין החברות הגדולות שסייעו לתוכנית אפשר למצעו את בואינג ולוקהיד מרטין.
עד כה רק 12 אסטרונאוטים הלכו על אדמת הירח במהלך שש משימות אפולו מאוישות, שנחתו שם מ-1969 עד 1972. מדובר במשימות אפולו 11, 12, 14, 15, 16 ו-17. החללית אפולו 13 נאלצה לבטל את המשימה בשל תקלה חמורה בדרך לירח.
אם הטיסה הראשונה של ארטמיס 1 תסתיים בהצלחה, תיסלל הדרך למשימה נוספת, שתהיה מאויישת. על פי התכנון, ישוגרו כבר בשנת 2024 אסטרונאוטים למסלול סביב הירח. אם גם המשימה הזו תסתיים בהצלחה, בשנת 2025 ינחתו אסטרונאוטים על אדמת הירח, ביניהם תהיה - כפי שבנאס"א הבטיחו - האישה הראשונה שתזכה להגיע לשם.
