בתל שקמונה, השוכן לחופה של חיפה, נמצאו עדויות ישירות לכלים ששימשו להפקת צבע הארגמן היוקרתי בתקופת הברזל, בין השנים 1100–600 לפני הספירה, המקבילות בחלקן לתקופת בית המקדש הראשון. העדויות כוללות אגני חרס גדולים מוכתמים בצבע, אבני שחיקה וכלים נוספים ששימשו בתהליך הצביעה. המחקר, שאותו הובילו חוקרים מאוניברסיטת חיפה, פורסם אמש (יום ד') בכתב העת PLOS One.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מאפשרים לשחזר את שלבי ייצור הצבע ולהבין כיצד פעלו סדנאות הצביעה באתר במשך כ-500 שנה. "זו הפעם הראשונה שבה אנו יכולים לשחזר את צורת הכלים ששימשו בתעשיית צבע הארגמן וכיצד השתמשו בהם בתהליך ההפקה והצביעה", אמר ד"ר גולן שלוי, שהוביל את המחקר מטעם המכון לארכיאולוגיה ע״ש זינמן באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו, יחד עם פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.
תל שקמונה היה אחד ממרכזי הייצור החשובים ביותר של צבע הארגמן בתקופת הברזל – צבע נדיר ויוקרתי ששימש מלכים, אצולה ומקדשים ברחבי הלבנט. במחקרים שערכו בעבר פרופ' גלבוע וד"ר שלוי נמצא כי האתר שימש כמרכז ייצור ארגמן תחת שליטת ממלכת ישראל בתקופת בית עמרי ובית יהוא, והיה ככל הנראה הגדול מסוגו באזור.
ממצאיהם במחקרים קודמים הצביעו על כך שצבע זה הופק באתר בכמות מסחרית, הועבר למדינות שכנות, ואולי אף שימש לצביעת אריגים ששימשו בבית המקדש בירושלים.
הממצאים שהתגלו במחקר הנוכחי בתל שקמונה מספקים עדות ישירה להיקף הרחב של תעשיית הפקת הארגמן באתר. החוקרים חשפו עשרות אגני חרס גדולים, ששימשו ככל הנראה הן להפקת הצבע, הן לצביעת חוטים או גיזות. שחזור הכלים מעלה כי גובהם היה כמטר אחד, נפחם הגיע לכ-350 ליטרים, וקוטרם נע בין 60 ל-80 ס"מ – ממדים שאיפשרו טבילת גיזות צמר שלמות.
ניתוח הנתונים, כך לפי מחברי המחקר, מצביע על כך שהשימוש באגנים אלו אפשר תהליך עבודה רציף ויעיל במיוחד, מאפיין המעיד על תכנון מתקדם ומערכת ייצור תעשייתית. "לראשונה אנו מזהים מערכת ייצור שלמה, שבה הופקו כמויות משמעותיות של צבע הארגמן בכלים ייעודיים ששימשו לייעול התהליך", אמרה פרופ' גלבוע. "העובדה שבתקופות מסוימות שימשו לפחות 16 אגנים במקביל מעידה על כך ששקמונה הייתה מרכז ייצור בקנה מידה יוצא דופן לתקופתו".
החוקרים הוסיפו כי השוואת הנתונים לאתרים נוספים, בהם תל דור, תל כברי וצרפתה שבדרום לבנון, מלמדת כי שיטות ייצור דומות התקימו באתרים נוספים בחופי הלבנט. עם זאת, תל שקמונה מספק את העדות הקדומה והמפורטת ביותר לתהליך ייצור הארגמן על פני טווח הזמן הארוך ביותר בתקופת הברזל, דבר המחזק את חשיבותו כאתר הפקה מרכזי בתקופה זו. ממצאים אלו תורמים להבנת הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים בין ממלכת ישראל לממלכות שכנות, ומאפשרים השוואה לשיטות ייצור נוספות שהתפתחו ברחבי הלבנט.
"גילוי הכלים ששימשו להפקת הארגמן אינו עניין טכני בלבד, המעיד על תהליך הייצור. הוא מספק תובנות חדשות על קנה המידה של התעשייה, היקף המסחר במוצרי יוקרה ורקע ליוזמה וההתעצמות הכלכלית של ממלכת ישראל שהפכה לכוח משמעותי במרחב. זהו למעשה חלק מהרקע לסיפורי התנ"ך המשקפים את עוצמתה של ממלכת ישראל בחלקים ניכרים מתקופה זו", הסביר ד"ר שלוי.
המחקר נערך במסגרת "פרויקט פרסום תל שיקמונה", שמומן על ידי קרן שלבי וייט וליאון לוי, עיריית חיפה, קרן הכט, הקרן הלאומית למדע בישראל, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ותוכנית פולברייט לסטודנטים זרים.
המאמר נכתב על ידי גולן שלוי מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו; נעמה סוקניק מרשות העתיקות; פאולה ויימן-ברק מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל אביב זאק דנסט מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו וממכון רקנאטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה; שי בר וסוניה פינסקי ואיילת גלבוע מבית הספר לארכיאולוגיה וציוויליזציות ימיות והמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה; דוד אילוז מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואוורד גודמן באוניברסיטת בר-אילן והמחלקה למדעי הסביבה והחקלאות במכללת בית ברל; זוהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (שוץ) באוניברסיטת בר-אילן.
