אירוע שיטפון חריג, שפקד את אזור הדרום ביום ראשון, גרם לנזק כבד ביותר לשמורת הטבע עין גדי. צפו בתיעוד מהשמורה.
נזקים בשמורת עין גדי מהשיטפון
(צילום: פקחי רשות הטבע והגנים)
הכותרת
התחזית לקיץ: שריפות, גלי חום וחשש לאי-יציבות מערכת החשמל
32:22
ברשות הטבע והגנים אמרו כי השיטפון שפקד את שמורת עין גדי היה אירוע קיצוני, שלא נראה שנים רבות באזור. בפרק זמן קצר מאוד ירדו כ 35 מ"מ גשם.
עם סיום השיטפון בוצעה בדיקה ראשונית בשטח השמורה, שהצביעה על פגיעה משמעותית ורחבה למקום. ברשות הטבע והגנים אמרו כי שבילי טיול רבים נעלמו לחלוטין, וחלקם נפגעו משמעותית מהסחף ועוצמת הזרימה.
בית הכנסת העתיק הוצף במים ויידרש פעולות שימור, שחזור ושיקום על מנת לתקן את הנזקים. כלל אמצעי העזר בשמורה - גשרונים, שבילים, מאחזים, מדרגות ושילוט - נפגעו באופן משמעותי. הכבישים המובילים לשמורה והכבישים בתוך השמורה נפגעו גם הם ונדרש יהיה להסדירם.
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי כלל התשתיות נפגעו. מדובר בתשתיות חשמל, ביוב, מים וגם מבני השירותים. השיטפון החזק פגע גם בצמחייה הייחודית לשמורה. לאחר אומדן הנזקים, רשות הטבע והגנים תחל בשיקום השמורה. עד לסיום העבודות - השמורה תהיה סגורה למבקרים.
שמורת טבע עין גדי, הממוקמת במרכז מדבר יהודה, משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה הוא כ-14,350 דונם. השמורה כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם.
השיטפונות ביום ראשון בדרום
(צילום: איתן הרשקו, רות קניגסוולד, החברה להגנת הטבע, גל אתרוג, הערבה התיכונה)
בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי. נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל. סביב פלגי המים והצמחייה השופעת חי בו עדר גדול של יעלים, וזהו מקלטם העיקרי בישראל. עד לפני כמה עשרות שנים הייתה בשמורה גם אוכלוסייה קטנה של נמרים. בשמורה יש גם צמחים נדירים בסכנת הכחדה בישראל, בפרט צמחים ממוצא טרופי-יובשני כגון גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים.
יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ 318 אלף מבקרים, וכ- 700 אלף מבקרים בשנת 2019, שהייתה שנת שיא מבקרים כולל תיירות נכנסת.
את הסרטון שבתחילת הכתבה צילמו שוקי דורי, שלמה נדל ואריה רוזנברג מרשות הטבע והגנים
