מאז שהתגלה לראשונה בשנת 1893 ותואר בשנת 1902, אלסודס ויטטוס (Alsodes vittatus) - מין צפרדע ממשפחת האלסודיים (Alsodidae), שנחשב אנדמי לצ'ילה - נעלם מהעין, למרות מאמצי חיפוש מרובים אחריו. כעת, צוות מחקר צ'יליאני גילה שתי אוכלוסיות של הצפרדע החמקמקה והנדירה, במחוז אראוקניה (Araucanía) שבצ'ילה, מקום מולדתם של בני המפוצ'ה, שהצליחו להדוף שתי אימפריות גדולות שניסו להשתלט על נתחים נכבדים מדרום אמריקה: אימפריית האינקה והאימפריה הספרדית.
הגילוי המחודש הוא אבן דרך חשובה להרפטולוגיה – ענף בזואולוגיה העוסק בחקר זוחלים ודו-חיים - של דרום אמריקה ולשימור המגוון הביולוגי בחרוט הדרומי, אזור גאוגרפי ותרבותי, הכולל את המדינות הדרומיות של דרום אמריקה (צ'ילה, ארגנטינה, אורוגוואי וברזיל).
הצפרדע Alsodes vittatus היא יצור חמקמק, מכיוון שהיא הצליחה שלא להתגלות במשך זמן רב מאוד. כעת, לאחר 10 שנות מחקר, צוות החוקרים שעליו נמנו ד"ר קלאודיו קוריאה וחואן פבלו דונוסו מאוניברסיטת קונספסיון בצ'ילה, ועמיתם אדווין ריברוס ריפו מאוניברסיטת ולפראיסו בצ'ילה, חשפו את התגלית יוצאת הדופן בכתב העת ZooKeys.
הצפרדע Alsodes vittatus אמנם תוארה מדעית בשנת 1902 על ידי חוקר הטבע הגרמני-צ'יליאני רודולפו אמנדו פיליפי, אולם האנטומולוג הצרפתי-צ'יליאני פיליבר ז'רמן היה מי שגילה את המין בשנת 1893, באותו מחוז בו הוא התגלה מחדש.
מאמצי החיפוש אחרי המין החמקמק, בין השנים 1995 ל-2002, הסתיימו ללא הצלחה יתרה. בשנים 2015 ו-2016, משלחות חדשות בהובלת ד"ר קוריאה ודונוסו הצליחו לאתר שתי אוכלוסיות של סוג הצפרדע הזה באותו אזור, אולם הפרטים שמצאו היו חסרים את הפס הלבן או הצהוב הייחודי של המין אלסודס ויטטוס, שמופיע על גבו, מה שהעיד על כך שמדובר בצפרדעים ממין אחר.
לדברי מחברי המחקר, האתגר המרכזי באיתורו של המין החמקמק קשור ישירות לז'רמן, שלא ציין את המקום המדויק שבו אסף את הדגימות. כדי לאתר את המין, ד"ר קוריאה והצוות שלו היו צריכים לשחזר את המסלול שז'רמן יכול הלך בו, בהתבסס על מחקריו ומסמכים היסטוריים אחרים.
למרות האתגרים שבדרך והאכזבות שחוו, המסע לגילוי מחדש של הצפרדע הנדירה הסתיים עם תגמול עליו חלמו החוקרים. בשנים 2023 ו-2024, ד"ר קוריאה וריברוס הלכו במסלול המשוחזר, ומצאו בסופו של דבר שתי אוכלוסיות של מין הצפרדע המבוקש.
רוב המינים האחרים בסוג אליו משתייכת הצפרדע אלסודס ויטטוס, נמצאים בסכנת הכחדה או שאין מספיק מידע על אודותיהם כדי להעריך האם הם נמצאים בסכנת הכחדה, שכן הידיעה על היכן ואיך הם חיים היא הצעד הראשון בהגנה עליהם. "הגילוי המחודש של אלסודס ויטטוס אפשר לנו להשיג, יותר מ-100 שנים לאחר תיאורו, את הנתונים הביולוגיים והאקולוגיים הראשונים עליו. תצפיות בשטח מצביעות גם על כך שדו-חי זה עומד בפני כמה איומים משמעותיים ושהוא עלול להיחשב בסכנת הכחדה", מזהירים החוקרים. "בהקשר רחב יותר, גילוי מחדש זה מדגים את הידע הביולוגי, האבולוציוני והביו-גאוגרפי המוגבל של הדו-חיים המאכלסים את החרוט הדרומי של דרום אמריקה, תוך שימת דגש על דחיפות המחקר על אודותיהם והשימור שלהם".
