"קוברה" הוא שם עממי שמתאר את אחת מקבוצות הנחשים המוכרות ביותר וכנראה גם אחת מאלו שמעוררות הכי הרבה חשש בקרב בני האדם.
התכונה המוכרת ביותר המזוהה עם קבוצת נחשים זו היא היכולת להרים את החלק הקדמי של הגוף ו-"לנפח" את הצוואר, או יותר נכון לשטח את הצלעות באזור הצוואר ולגרום לנחש להיראות גדול ומרשים יותר. באופן זה הוא מרחיק טורפים או בעלי חיים גדולים, שיכולים לדרוך עליו בטעות ולפגוע בו.
תכונה נוספת המזוהה עם הקוברות היא היכולת "לירוק" את הארס שלהם למרחק ובכך לעוור, לפחות באופן זמני, את התוקף ולאפשר לנחש להימלט. מדובר בדרך פעולה דומה מאוד לשימוש של בני אדם בספריי גז מדמיע להגנה עצמית.
כל הקוברות שייכות למשפחת הפתניים, נחשים ארסיים בעלי שיני ארס קצרות ומקובעות (לא "נשלפות" כמו של הצפעים למשל).
הארס של הקוברות מורכב ברובו ממרכיבים נוירוטוקסיים (פוגעים במערכת העצבים) ובעל החיים המוכש לרוב ימות מחנק עקב אי יכולת לשלוט בשרירי הסרעפת.
רוב הקוברות שייכות לסוג Naja, והנציגה המפורסמת ביותר בסוג הזה היא הקוברה ההודית או בכינוייה "קוברת משקפיים" על שם הדוגמה דמויית המשקפיים שעל גבה.
בנוסף לסוג Naja, ישנם כמה סוגים נוספים המשתייכים לקבוצת הקוברות, למשל הסוג Ophiophagus (שמשמעותו "אוכל נחשים" ביוונית עתיקה). הסוג הזה מכיל מין יחיד, קוברה מלכותית (King Cobra) שהיא גם הנחש הארסי הארוך בעולם ועשויה להגיע לאורך של מעל 5 מטרים.
לא רבים יודעים זאת, אבל גם בישראל יש נציג של קבוצות הקוברות, באנגלית הוא נקרא "Black Desert Cobra" ("קוברת מדבר שחורה" בתרגום חופשי) ושמו הרשמי בעברית הוא "פֶּתֶן שחור".
הפתן השחור אינו שייך לסוג Naja ("הקוברות האמיתיות") ואינו נוהג לשטח את צלעות הצוואר כאות אזהרה או לירוק את ארסו למרחק, אך למרות האמור עדיין מדובר בחבר רשמי בקבוצת הקוברות המורחבת אליה משתייכת הקוברה המלכותית.
הפתן השחור, כשמו כן הוא, צבעו שחור אחיד מרגע בקיעתו. הוא מתחיל את חייו באורך של כ-25 ס"מ ועשוי להגיע בבגרותו (מעל גיל 5) עד אורך של 1.2 מטר.
הפתן נפוץ באזורים מדבריים בישראל, מאילת עד צפון הנגב ובמדבר יהודה ועד למרכז בקעת הירדן. הפתן מעדיף קירבה ליישובי אדם, שם החקלאות והגינות המושקות מאפשרות לו למצוא בקלות את המזון האהוב עליו, קרפדות.
הפתן נחשב לנחש לא אגרסיבי הממעט להכיש, גם כאשר הוא מרגיש מאוים. חלק נכבד מניסיונות ה"תקיפה" נעשים בפה סגור, במטרה להפחיד, אך לא להכיש. למרות שמדובר בנחש די נפוץ שחובב יישובי אדם בתחום תפוצתו, אין כמעט מקרי הכשה מתועדים בישראל ואין אף מקרה מוות מפורסם ממעט ההכשות שהתרחשו.
ויש גם חקיינים שמנפחים את הצוואר
אמנם הפתן אכן נכלל בקבוצת הקוברות המורחבת, אבל ישנם גם נחשים ישראלים, שלמרות שאינם נחשבים כמסוכנים לאדם, נוהגים להתחזות לקוברה ו"לנפח את הצוואר". שניים בולטים הם "תלום-קשקשים מדברי" ו"נחש חולות".
תלום-קשקשים מדברי הוא נחש הנפוץ בערבה, תת-ארסי (בעל שיני ארס אחוריות ומרזביות), ובעל ארס חלש אשר גורם לגירוי מקומי בלבד.
נחש החולות נפוץ באזורים חוליים, מאזור נתניה דרומה לאורך מישור החוף ועד לדרום הנגב והערבה. הוא אינו ארסי ואינו נוטה לנשוך, גם כשנתפס ביד.
שניהם מנפחים את הצוואר בנסיון להראות מפחידים יותר כלפי הטורפים שלהם, אך הם אינם מסוכנים לאדם ואינם קרובי משפחה של הקוברות.
