סוסוני ים הם חיה שקל לנו להיות מוקסמים ממנה. הם בעלי מראה כה ייחודי, עד שקל לשכוח שמדובר בדג. הם נמצאים ברוב האוקיינוסים והימים בעולם, אך היותם שחיינים לא מוצלחים התלויים בבית הגידול שבו הם מתגוררים עושה אותם לפגיעים יחסית הן לפעילות אנושית והן לשינויים סביבתיים ואקלימיים. ד"ר הדר אלה מאוניברסיטת תל אביב והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, החוקרת את סוסוני הים תחת הנחייתו של פרופ' רועי הולצמן, מספרת לנו על בעל החיים המיוחד הזה.
איפה אפשר למצוא את סוסוני הים, בארץ ובעולם?
"סוסוני ים הם קבוצה רחבה של דגים שניתן למצוא בישראל בים התיכון ובים סוף. למעשה, ניתן למצוא סוסוני ים במרבית האוקיינוסים. בדרך כלל הם נפוצים בעיקר באזורים טרופיים, במים רדודים וחמימים יחסית, ובבתי גידול חופיים מגוונים. חלק ממיני סוסוני הים נמצאים בסכנת הכחדה או קרובים לכך, ועל מינים אחרים פשוט אין מספיק מידע, אך ניתן לומר שמדובר בקבוצה רגישה מאוד לפעילות אנושית כמו פגיעה בבתי גידול חופיים, זיהום ודיג".
מה הופך אותם לייחודיים?
"סוסוני ים הם יוצאי דופן במראה שלהם: בניגוד לרוב הדגים שאנחנו מכירים, הגוף שלהם זקוף יחסית, יש להם חוטם ארוך וצר, סנפירים קטנים וזנב שמאפשר להם להיאחז בצמחים, באלמוגים או במבנים אחרים. הם לא שחיינים מוצלחים במיוחד, ולכן הם לא רודפים אחרי הטרף, אלא מחכים שהטרף יתקרב אליהם".
"אבל הדבר המיוחד באמת הוא מנגנון האכילה שלהם: סוסוני ים משתמשים במעין 'קפיץ ביולוגי' בראשם - מנגנון שנקרא בספרות המדעית LaMSA, השרירים מותחים בהדרגה רקמות אלסטיות, כמו גידים, שבהן נאגרת אנרגיה. לאחר מכן האנרגיה העצורה בגידים משתחררת בבת אחת ובמהירות גבוהה מאוד. השחרור המהיר מאפשר לסוסון הים להרים את הראש, לפתוח את הפה ו'לשאוב' את הטרף במהירות עצומה - הרבה יותר מהר ממה ששרירים לבדם יכולים לייצר, ומהר הרבה יותר מכל מיני הדגים שאנו מכירים".
"דבר נוסף שמיוחד אצלם הוא שהזכר הוא מי שנושא את העוברים. הנקבה מעבירה ביצים לא מופרות אל כיס דגירה מיוחד בגוף הזכר. שם הוא מפרה את הביצים, ושם העוברים מתפתחים עד שהם משתחררים למים כסוסוני ים זעירים".
סוסון ים
(צילום: מעין נייגר רחמילביץ)
מה התגלית שהכי הפתיעה אותך לגביהם?
"מה שהכי הפתיע אותי כשהעמקתי בחקר סוסוני הים הוא הפער בין המראה שלהם לבין התפקוד שלהם. מבחוץ הם נראים עדינים, איטיים וכמעט שבריריים, אבל בזמן האכילה הם מפעילים מנגנון מהיר ומדויק בצורה יוצאת דופן. זו חיה שנראית כאילו היא בקושי זזה, אבל ברגע הציד היא הופכת לטורף מהיר מאוד".
איך משבר האקלים עלול להשפיע על סוסוני הים?
"משבר האקלים עלול להשפיע עליהם בכמה דרכים: כמו בעלי חיים ימיים אחרים, הם מושפעים מהטמפרטורה של המים, משום שהטמפרטורה משפיעה על קצב חילוף החומרים, על הפעילות, האכילה והרבייה שלהם. מחקר על אחד ממיני סוסוני הים הראה שהתחממות הים לבדה לא בהכרח שינתה באופן דרמטי את האכילה וההתנהגות, אבל כששולבה עם החמצת האוקיינוסים, כלומר ירידה ב-pH של המים – הופיעו סימנים מדאיגים יותר: ירידה בפעילות, ירידה באכילה ושינויים בקצב האוורור של הזימים".
"בנוסף, משבר האקלים משפיע עליהם גם בעקיפין דרך בתי הגידול שלהם. סוסוני ים חיים במערכות חופיות כמו עשבי ים, שוניות אלמוגים, מנגרובים ואצות, ואלה מערכות שרגישות מאוד להתחממות, להחמצת הים, לסופות קיצוניות ולשינויים באיכות המים. אם בית הגידול נפגע, גם סוסוני הים שתלויים בו נפגעים. ייתכן שבעקבות התחממות הים חלק ממיני חיות הים ינועו לאזורים מתאימים יותר, למשל צפונה או לעומק אחר, אבל אצל סוסוני ים זה לא בהכרח פשוט. הם לא שחיינים מוצלחים במיוחד, לעיתים חיים באוכלוסיות קטנות ומפוזרות, ותלויים במבנים שבהם הם יכולים להיאחז. לכן קצב השינוי הסביבתי עלול להיות מהיר יותר מהיכולת שלהם לנוע לבית גידול מתאים".
סוסון ים בבידקת סי טי
(צילום: פרופ' גראהם אלאן שורט)
מהם מאמצי השימור שנעשים היום כדי להגן על סוסוני הים, ומה אנחנו כאינדיבידואלים יכולים לעשות?
"מאמצי השימור מתמקדים קודם כול בשמירה על בתי הגידול שלהם. ברמה היום-יומית, אחד הדברים שהציבור יכול להשפיע עליו הוא זיהום הים בפלסטיק. פלסטיק שמגיע לים לא נעלם: הוא מצטבר בבתי גידול חופיים, בעלי חיים מסתבכים בו, הוא מתפרק למיקרו-פלסטיק, ופוגע במערכת האקולוגית שסוסוני הים תלויים בה. לכן, אחד הדברים הפשוטים והמשמעותיים שכולנו יכולים לעשות הוא להפחית שימוש בפלסטיק חד-פעמי, לא להשאיר פסולת בחופים, ואם רואים שקית, חוט דיג או פסולת אחרת בים או על החוף – לאסוף ולזרוק לפח. זה עוזר לא רק לסוסוני הים, אלא לכל בעלי החיים הימיים. בנוסף, אם רואים סוסון ים במים, חשוב לא לגעת בו, לא להזיז אותו ולא להוציא אותו מהמים בשביל צילום. פשוט להתבונן מרחוק ולתת לו להמשיך בהתנהגות הטבעית שלו".
איך מתבצע המחקר שלך?
"אני חוקרת את סוסוני הים במעבדה, בשילוב של סריקות CT וצילומי וידאו מהירים. סריקות ה-CT מאפשרות לי למדוד בצורה מדויקת מאוד את מבנה הראש – את העצמות, המנופים המכניים והיחסים בין חלקים שונים במערכת האכילה. סריקות ה-CT שבהן אני משתמשת התקבלו משיתוף פעולה עם פרופ' גראהם אלאן שורט מאוסטרליה, שחוקר סוסוני ים ואבובונים".
"בנוסף, אנחנו מצלמים סוסוני ים בזמן אכילה בעזרת מצלמות מהירות. חשוב לציין שסוסוני הים שאנחנו מצלמים אינם נלקחים מהים לצורך המחקר, אלא מגיעים מאקווריומים או מגידול בשבי, בתנאים מבוקרים. כך אפשר לחקור את מנגנון האכילה שלהם בלי לפגוע באוכלוסיות טבעיות. הצילום המהיר מאפשר לראות מה קורה בפרקי זמן קצרים מאוד - איך הראש נע, איך הפה נפתח, ואיך נוצרת תנועת השאיבה שמכניסה את הטרף לפה".
הדר אלה
(צילום: באדיבות המצולמת)
מה אנחנו עדיין לא יודעים על סוסוני הים ונשאר לגלות?
"בעיניי, אחת השאלות המרתקות ביותר היא איך בדיוק התפתחה מערכת האכילה של סוסוני הים. אנחנו יודעים שהם משתמשים במנגנון של אגירת אנרגיה ושחרור מהיר, אבל עדיין יש הרבה שאלות פתוחות לגבי אילו שינויים מורפולוגיים היו הכרחיים להתפתחות המערכת הזו, ומה היו הפשרות האבולוציוניות בדרך. למשל, האם מבנה שמאפשר שאיבה מהירה מאוד בא על חשבון יכולות אחרות, כמו שחייה, טווח תנועה, או מגוון סוגי טרף?"
"שאלה פתוחה נוספת היא איך סוסוני ים יתמודדו עם שינויים סביבתיים מהירים – התחממות הים, החמצת האוקיינוסים, זיהום ופגיעה בבתי גידול. קשה להעריך עד כמה הם יצליחו להסתגל לשינויים כאלה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
