אצה אדומה נדירה, המסוגלת לשגשג בתנאי תאורה קיצוניים, התגלתה במערות הימיות בראש הנקרה במסגרת סקר לאורך חופי ישראל. המחקר, בהובלת פרופ׳ דוד אילוז מהמכללה האקדמית בית ברל ופרופ' סופיה ברינובה מאוניברסיטת חיפה, חשף כיצד האצה שורדת כמעט ללא אור. הוא הדגיש את חשיבותן של המערות הימיות כמקלט טבעי למינים רגישים ולשמירה על המגוון הביולוגי בים התיכון.
אז כיצד מצליחים יצורים חיים להתקיים בסביבה, שאליה חודר רק חלק זעיר מאור השמש? פרופ׳ אילוז, מרצה לתואר שני בחינוך לחקלאות ותזונה בנות קיימא במכללה, חושף מערכת אקולוגית ייחודית המתקיימת בתנאים קיצוניים.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי Aquatic Sciences, מצא כי עוצמת האור בתוך המערה עומדת על 0.5% עד 2.5% בלבד מעוצמת האור שמחוץ לה. למרות זאת, זיהו החוקרים אצה אדומה בשם Hildenbrandia rubra, המצליחה לבצע פוטוסינתזה ביעילות גם בתנאי תאורה נמוכים במיוחד.
החוקרים ערכו סקר לאורך חופי ישראל מאשדוד ועד ראש הנקרה בשנים 2022-2019, ואיתרו את האצה באזור הסמוך לגבול עם לבנון. החוקרים מצאו כי המערות מספקות לאצה סביבה מוצלת ומוגנת, המאפשרת לה להתקיים בתנאים שאינם נפוצים לאורך המקומות האחרים בחוף.
האצה שורדת כמעט ללא אור
(צילום: פרופ׳ דוד אילוז)
עוד התגלה כי מחזור החיים שלה מושפע מעונות השנה: פעילות הרבייה בולטת בעיקר בסתיו ובתחילת החורף, בעוד ששטח הכיסוי שלה על קירות המערה מגיע לשיא בחודשים החמים. באמצעות בדיקות גנטיות ומיקרוסקופיות זוהו במערה גם אצות נוספות, חיידקים פוטוסינתטיים וטחבים, היוצרים יחד מערכת אקולוגית צבעונית ומורכבת.
פרופ׳ אילוז הסביר כי "אנחנו נוטים לחשוב על מערות כעל סביבות שבהן תנאי החיים מוגבלים, אבל המחקר שלנו מראה שלעיתים דווקא התנאים הקיצוניים הם שמאפשרים למינים מסוימים לשגשג. האצה שחקרנו מצליחה לנצל כמות מזערית של אור ולהתקיים בסביבה שמעניקה לה הגנה מפני חלק מהלחצים הסביבתיים שבחוץ. המשמעות הרחבה היא שמערות ימיות אינן רק תופעות גיאולוגיות מרשימות, אלא מערכות אקולוגיות בעלות חשיבות רבה. ההבנה כיצד החיים מתקיימים בהן חיונית לשמירה על המגוון הביולוגי, במיוחד בתקופה שבה הסביבה הימית נתונה לשינויים וללחצים הולכים וגוברים".
הצבע האדום בתחתית הסלע הם אצות אפיליטיות (צמודות לסלע)
(צילום: פרופ׳ צבי דובינסקי)
החוקרים מדגישים כי מחקרם מראה את חשיבותן של מערות ימיות כמקלטים אקולוגיים, בין היתר עבור מינים הרגישים לזיהום ולשינויים בסביבתם. לדברי החוקרים, הממצאים מספקים בסיס למחקרי המשך ולפיתוח דרכים לשימור בתי גידול ייחודיים לאורך חופי ישראל.
המחקר נערך בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית לחינוך תלפיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל.
