שינויי מזג אוויר מהירים בזמן תקופת בצורת גורמים ליערות לשנות את האופן שבו הם נושמים: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית חושף כי בזמן בצורת, לא רמת החום או היובש קובעת את פליטת הגזים מהצמחים - אלא השינויים המהירים בתנאים. החוקרים אומרים כי הגילוי משנה את ההבנה של הקשר בין בצורת, צמחייה וזיהום טבעי באטמוספרה.
במחקר התגלתה תופעה מרתקת: כאשר מזג האוויר משתנה במהירות, למשל עלייה חדה בלחות או ירידה פתאומית בטמפרטורה, הצמחייה מגיבה מיד ומשנה את קצב פליטת התרכובות האורגניות הנדיפות הטבעיות (BVOCs) לאוויר. ככלל, תרכובות אלו אינן מזהמות בעצמן, אך הן משתתפות ביצירת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ועל שינויי האקלים.
ד"ר ערן טס מהמכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הסביר כי עד כה הניחו מדענים שרמות הלחות או הטמפרטורה הן שקובעות את עוצמת הפליטות מהצמחים.
את המחקר ערך ד"ר טס ביער בית קשת בצפון הארץ, והוא מצביע לראשונה על כך שדווקא קצב השינוי בלחות היחסית הוא המדד המשמעותי ביותר. החוקרים ביצעו מדידות מדויקות, בתדירות גבוהה, של ריכוזי גזים מעל הצמחייה באמצעות מכשור מתקדם, והסתמכו גם על ניתוח מטאורולוגי בעזרת מודלים אקלימיים.
"במילים פשוטות - לא חשוב כמה חם או יבש, אלא המגמה הרגעית של השינוי בפרמטרים אלו", הסביר ד"ר טס. "שינוי חד בלחות יכול לעורר שחרור מוגבר של תרכובות מסיסות במים כמו חומצה פורמית ואצטית, בעוד שירידה רגעית בלחות גורמת לשחרור מוגבר של חומרים אחרים, כמו ססקוויטרפנים - מנגנון הגנה של הצמחים מפני עקה".
לדברי ד"ר טס, "היער מגיב בזמן אמת. הבצורת לא רק מייבשת את הקרקע, היא משנה את הכימיה של האוויר. הממצאים שלנו מציעים דרך חדשה להבין ולחזות את השפעות שינויי האקלים על איכות האוויר והאקלים עצמו, במיוחד באזורים יבשים כמו המזרח התיכון".
המחקר פורסם בכתב העת Science of the Total Environment, ונערך בשיתוף ד"ר מאור גבאי, חן דיין, ד"ר בוריס בזנושצ'נקו, פרופ' אריק פרדג' מהמכללה הטכנולוגית בירושלים וד"ר לי צ'יאן - מאוניברסיטת היינאן בסין.
