איראן היא אחת המדינות עם זיהום האוויר הגבוה ביותר בעולם. מזה מספר שנים שהאוויר בטהרן ובכמה ערי מטרופולין גדולות אחרות ברחבי איראן - כגון תבריז, אספהאן ומשהד - הפך לבלתי ניתן לנשימה, כאשר מדד הזיהום נוסק לרמות גבוהות ומסוכנות. מספר גורמים בולטים מחמירים את התופעה ומכבידים על תושבי הערים בכלל והבירה טהרן בפרט, שמהווה את המרכז השלטוני בפן הפוליטי, הכלכלי והחברתי.
למעלה ממחצית מהתעשייה באיראן נמצאת באזור טהרן, לרבות מפעלי מכוניות, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי, תעשיות נשק, טקסטיל, ייצור סוכר, בטון וכימיקלים. בנוסף לכך, בדרום העיר פועל בתי זיקוק לנפט, שיחד עם הזיהום מכלי רכב מהווה את מקור הזיהום, שיחד עם תנאי מזג אוויר, גורמים לרמות קיצוניות של זיהום האוויר בעיר ובסביבתה.
6 צפייה בגלריה
נשים בטהרן עוטות מסיכות כדי להימנע משאיפת האוויר המזוהם של העיר
(צילום: Ebrahim Noroozi, AP)
בנוסף, בטהרן נעשה שימוש בדלקים מאובנים כמו מזוט (הדלק המסחרי הכבד ביותר שניתן להפיק מנפט גולמי) וגז, לייצור חשמל. זאת, חרף העובדה שהמזוט נחשב לדלק מזהם ביותר, שכן בהשוואה לסולר, ייצור חשמל ממזוט מוביל לפליטת תחמוצות גופרית בשיעור של פי 6 מסולר, ופליטה כפולה של תחמוצות חנקן.
איראן נעה בין הרף האדום (השלישי בחומרתו) לרף הסגול (השני בחומרתו) מבחינת מדד איכות האוויר (AQI), כשהמזהמים העיקריים הם כלי הרכב הישנים ברובם שנוסעים בשטחה, תחבורה ציבורית שאינה עומדת בתקנים סביבתיים מודרניים, וכאמור תעשייה וייצור אנרגיה המהווים את מקורות הזיהום.
עוד בשנת 2018, הצהיר ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי טהרן היא מהערים המזוהמות ביותר בעולם, והבנק העולמי ציין באותה שנה כי העיר אחראית לחלק ניכר ממקרי המוות כתוצאה מזיהום אוויר באיראן מדי שנה. על פי ההערכות, עשרות אנשים מתים מדי יום ממחלות הקשורות לזיהום האוויר בעיר - מספר שמזנק לאלפים בכל שנה. כל עוד הבעיה לא תטופל באופן הראוי, נראה כי מקרי המוות כתוצאה ממחלות הנגרמות מזיהום אוויר צפויים לגדול משנה לשנה.
מפעל נשרף בטהרן בספטמבר 2023
אוכלוסייתה של טהרן נאמדת בכ-9.6 מיליון תושבים, זאת כחלק ממגמת ההגירה לערים שאינה פוסחת על איראן. אנשים נוהרים מהסביבה הכפרית אל העיר הגדולה, בתקווה למצוא בה תעסוקה, והופכים אותה לעמוסה וצפופה יותר ויותר. גידול מהיר באוכלוסייה והגירה לערים, תיעוש גובר ושימוש בדלק מאיכות נמוכה בכלי הרכב שמספרם עולה בהתמדה, מוסיפים למצוקות הזיהום של בירת איראן.
"טהרן היא בירתה החדשה של איראן (משלהי המאה ה-18). לאורך ההיסטוריה של מעל 2,500 השנים, עבר המרכז השלטוני למספר גדול של ערי בירה, לפי ההעדפה של השושלת שבשלטון ובדרך כלל ללא תכנון אורבני. טהרן, הבירה החדשה שאומצה בשלהי המאה ה-18 הייתה עיר שבראשית המאה ה-20 מנתה כ-150 אלף תושבים, התרחבה לכ-3 מיליון ב-1963, כ-5 מיליון עם המהפכה האסלאמית וכ-9.5 מיליון כיום. למעשה, העיר לא תוכננה לאכלס מיליוני בני אדם, ובכך, כחלק מתהליך העיור והתיעוש חלה החמרה של הזיהום", מסביר פרופ' דוד מנשרי, מייסד מרכז אליאנס לחקר איראן באוניברסיטת תל אביב.
"התופעה אינה חדשה והשלטונות מודעים לה מזה עשרות שנים. בשהותי באיראן לצורכי מחקר (לפני כ-50 שנים), היה ניתן לחוש בזיהום האוויר. מדי זמן היינו צריכים לברוח מהעיר לכמה ימים כדי לנשום אוויר נקי. ההבדל ניכר כבר בפאתי העיר הגדולה", מוסיף פרופ' מנשרי.
חקיקת חוקי תעבורה נוקשים והטלת סגר חלקי היו חלק מהאופציות שעלו על שולחן הדיונים של מקבלי ההחלטות, אולם אלה עלו בתוהו. בנוסף לכך, חוסר תיאום בין גורמים ברשות המבצעת, כגון משרד הבריאות, משרד הנפט, משרד האנרגיה ועיריית טהרן, פעלה לרעת העיר ותושביה, וזאת למרות שמצב החירום בו היא נתונה מחייב תגובה משמעותית ומיידית.
"התופעה אינה חדשה והשלטונות מודעים לה מזה עשרות שנים. בשהותי באיראן לצורכי מחקר (לפני כ-50 שנים), היה ניתן לחוש בזיהום האוויר. מדי זמן היינו צריכים לברוח מהעיר לכמה ימים כדי לנשום אוויר נקי"
לצד המצדדים בהשבתת הפעילות בעיר כפתרון לבעיית זיהום האוויר הקיצוני, והצעות לשיפור התחבורה הציבורית ושיפור איכות הדלקים, ישנן טענות חוזרות ונשנות על מחירי התחבורה הציבורית הגבוהים, שמחייבים את תושבי העיר והסביבה להשתמש ברכבים הפרטיים הישנים והמזהמים.
המצב הכאוטי הוביל גורמים רשמיים במשרד הבריאות של איראן לפרסם הנחיות עבור קבוצות שנתונות בסיכון גבוה, בעיקר מבוגרים, חולים וילדים, על מנת שאלה יצמצמו משמעותית את הפעילות מחוץ לביתם, בעיקר תחת תנאי מזג אוויר בהם פוטנציאל הזיהום חריף במיוחד.
בנוסף לכך, גם עשרות מוסדות חינוך והשכלה גבוהה נסגרים בכל שנה מחדש כתוצאה מסופות חול ואבק שהגבירו את זיהום האוויר, מה שלא פסח גם על משרדים ממשלתיים במספר ערים, לרבות עיר הבירה. ג'אפר ג'נדאקי, מנכ"ל המרכז הסביבתי במשרד הבריאות האיראני, אמר ב-2023 לסוכנות הידיעות הממלכתית IRNA כי חשיפה לסופות חול ואבק מסכנת את חייהם של יותר מ-38 מיליון בני אדם באיראן. "הגידול במספר החלקיקים הנישאים באוויר מעלה את הסיכוי למחלות לב ומשבש את הפעילות החברתית כמו גם את מערך התחבורה הציבורית".
6 צפייה בגלריה
חלק מרכס הרי אלבורז, שמהווה את אחד הגורמים לזיהום האוויר הגובר בטהרן
(צילום: Ebrahim Noroozi, AP)
התנאים הסביבתיים לא מסייעים
אחת ממשמעויות השם טהרן היא "מדרון חמים", עובדה שמתכתבת עם האקלים המאפיין את העיר. אוויר הצונח מרכס הרי אלבורז (Alborz) השוכנים מצפון לטהרן - המשתרע מגבול איראן-ארמניה בצפון-מערב, עובר דרומית לקצה הדרומי של הים הכספי ומסתיים במזרח בנקודת הגבול של איראן עם טורקמניסטן ואפגניסטן - אל העמק בו שוכנת טהרן. האוויר מתחמם בצניחתו וגורם לצחיחות של האזור, הנחשב אזור יבש עם כ-250 מ"מ גשם בשנה - כמות משקעים דומה לזו שיורדת בצפון הנגב.
עם זאת, גובהה של טהרן, 1,200 מטרים מעל פני הים, גורם לכך שעונת החורף קרה במיוחד. פסגותיו של הרכס אשר משקיף על העיר, עליו נמנה הר דמאוונד (Damavand) - הר געשי פעיל שפסגתו היא הגבוהה ביותר באיראן ומהגבוהות באסיה כולה - מתכסות בחורף במעטה לבן של שלג.
"לאורך העונה הקרה בעיקר, מתפתחים ברבים מן הלילות תנאי מזג אוויר יציבים המונעים את פיזור המזהמים הנלכדים בעמק וגורמים לזיהום האוויר הגבוה", מסבירה פרופ' הדס סערוני, מבית הספר ללימודי הסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב. "ריבוי הימים והלילות היציבים אטמוספרית עקב המיקום באזור יבש ובתנאים גאוגרפיים ללכידת מזהמים, הופך את טהרן לאזור עם זיהום אוויר גבוה מאוד במשך ימים רבים בשנה. הזיהום בולט במיוחד בעונה הקרה, בה הלילות ארוכים, הזריחה מאוחרת, השקיעה מוקדמת ותנועת כלי הרכב גבוהה, כאשר היציבות האטמוספרית עדיין בשיאה. כל אלה מחריפים את בעיית זיהום האוויר בעיר".
לדבריה של פרופ' סערוני, בתקופות גשומות וזמנים שמאופיינים במשבי רוח חזקים, זיהום האוויר נמוך, אך תושבי טהרן כמעט ולא זוכים לכך. "איראן שוכנת בקרבת רצועת המדבריות העולמית ולכן 'זוכה' גם לזיהום אוויר 'טבעי' שמקורו בסופות האבק המגיעות אליה ממדבריות המזרח התיכון, ממדבר הסהרה (ספק האבק הגדול בעולם) וממדבר גובי במזרח אסיה. המיקום הגאוגרפי של טהרן, תנאי האקלים בה, סופות האבק וזיהום האוויר מעשה ידי אדם, שאינו מטופל דיו ומקורותיו רק מתגברים, גורמים לעיר להיות מהמזוהמות בעולם ולכך השלכות בריאותיות וסביבתיות קשות", מוסיפה פרופ' סערוני.
בשנים האחרונות גוברת המודעות לסביבה גם במחקר וגם במוסדות הממשל. גם בתחומים אלה איראן אינה מובילה, אך המודעות והמחשבה בנושא זה בולטות יותר מאשר בעבר. "לאחרונה עלו תוכניות להעתקת הבירה למקום חלופי (דוגמה בולטת היא ברזיליה), או לקבוע מרכזים שונים. איראן גם הראתה לעולם שכאשר היא רוצה להתמודד עם בעיה אקוטית היא יכולה לעשות זאת. כך למשל הצליחה להוריד בצורת משמעותית את הריבוי הטבעי חרף מגבלות דתיות. אולם, כל זמן שאיראן מתמקדת בהרחבת ההשפעה האזורית שלה, נמצאת תחת סנקציות כבדות ומוציאה הון עתק למימון שלוחים, משימה זו קשה לביצוע", אומר פרופ' מנשרי.
"המיקום הגאוגרפי של טהרן, תנאי האקלים בה, סופות האבק וזיהום האוויר מעשה ידי אדם, שאינו מטופל דיו ומקורותיו רק מתגברים, גורמים לעיר להיות מהמזוהמות בעולם ולכך השלכות בריאותיות וסביבתיות קשות"
בהקשר זה, מדוברות הממשלה בטהרן נמסר לאחרונה כי הוקמו שתי מועצות שיבחנו את היתכנות מהלך החלפת עיר הבירה לאור צפיפות אוכלוסיית טהרן והאתגרים הסביבתיים שאיתם היא מתמודדת. בתקשורת האיראנית נכתב כי הדיונים על החלפת עיר הבירה מתנהלים מעת לעת מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, אך בשל אילוצים כלכליים ואתגרים לוגיסטיים הם נדחים שוב ושוב.
הנושא חזר לסדר היום בתקופת כהונתו של מחמוד אחמדינג'אד, על רקע החשש מרעידות אדמה בטהרן, שב לשולחן הדיונים גם בתקופתו של חסן רוחאני, וכעת עוסק בו גם הנשיא המכהן מסעוד פזשכיאן. כיום שואפת איראן להקים את בירתה החדשה באזור מקראן במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן, או בסמוך למפרץ עומאן.
גורמים רשמיים ציינו כי למהלך יש יתרונות אסטרטגיים וכלכליים, וכי לאזור יש פוטנציאל להפוך למרכז מסחרי וימי שישפר את יכולות הסחר של איראן - ויפחית את הנטל על טהרן, אך מתנגדי המהלך חוששים מעלויות גבוהות ומאילוצים לוגיסטיים, וטוענים שהצעד יגרום לקריסה של הכלכלה באיראן - ושאת הנזק ייקח עשרות שנים לתקן.
