היום (ד') לפני 16 שנים קיבלה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע את פרס נובל לכימיה מידיו של מלך שבדיה, קארל גוסטב ה-16, בטקס חגיגי שנערך בשטוקהולם. בריאיון לאולפן ynet סיפרה הישראלית היחידה שזכתה עד כה בפרס נובל על מחקריה מאז הזכייה בפרס הנכסף ועל מצב האקדמיה הישראלית כיום. צפו בריאיון:
16 שנה לזכייתה של פרופ' עדה יונת בפרס נובל
פרופ' יונת אמרה על המחקר שהיא עורכת מאז הזכייה בפרס: "הביקורת החיובית על הפרס גם דחפה אותי למחקרים חדשים, שלא עשיתי קודם. למשל, על מחלות שקשורות בריבוזום ודברים מהסוג הזה. הקבוצה גדלה ואנחנו עושים הרבה מחקרים בכיוון הרפואי".
היא התייחסה לדור הנוכחי של המדע הישראלי: "הדור נהדר. ומספר המדענים גדלו יחד עם הדור. הבעיה היותר כללית היא המימון והתקצוב, שהוא בכלל לא גדל, ולפעמים אפילו קטן. כשרואים שיש יותר מדענים ויותר שאלות ופחות תמיכה, יש לזה תוצאות. אבל יש פחות הקצבות למדע ופחות עידוד". פרופ' יונת אמרה שהיא מנהלת מרכז שתומך במדע, "ושם יש לי בעיות הרבה יותר רציניות. הממשלה עושה כל מיני מעשים שפוגעים גם באוכלוסייה וגם במדע".
2 צפייה בגלריה
פרופ' עדה יונת ומלך שבדיה קרל השישה עשר גוסטב בטקס קבלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009
(צילום: Peter Andrews/Reuters)
פרופ' יונת פירטה: "מדינה צריכה לא רק יותר לתמוך, אלא גם יותר להעלות את הנושא בתור נושא מעודף. אני חושבת שאת זה צריך. צריך לעשות אותו ביחד עם כל הנושאים האחרים, שקשורים לחירות האדם, לאפשרויות של אנשי אזרחי המדינה, כי גם הדימוי הכללי שלנו נפגע קשות, מדרך הפעולה של המדינה, ושל המדע ושל המוסדות המדיניים".
עיקר תהילתה של פרופ' יונת באה לה בעקבות פיענוח מבנה הריבוזום. מולקולה זו, על אף גודלה המיקרוסקופי (כ-20 ננומטר), מתאפיינת במבנה מסובך ורב מרכיבים. תפקידה הוא לתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי.
פרופ' יונת חלקה את פרס נובל לכימיה לשנת 2009 עם תומס שטייץ מאוניברסיטת ייל ווונקטרמן רמאקרישנן (Venkatraman Ramakrishnan) מאוניברסיטת קיימברידג'. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי הם מקבלים אותו "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי".
