מין חדש של דינוזאור אוכל צמחים ארוך צוואר – הגדול ביותר שנמצא אי פעם בדרום-מזרח אסיה – נחשף בצפון-מזרח תאילנד. הוא נמנה עם הזאורופודים – דינוזאורים צמחוניים, ארוכי צוואר וארוכי זנב, לרבות הדיפלודוקוס והברונטוזאורוס. הדינוזאור הזה חי בתקופת הקרטיקון התחתון, לפני בין 120 ל-100 מיליון שנים.
4 צפייה בגלריה
שיחזור של הדינוזאור הענק נאגאטיטאן צ'איאפומנסיס, שמאובניו התגלו בתאילנד
(איור: Patchanop Boonsai)
החוקרים ניתחו במחקרם, שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports, את עצמות עמוד השדרה, הצלעות, האגן והרגליים של הדינוזאור הענק, כולל עצם רגל קדמית באורך 1.78 מטרים. על פי ההערכות, משקלו היה 27 טונות – בערך כמו תשעה פילים אסייתים בוגרים – ואורכו היה 27 מטרים.
השם שהוענק לזאורופוד הוא נאגאטיטאן צ'איאפומנסיס (Nagatitan chaiyaphumensis). חלקו הראשון של השם מורכב מהמילה נאגה (Naga) המתארת ישות מיתולוגית הינדואית ובודהיסטית, המתוארת כנחש ימי עצום, ומהמילה טיטאן (Titan) המיוחסת לענקים מהמיתולוגיה היוונית. חלקו השני של השם מבוסס על מחוז צ'איאפום (Chaiyaphum), שבו התגלו המאובנים. זהו הדינוזאור ה-14 שקיבל את שמו בתאילנד.
ת'יתיווט (פרת') סת'אפאניצ'סאקול, פלאונטולוג מהמחלקה למדעי כדור הארץ של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שנמנה עם צוות החוקרים, אמר שמדובר בדינוזאור ששקל לפחות 10 טונות יותר מדיפי הדיפלודוקוס (Diplodocus carnegii). עם זאת, בהשוואה לזאורופודים כמו פטגוטיטאן (60 טונות) או רויאנגוזאורוס (50 טונות), הוא נחשב קל משקל. "אנחנו מתייחסים אליו כאל 'הטיטאן האחרון' של תאילנד. הסיבה לכך היא שהוא התגלה בתצורת הסלע הצעירה ביותר שמכילה מאובני דינוזאורים. על כן, ייתכן כי זהו הזאורופוד הגדול האחרון שנמצא בדרום-מזרח אסיה", אמר סת'אפאניצ'סאקול.
4 צפייה בגלריה
ת'יתיווט (פרת') סת'אפאניצ'סאקול לצד עצם הרגל הקדמית של הדינוזאור נאגאטיטאן צ'איאפומנסיס
(צילום: Thitiwoot Sethapanichsakul)
בתחילת תקופת הקרטיקון הסביבה בה נמצאו המאובנים הייתה צחיחה עד צחיחה למחצה – בית גידול מועדף עבור זאורופודים, אשר נראה כי שגשגו בסביבות אלו, והסתמכו על שטח הפנים של צווארם וזנבותיהם הארוכים כדי לפלוט חום ולווסת את טמפרטורת גופם. נראה כי האזור היה גם חלק ממערכת נהרות מתפתלת, שהייתה ביתם של דגים, כרישים של מים מתוקים ותנינים.
נאגאטיטאן צ'איאפומנסיס חי לצד דינוזאורים צמחוניים קטנים ממנו, כמו גם דינוזאורים טורפים וזוחלים מעופפים. הוא היה זאורופוד סומפוספונדילי – תת-קבוצה של זאורופודים שהתפשטה לפני כ-120 מיליון שנים. מחברי המחקר גילו כי שהוא שייך ספציפית לקבוצה מצומצמת יותר הנקראת איהלופיים, המייצגת משפחה של זאורופודים סומפוספונדיליים ששוטטו רק באסיה. אלא שנאגאטיטאן נבדל ממינים אחרים במשפחתו בשל שילוב של מאפיינים ייחודיים בעמוד השדרה, באגן וברגליו. שחזור בגודל טבעי של הדינוזאור הענק מוצג במוזיאון התאינוזאורים בבנגקוק.
4 צפייה בגלריה
שחזור השלד של הדינוזאור נאגאטיטאן צ'איאפומנסיס, עם סימון של המאובנים שהתגלו בתאילנד (בצהוב)
(איור: Thitiwoot Sethapanichsakul)
4 צפייה בגלריה
פסל של נאגה, ישות מיתולוגית הינדואית ובודהיסטית, המתוארת כנחש ימי עצום, במתחם מקדש אנגקור וואט
(צילום: AhmedAlakberi/Wikipedia)
סת'אפאניצ'סאקול אמר שהחלום שלו הוא להמשיך והעצים את ההכרה הבינלאומית של דינוזאורים מדרום מזרח-אסיה. "המחקר הזה לא כולל רק את תיאורו של מין חדש, אלא גם מגשים עבורי חלום ילדות להעניק שם לדינוזאור", אמר סת'אפאניצ'סאקול. "יש לנו עניין רב שנים באבולוציה של אוכלי הצמחים הענקיים הללו, מה שהוביל לקשרים חוצי יבשות עם חוקרים ברחבי העולם. זה נהדר לעבוד עם עמיתים תאילנדים ולהתחיל לקבל תובנות לגבי מה שקרה בדרום-מזרח אסיה בתקופת היורה והקרטיקון", הוסיף פרופ' פול אפצ'רץ', פלאונטולוג מהמחלקה למדעי כדור הארץ של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שנמנה אף הוא עם צוות המחקר.
ד"ר סיטה מניטקון, פלאונטולוג של בעלי חוליות במרכז המחקר והחינוך הפלאונטולוגי של אוניברסיטת מהאסארקהאם, הדגיש בדבריו את המגוון הרב של מאובני הדינוזאורים בתאילנד, אולי השלישי בגודלו ביבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ. "אנחנו חוקרים דינוזאורים בתאילנד רק כ-40 שנים (מאז שהדינוזאור הראשון קיבל את שמו בשנת 1986), וכבר יש לנו גל של פלאונטולוגים צעירים, שעוסקים באופן פעיל במחקר ומקדמים את התחום במדינה", אמר ד"ר מניטקון.
