למפעלים פטרוכימיים יש חשיבות מכרעת במתן מענה לביקוש למוצרים חיוניים המהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. פטרוכימיקלים מיוצרים בעיקר מנפט וגז ומשמשים לייצור מגוון רחב של מוצרים יומיומיים – החל מאריזות פלסטיק וביגוד סינתטי ועד דשנים, צבעים וציוד רפואי.
המלחמה באיראן והשלכותיה הדגישו ביתר שאת עד כמה התלות הנרחבת של מדינות רבות בדלקים מאובנים (נפט, גז ופחם) מובילה לעלייה במחירם של מגוון רחב של מוצרים בטווח הקצר, בעוד שבטווח הארוך הזיהום שמקורו בפטרוכימיקלים יחריף את שינויי האקלים.
הפסקת האש בת השבועיים שהוכרזה לאחרונה נטעה תקווה למיתון המגמה, אולם עבור פעילי סביבה רבים ועד מומחי אנרגיה, המלחמה ממחישה עד כמה הסטטוס קוו צריך להשתנות. "אנחנו לא יכולים להמשיך להסתמך על דלקים מאובנים - לכל שימוש", הבהירה דלפין לוי אלברס, מנהלת קמפיין פטרוכימיה עולמי במרכז למשפט סביבתי בינלאומי.
שריפה במפעל פטרוכימי שהותקף באיראן
פטרוכימיה צפויה להיות נושא מרכזי לדיון בסנטה מרתה, עיר חוף צפונית בקולומביה, שם יתכנסו נציגי מדינות בין התאריכים 24 ל-29 באפריל לכנס בינלאומי בנושא המעבר מדלקים מאובנים, במטרה להפחית את הביקוש שלהם.
פעילי איכות הסביבה טוענים זה מכבר שחברות דלקים מאובנים, שהבינו שכלי רכב חשמליים וטכנולוגיות ירוקות כמו אנרגיה סולארית מאיימות על התעשיות שלהן, רואות בפטרוכימיה הזדמנות לטובת מוצריהן.
6 צפייה בגלריה
עשן מיתמר לאחר תקיפת מתחם הפטרוכימיה בבנדר מאהשהר שבאיראן
(צילום: Social Media/Reuters)
חלק ניכר מהתעשייה הפטרוכימית העולמית מרוכזת באזור המפרץ הפרסי במזרח התיכון, כולל יצרנים גדולים של דשנים וכימיקלים המשמשים לייצור פלסטיק. פטרוכימיה מהווה נתח משמעותי מצריכת הנפט העולמית והיא מתרחבת במהירות.
שיבושים בזרימת הנפט והגז עלולים להשפיע במהירות על תעשיות התלויות בתשומות פטרוכימיות – בדגש על ענף החקלאות, התלוי במידה רבה בדשנים מבוססי דלקים מאובנים.
ד"ר פרדריק באואר, מרצה בכיר באוניברסיטת לונד בשבדיה, החוקר טרנספורמציה תעשייתית בכימיקלים ופלסטיק, אמר כי המזרח התיכון ממלא תפקיד מפתח לא רק ביצוא נפט וגז, אלא גם באספקת חומרי גלם פטרוכימיים ודשנים כמו אמוניה ואוריאה. על כן, כל שיבוש במהלך עונות השתילה יכול להשפיע על מערכות המזון העולמיות. "לא מדובר רק בשיבוש הסחר העולמי בנפט, אלא גם שיבוש בסחר העולמי בכימיקלים. זה יכול להתבטא במחירי מזון גבוהים יותר ולחץ כלכלי רחב יותר", הסביר באואר.
ד"ר טרישה פארלי, אנתרופולוגית סביבתית במכון קות'רון בניו זילנד, אמרה כי המשבר מדגיש עד כמה מערכות עולמיות נותרות חשופות לאחר עשרות שנים של תלות בדלקים מאובנים. בדבריה, הצביעה ד"ר פארלי על סיכונים לביטחון תזונתי ולמחייה הקשורים לעליית מחירים ולהפרעות בשרשראות האספקה. "צמצום השימוש בפטרוכימיה – במיוחד בפלסטיק – יפחית לבטח את התלות בדלקים מאובנים", אמרה ד"ר פארלי.
משא ומתן בינלאומי בנושא זיהום פלסטיק בשנים האחרונות לא הוביל להסכמות, בעיקר משום שמדינות גדולות המייצרות נפט נרתעו מכל ניסיון להגביל את ייצור הפלסטיק. פלסטיק ביולוגי יקר יותר לייצור מאשר פלסטיק קונבנציונלי המיוצר מדלקים מאובנים וכימיקלים, דבר המגביל את אימוץ השוק בקנה מידה גדול.
לוי אלברס אמרה כי צמצום התלות בפטרוכימיקלים ידרוש גם שינויים בצריכה. "נקיטת צעדים כגון שימוש בפחות מוצרים ארוזים, תמיכה במערכות מזון מקומיות וחיבור ישיר יותר עם חקלאים ויצרנים שפחות מסתמכים על דשנים וחומרי הדברה סינתטיים, הינה נדרשת", כך לדבריה.
בתעשייה הפטרוכימית טוענים כי הביקוש צפוי להישאר גבוה, שכן מוצריה חיוניים לחיים המודרניים ולמעבר האנרגטי. המועצה האמריקנית לכימיה, המייצגת יצרני כימיקלים אמריקנים, מסרה לסוכנות הידיעות AP כי פטרוכימיקלים משמשים במגוון מוצרים חיוניים, והם גם המפתח לטכנולוגיות מתחדשות כמו טורבינות רוח, פאנלים סולאריים וכלי רכב חשמליים. לטענת אנשיה פטרוכימיה הינה "בסיסית" עבור שירותי בריאות, ייצור מזון, מים נקיים ותשתיות. "פטרוכימיקלים הפכו כה משמעותיים בחיי היומיום עד שאנשים רבים אינם מבינים עד כמה הם מסתמכים עליהם", אמרה לוי אלברס. "עם זאת, יחידים וקהילות יכולים להתחיל בחשיבה מחודשת על צריכה ומעורבות הדוקה יותר עם מערכות מקומיות. זו לא בחירה של הצרכן, שכן אנשים רבים מוגבלים על ידי מה שזמין, אך עדיין יכולים להתחיל להסתכל על מוצרים יומיומיים בצורה שונה".
