מה גורם לעטלף אחד להסתכן ולעוף רחוק כדי למצוא מזון, בעוד אחר נשאר קרוב ובטוח? מחקר חדש של בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב חושף, כי הסביבה שבה גדל העטלף בחודשי חייו הראשונים היא שקובעת במידה רבה איך יתנהג בטבע, לעיתים יותר מאופיו המולד.
המחקר בהובלת הדוקטורנטית עדי רחום מהמעבדה של פרופ' יוסי יובל בבית הספר לזואולוגיה, התפרסם בכתב העת-eLife. המחקר בחן לראשונה כיצד חשיפה מוקדמת לסביבה משתנה ומאתגרת משפיעה על ההתנהגות של עטלפי פירות מצריים לאחר ששוחררו לטבע.
החוקרים גידלו 40 עטלפים צעירים בשתי סביבות שונות לחלוטין: האחת מועשרת ומגוונת - שבה נדרשו העטלפים להתמודד עם אתגרים חדשים מדי יום כדי להשיג מזון, והשנייה יציבה וללא שינויים. לאחר תקופה של מספר חודשים נבחנה התנהגותם בשטח בעזרת מכשירי GPS שעקבו אחר כל תעופה שלהם.
הממצאים היו חד משמעיים: עטלפים שגדלו בסביבה עשירה הפגינו בטבע התנהגות נועזת יותר וחקירתית בהרבה. הם עפו רחוק יותר "מהבית", שהו בחוץ זמן רב יותר בלילות, וחקרו שטחים גדולים כמעט פי שניים מקבוצת הביקורת.
כך למשל, העטלפים שגדלו בסביבה המועשרת חקרו שטחי חיפוש ממוצעים של כ-8 קמ"ר, לעומת כ-3 קמ"ר בלבד בקרב העטלפים שגדלו בסביבה דלה. גם המרחק המקסימלי מהקולוניה היה גבוה במיוחד: כ-1.3 ק"מ בממוצע לעומת 0.8 ק"מ בלבד בקבוצה השנייה. בנוסף, הם שהו מחוץ למושבה כ-4 שעות בממוצע מדי לילה, לעומת פחות משלוש שעות בקבוצת הביקורת.
כדי לוודא שההבדלים לא נובעים מהבדלים ב'אישיות' העטלפים החוקרים מדדו את מאפיינים האישיות של העטלפים הצעירים במעבדה (לפני החשיפה לסביבות שונו) ומצאו שאלה לא חזו כלל את ההתנהגות בשדה בגיל מבוגר. נראה, ש"האופי המולד" של העטלפים לא היה זה שגרר את ההתנהגות השונה שלהם בשטח. הסביבה הראשונה שבה גדלו הייתה הגורם שהכריע כיצד יתנהלו כמבוגרים.
עדי רחום אמרה: "עטלפי פירות הם חיות בעלות גמישות התנהגותית וכושר למידה מרשימים מאוד. מצאנו שהסביבה המוקדמת אליה נחשפים העטלפים משפיעה על האופן שבו הם חוקרים את העולם..".
פרופ' יוסי יובל הוסיף: "מחקרים קודמים שלנו הראו הבדלים התנהגותיים בין עטלפי עיר חקרניים לעטלפי כפר 'שמרנים' יותר. יתכן שהממצא הנוכחי מסביר כיצד נוצרים ההבדלים האלה בין הקבוצות".
