חזיר הבר הוא אחד מבעלי החיים המדוברים והשנויים ביותר במחלוקת בישראל בשנים האחרונות. ביישובים ובערים ברחבי הארץ הוא הפך לדייר קבוע שמעורר חשש בקרב התושבים והתושבות, שגורם לנזקים כלכליים כבדים בשטחי חקלאות ושמעורר דיונים סוערים בקבוצות וואצאפ קהילתיות. מאחורי כל אלה מסתתרת חיה מרתקת בעלת יכולת הישרדות יוצאת דופן ומבנה חברתי גמיש להפליא. כדי להבין לעומק את עולמם של חזירי הבר ואת המנגנונים המאפשרים להם לשגשג למרות הלחצים המופעלים עליהם, שוחחנו עם ד"ר אחיעד דוידסון, אקולוג המתמחה בקונפליקטים של חיות בר עם האדם וחוקר חזירי בר.
לפני שנצלול לעובי הקורה, מה מעניין לדעת על חזירי הבר שהציבור אולי לא יודע?
"מעניין לדעת שחזיר הבר הוא אותו מין ביולוגי כמו חזיר הבית ('הוורוד') שבוית לפני כ-9,000 שנה, ולכן יש להם אפילו את אותו השם המדעי (בלטינית Sus scrofa). זה אומר שאם ניקח חזיר בר וחזיר מבוית וניתן להם להתרבות, יצאו להם צאצאים פוריים".
חיות את הרגע - לכל הטורים הקודמים
"מבחינה אקולוגית, ההתנהגות והתפקוד של שניהם זהה. לדוגמה, באוסטרליה ובארצות הברית, שם חזירי בית שברחו ממכלאות והתפראו (כלומר, חזרו לחיות בטבע) ממלאים את אותה הפונקציה האקולוגית כמו חזיר הבר: תוך דור או שניים הם שינו את המראה שלהם – הם גידלו פרווה, הפכו לשריריים ואיבדו את המראה הוורוד והשמנמן".
מה חזירי הבר אוכלים, ואיפה אפשר למצוא אותם בארץ ובעולם?
"חזירי בר הם אופורטוניסטים מבחינת תזונה. כ-90 אחוז מהתזונה שלהם היא צמחית וכוללת פקעות, שורשים, פטריות ופירות. עם זאת, הם ינצלו כל הזדמנות לאכול מן החי בגלל הערך הקלורי והחלבון הגבוה, אז הם נוברים בקרקע ואוכלים המון חסרי חוליות ותולעים. במקרים נדירים וקיצוניים הם עשויים לטרוף חיות פצועות, גורי כבשים או אפילו חתולים כפי שתועד בחיפה ובאוסטרליה, אך אלה מקרים חריגים מאוד. הם גם אוכלי פגרים יעילים מאוד; תועד מקרה שבו עדר חזירים חיסל פגר של פרה שלמה בלילה אחד".
"בישראל חזירי הבר נפוצים בכל אזור הצפון ובמרכז הארץ, דרך השומרון ועד הרי ירושלים, וכן באזור עוטף עזה. בגדול, הם לא נמצאים באזורים מדבריים או חצי-מדבריים, אף על פי שיש קבוצה קטנה ואנקדוטלית באזור ים המלח. בעולם, תפוצתם הטבעית היא ברחבי אירו-אסיה, מדרום סקנדינביה ורוסיה ועד לצפון אפריקה. חזירי הבר הם 'מין מתפרץ'. כלומר, אוכלוסיותיהם גדלות ומתפשטות לאזורים חדשים ב-40 השנים האחרונות".
איך אפשר להסביר את ההתפשטות שלהם?
"יש לכך שתי סיבות מרכזיות: שפע של מזון ומים והיעדר טורפים טבעיים. בעבר הוגבלו חזירי הבר על ידי העונות היבשות או החורפים הקשים, אך כיום החקלאות והיישובים מספקים להם 'מסעדה פתוחה' כל השנה. נוסף על כך, הטורף העיקרי שלהם בצפון הארץ היה הנמר שנכחד מהאזור (הנמר האחרון ניצוד ב-1965). נוסף לנמר, בישראל זאבים מצליחים לצוד בעיקר גורים של חזירי בר. גורם נוסף שעזר להם הוא התפשטות הסבך והיערות מאז קום המדינה; הם מספקים להם מקומות מסתור מצוינים. בניגוד לדורבנים ולגיריות, חזירי הבר לא חיים במאורות אלא זקוקים לצמחייה צפופה כדי להסתתר במהלך היום. כל אלה יצרו 'מפץ' דמוגרפי שמוביל לקונפליקטים קשים בחקלאות ובעיר".
מה חקרת לגבי חזירי הבר?
"במסגרת הדוקטורט בדקתי את רמת החששנות של החזירים באמצעות הצבת מתקני אוכל במיקומים שונים כמו בחיפה, בנשר, בשטחי חקלאות ובשמורות טבע. גילינו שחזירי הבר בעיר איבדו לגמרי את הפחד מבני האדם. הם הגיעו למתקני האוכל כל לילה ואכלו ללא חשש. לעומת זאת, בשטחי חקלאות שבהם מתבצע ציד אינטנסיבי, הם לא נגעו באוכל בכלל כי הם מקשרים בין ריח אדם לסכנה. בשמורות טבע הם אכלו מעט מאוד והפגינו חשש רב – הם הריחו ובדקו את המתקן זמן רב לפני שהתחילו לאכול".
איך הציד משפיע על אוכלוסיית חזירי הבר?
"חקרנו ומצאנו שבשטחי חקלאות עם לחץ ציד גבוה, הזכרים הצעירים נוטים להישאר עם הנקבות ועם הגורים, הרבה יותר מאשר הזכרים הצעירים שבשמורות הטבע, שם באופן טבעי הם עוזבים ויוצרים 'קבוצות רווקים'. הנוכחות של הזכרים הצעירים בעדר הנקבות עלולה לגרום לנקבות להגיע לבגרות מינית מוקדמת יותר. כלומר, דווקא הציד והלחץ גורמים לשינוי התנהגותי שעלול להאיץ את קצב הריבוי של האוכלוסייה".
איך גיליתם את זה?
"אספנו דגימות פרווה ממאות חזירות שניצודו על ידי ציידים באזור הכרמל ובדקנו רמות של הורמוני סטרס (קורטיזול) והורמוני רבייה (פרוגסטרון). מצאנו שבאזורים עם לחץ ציד גבוה, רמות הפרוגסטרון בפרווה היו גבוהות באופן מובהק. פרוגסטרון גבוה עשוי לגרום לייחום מוקדם יותר אצל הנקבות, להקדמת גיל הבגרות המינית וליותר הריונות מוצלחים. זהו מנגנון פיצוי של האוכלוסייה - ככל שצדים יותר, הנקבות נהיות פוריות מהר יותר. לגבי הקורטיזול, ראינו מגמה של סטרס גבוה יותר באזורי ציד, אך היא לא הייתה מובהקת סטטיסטית, אף על פי שהחששנות ניכרה בבירור בהתנהגות שלהם".
איך משבר האקלים משפיע על חזירי הבר?
"בעולם כבר רואים שהתחממות גלובלית מאפשרת לחזירים להתפשט צפונה לאזורים קרים כמו צפון רוסיה וסקנדינביה. בישראל, תהליך המדבור עלול לדחוף את האוכלוסיות שחיות בשולי המדבר כמו בעוטף עזה, לעלות צפונה. עם זאת, מכיוון שהם מסתמכים על משאבי מזון ומים מהאדם, ייתכן שהשפעת שינוי האקלים עליהם תהיה דרמטית פחות מאשר על מינים שתלויים לחלוטין בטבע".
חזירי בר בשכונת ורדיה בחיפה. ארכיון
( צילום: ענת לבנה)
מה הציבור יכול לעשות כדי לסייע בצמצום הקונפליקט עם חזירי הבר?
"הפתרון המרכזי הוא צמצום מקורות מזון זמינים. הציד לבדו הוא כמו פלסטר – הוא נותן שקט זמני בלבד באזור הציד, אבל האוכלוסייה מתאוששת מהר יחסית, ואז חזירי בר מהסביבה הקרובה נכנסים שוב לאזור שבו התקיים הציד וחוזר חלילה. הציבור חייב להפסיק להאכיל את חזירי הבר, בין אם ישירות דרך השלכת מזון ובין אם דרך השארת מזון לחתולים במקומות נגישים. חשוב לגדר גינות ושטחי חקלאות, להשתמש בצמחים שלא דורשים השקיה מרובה (שכן אדמה לחה מושכת אותם לנבור בה) ולשמור על פחי אשפה סגורים. בעתיד, ייתכן שייכנסו לשימוש אמצעים לעיקור ולסירוס דרך מזון ייעודי, אך כרגע אין 'מוצר מדף' כזה".
"חזיר הבר הוא חיה חכמה שמשנה את דפוסי הפעילות שלה בהתאם לאדם. האחריות שלנו היא לנהל את הממשק איתם לא דרך ציד בלבד, אלא דרך שינוי הסביבה שלנו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה





