"נערת יוּיַאיְיַאקוֹ" (Llullaillaco Maiden) – נערה מתבגרת שזכתה לכינוי "העלמה" (La Doncella), וגופתה החנוטה נמצאה בהר געש בארגנטינה – הוקרבה לפני מאות שנים על ידי האינקה. כעת, ניתוח של שרידי צמחים בקבורתה שופך אור על האירועים ההיסטוריים שהובילו למותה לפני יותר מ-500 שנים.
בשנת 1999, ארכאולוגים גילו את שרידיהם של שלושה ילדי אינקה חנוטים – נערה מתבגרת אחת, וילד וילדה בני כ-7 שנים, מתחת לפסגת הר הגעש יויאייאקו בארגנטינה, סמוך לגבול עם צ'ילה. ניתוח המומיות בשני העשורים האחרונים הראה כי הילדים הואכלו במאכלי גורמה ושתו אלכוהול וקוקה (צמח שממנו מופק הקוקאין) לפני שהובלו למקדש תת-קרקעי והושארו למות שם בטקס שנקרא קפקוצ'ה (Capacocha), שנועד לפייס את האלים ולמנוע אסונות טבע באמצעות הקרבת קורבנות אדם, לרוב של ילדים ונערות צעירים.
למרות שהמומיות הללו השתמרו בצורה יוצאת דופן, התאריך המדויק שבו הוקרבו נותר לא ברור. ניתוח פחמן רדיואקטיבי שנערך בשנת 2007 על דגימות שיער מהמומיות קבע כי שלושת הקורבנות הצעירים מתו מתישהו בין השנים 1430 ו-1520. כדי לצמצם את טווח השנים הזה ולהצליח לקשר את בין המוות הפולחני לאירועים פוליטיים ואקלימיים ידועים, צוות חוקרים בינלאומי תיארך את השרידים הבוטניים שנמצאו במקור בו מתו הקורבנות.
6 צפייה בגלריה
שלושת הקורבנות הצעירים שהועלו כקורבן על ידי האינקה לפני יותר מ-500 שנים
(צילום: Getty Images)
"מטרתנו הייתה לקבוע את התאריך המדויק של האירוע במסגרת ציר הזמן הרחב יותר של התפתחותה והתרחבותה של אימפריית האינקה", אמרה ד"ר דומיניקה סייצ'קובסקה-יאצ'ינה, ארכאולוגית באוניברסיטה הטכנולוגית של שלזיה בפולין, ל-Live Science. "מענה על שאלה זו מאפשר לנו להבין טוב יותר את האסטרטגיות הפוליטיות של האינקה ואת התפקיד שמילאו טקסי הקפקוצ'ה בממשל האימפריאלי".
תירס (Zea mays), קסאווה (Manihot esculenta) ועלי קוקה (Erythroxylum coca), היו השרידים הצמחיים שנותחו במחקר שפורסם בכתב העת Archaeometry. הארכאולוגים שערכו את המחקר גילו כי השרידים הבוטניים צמצמו את תאריך המוות האפשרי של הילדים לטווח שבין 1462 ל-1507, כאשר התאריך הסביר ביותר הוא בסביבות 1499, בתקופת שלטונו של ואיינה קאפאק (Huayna Capac), אחד מקיסרי האינקה האחרונים. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שמניעים פוליטיים עמדו ככל הנראה מאחורי טקס הקפקוצ'ה הספציפי הזה, והתיארוך שביצענו עזר לנו לצמצם את המסגרת הכרונולוגית של הקרבת הקורבנות", אמרה ד"ר סייצ'קובסקה-יאצ'ינה, שנמנתה עם צוות המחקר.
אימפריית האינקה הגיעה לשיאה תחת ואיינה קאפאק, ששלט בין השנים 1493 לסביבות 1525, אז מת ממגפת האבעבועות השחורות שהביאו איתם הספרדים. מבירת האימפריה קוסקו בדרום פרו, אביו של הקיסר, טופאק אינקה (Tupac Inca), הרחיב את שטחי האינקה דרומה אל תוך צ'ילה, בעוד ואיינה קאפאק הרחיב את האימפריה צפונה אל תוך אקוודור וקולומביה של ימינו. בשנת 1499, האימפריה המפורסמת חלשה גם על האזור סביב הר הגעש הממוקם על גבול ארגנטינה וצ'ילה, ומתנשא לגובה של 6,739 מטרים.
על כן, החוקרים סבורים כי יש להניח שהטקס בו הוקרבו שלושת הקורבנות הצעירים נועד לעיגון פולחני של נוכחות האינקה באזור או לציון אירוע פוליטי משמעותי. כלומר, העלאתם כקורבן הייתה חלק ממאמציו של השליט באותם ימים לשמור על לכידות תרבותית באימפריית האינקה. "למרות שעדיין איננו יכולים לייחס את האירוע בביטחון של 100% לקיסר ספציפי, השערתנו היא שטקס הקפקוצ'ה הזה היה קשורה למסע אימפריאלי לאזורים הדרומיים של האימפריה וייתכן שהיה קשור לכינון בריתות עם קבוצות מקומיות באגן טיטיקקה (Titicaca)", אמרה ד"ר סייצ'קובסקה-יאצ'ינה. "על כן, יש לבצע ניתוחים דומים על קורבנות אחרים של ילדים כדי ללמוד עוד על הדפוסים הרחבים יותר של קורבנות פולחניים וכוח פוליטי ברחבי אימפריית האינקה".
