בקרוב צפוי להסתיים פרויקט שימור מרשים, על ידי צוות משמרים של רשות הטבע והגנים, במקווה הטהרה הגדול מסוגו בארץ, שנחשף בתל חברון - אחת מהערים הקדומות בעולם. המקווה, שמתוארך לתקופת בית שני, נחשף בשנת 2014 על ידי קמ"ט ארכאולוגיה, בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה.
5 צפייה בגלריה
המדרגות שהיו חלק ממקווה הטהרה הגדול מסוגו בארץ, שהתגלה בחפירות בתל חברון
(צילום: איליה בורדה, רשות הטבע והגנים)
נפחו של המבנה 200 מטרים מעוקבים, והוא מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב ומערה פנימית חצובה בסלע. גודלו ועיצובו הייחודי מעידים על חשיבותו בתקופה הרומית הקדומה ועל מרכזיותה של הטהרה בחיי הקהילה היהודית בסוף ימי בית שני.
לדברי איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, פרויקט השימור וההנגשה בתל חברון טרם הסתיים, אולם הנגשת המקווה למבקרים נועדה לאפשר חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקרים יוכלו להיחשף למשמעותו של מקווה טהרה, להבין את מקומו בחיי היום-יום ולחוות לרגע את המציאות הדתית והחברתית של אותה תקופה.
הפרויקט מוסיף נקודת עניין משמעותית לאתר, ומעמיק את חוויית הביקור בו. במסגרת פרויקט ההנגשה, בוצעו פעולות שימור מורכבות בתוך החלל הפנימי של המערה, לרבות שימור שכבות הטיח העתיקות שחיפו את דפנות המקווה, וטיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה ומניעת הידרדרות נוספת.
5 צפייה בגלריה
מערה שנחצבה בסלע והייתה חלק ממקווה הטהרה שהתגלה באתר הארכיאולוגי תל חברון
(צילום: איליה בורדה, רשות הטבע והגנים)
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי תל חברון הוא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בארץ. האתר משמר שרידים מרשימים של יישוב יהודי מהתקופה הכנענית ומתקופת בית ראשון, לצד ממצאים קדומים מתקופות הברונזה והברזל. התל שוכן על המדרונות הדרומיים של תל חברון המקראי, במרחק כ-1.5 קילומטרים ממערת המכפלה. מדובר במוקד עניין ארכיאולוגי, היסטורי ונופי כאחד.
בין הממצאים הבולטים שנחשפו באתר עד כה: חומה כנענית אדירת ממדים מתקופת הברונזה הקדומה (מתוארכת בערך לטווח השנים 2,700 עד 2,400 לפני הספירה). חומה זו, המכונה גם "חומת הקיקלופים", השתמרה בגובה של כ-4 מטרים לאורך עשרות מטרים.
באתר נחשפו גם ביצורים מהתקופה הישראלית (המאות ה-8 עד ה-7 לפני הספירה), רחוב מדורג מרוצף אבן מהתקופה הרומית הקדומה, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק. כמו כן, נמצאה באתר גת רחבת ממדים ששימשה לייצור יין ושמן בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. "חברון היא אחת מארבע ערי הקודש בארץ ואחת הערים העתיקות בישראל. היא שזורה בהיסטוריה היהודית לאורך דורות רבים. אתר תל חברון שוכן על התל של חברון ההיסטורית, וניתן לראות בו שרידים מתקופות קדומות", אומר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים.
5 צפייה בגלריה
אחד משברי ידיות כדי החרס, שעליהן נחשפו הכתובות "למלך" ו"למלך חברון" בעברית. הידיות תוארכו למאה ה-8 לפני הספירה
(צילום: איליה בורדה, רשות הטבע והגנים)
באתר התגלו לאורך השנים ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, ביניהם שבר לוח טין מהתקופה הכנענית, ועליו כתובת של רשימת צאן בכתב יתדות בשפה האכדית. כמו כן, נמצא חותם הנושא את הכתובת "שפטיהו [בן] סמך" בכתב האופייני לתקופת בית ראשון. באתר נחשפו גם שברי ידיות כדי חרס ועליהן הכתובות "למלך" ו"למלך חברון" בעברית, וכן מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא ועוד.
"הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, והייתה מרכז כנעני חשוב באזור גב ההר. על פי המסורת המקראית, חברון הייתה מקום מושבו של אברהם אבינו", מסכם כהן. "מהתקופה הישראלית התגלו באתר ממצאים המעידים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, הוקם רחוב מדורג ונבנו מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה. בתקופות מאוחרות יותר הוסבו חלק מהמתקנים לשימושים אחרים, בהם בורות מים ומתקני ייצור חקלאיים".
