נפתח את מבזק החדשות הטובות עם תופעת חלל נדירה וצבעונית במיוחד: אסטרונאוט נאס"א דונלד פטיט תיעד אירוע אטמוספרי מרהיב היישר מתחנת החלל הבינלאומית. בזמן שהתחנה חלפה מעל דרום אמריקה, הוא צילם סדרת הבזקי אור אדומים וכחולים המכונים "שדוני ברקים".
מבזק חדשות טובות - 10.04.25
(צילום: ירון ברנר)
תופעה זו מתקיימת מעל סערות ברקים, וזוהי למעשה התפרקות חשמלית מהענן כלפי מעלה, בניגוד לברק רגיל שנע כלפי מטה. שדוני הברקים הם בעלי מגוון רחב של צבעים, צורות וגדלים – שעשויים להגיע לעשרות קילומטרים.
מה שהופך את התופעה לנדירה היא העובדה שהיא מתרחשת מעל העננים, ביונוספירה, וגם בגלל שהיא מאוד חמקמקה; נמשכת ממש לשברירי שנייה בגובה של כ-80 ק"מ מעל פני כדור הארץ. לאורך השנים היו דיווחים לא כל כך מהימנים (בעיקר של טייסים) על התופעות הללו, ולכן עדותו וצילומיו של פטיט - שצפוי לחזור לכדור הארץ לאחר פסח - חשובים לחקר המדע.
אגב, גם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, עסק בתופעת "שדוני הברקים" והוא היה הראשון שחקר אותם מהחלל במשימת מעבורת החלל קולומביה ב-2003 . 19 שנים מאוחר יותר תועדו "שדוני ברקים" גם במהלך המשימה שבה היה שותף האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה.
ומתחנת החלל, נרחיק "מעט" לאורנוס. כוכב הלכת השביעי והמיוחד של מערכת השמש, שנחשב לאחד מענקי הגזים הקרים של שכונת החלל שלנו.
הוא ידוע בצבעו הכחול-ירקרק ובזכות תכונותיו הייחודיות, בין היתר 27 הירחים שלו וטמפרטורות קיצוניות של עד מינוס 224 מעלות צלזיוס. כעת, מדענים סוף סוף הצליחו לחשב כמה זמן באמת נמשך יום על אורנוס.
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Astronomy חושף כי יום על אורנוס נמשך 17 שעות, 14 דקות ו-52 שניות. נתון זה מדויק יותר ב-28 שניות מההערכה הקודמת שנעשתה ב-1986. הנתון החדש התקבל לאחר 11 שנות תצפיות מטלסקופ החלל האבל, ובמהלכן עקבו החוקרים אחר תנועת הזוהר בקטבים המגנטיים שלו.
ונסיים את המבזק עם האונייה המפורסמת בעולם: למעלה מ-110 שנים לאחר שטבעה, הטיטניק עדיין חושפת את הסודות שלה מתחת למים. באמצעות סריקת תלת ממד חדשנית.
חוקרים קיבלו תמונה ברורה ומפורטת מאי פעם של הרגעים האחרונים של הטיטניק. הם גילו כי צוות המהנדסים של אוניית הפאר נאבק עד השנייה האחרונה כדי להשאיר את החשמל פועל ולהקל על פינוי הנוסעים, ובכך הציל חיים רבים.
בנוסף, ההדמיה החדשה מחזקת את ההשערה כי סדרת חורים קטנים, אך קריטיים, הם אלו שהובילו להצפת התאים האטומים וגרמו לטביעה הבלתי נמנעת. הסריקה, שבוצעה בעזרת רובוטים תת-ימיים, אספה נתונים ממאות אלפי תמונות, מציגה לראשונה את ההריסות באופן מלא, כולל מבט ייחודי על חדרי הדוודים ומבנים מרכזיים נוספים שמעולם לא נראו בבירור.
התגליות מאשרות דיווחים היסטוריים על כניסת קרח לחדרי הנוסעים, ומספקות תובנות חדשות על הכוחות האדירים שפעלו כאשר הטיטניק נחצתה לשניים. החוקרים מעריכים כי ייקח שנים לנתח את כל המידע החדש, אך אין ספק – הספינה ממשיכה לספר את סיפורה, ומעניקה לעולם עוד ועוד הצצה לרגעים הדרמטיים של אותו לילה ב-1912.
