הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון הורתה היום (שני) שלא לכלול את מערת איילון במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. זאת, בשל הייחודיות האקולוגית של המערה, שבה נמצאו בעלי חיים שלא נראו באף מקום אחר בעולם.
ההחלטה התקבלה במהלך דיון של הוועדה, שבראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית "תת"ל 33 א'", שמטרתה ריסון מי גשמים באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון.
הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, פרק זמן של חצי שנה למציאת אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון.
מאז שנת 2014 מקדמת הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) תוכנית לשדרוג תחבורה מסילתית לאורך נחל איילון ופתרונות ניקוז. מדובר בשתי מערכות תשתית היסטוריות הנמצאות זו לצד זו, נחל איילון שבהיסטוריה נשפך לים באזור מדרון יפו ורשת המסילות הארצית שהקטע העמוס ביותר שלה חוצה את גוש דן. תתוספת מסילת ברזל רביעית לאורך ציר האיילון תגרום להצרה של תעלת האיילון בקטע בו היא עוברת לאורך תל אביב, ולכן במקביל לתוכנית התחבורתית, מקודמת תוכנית משלימה שמטרתה ניהול הנגר באגן נחל איילון, על מנת להימנע מהצפות לאורך נתיב התחבורה ובעיר תל אביב.
במסגרת הליך התכנון, נבחנו 20 אתרים שונים לצורך איגום המים, בהם מחצבות נטוף, נשר ומודיעין ופארק איילון. כל אחד מהאתרים אלה עוצר חלק מהמים במעלה ממטרופולין תל אביב, ובכך מוריד את התדירות של אירועי ההצפה בעיר ובציר התנועה לאורך האיילון. ככל שיש יותר אתרים שעוצרים חלק גדול יותר מהמים, כך תדירות ההצפות בעיר תל אביב תרד.
בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם הציגו בפני הוות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית.
"במערה יש מערכת ביולוגית ייחודית בקנה מידה עולמי. כל מה שחי שם לא קיים בשום מקום אחר בעולם", הסביר בריאיון ל-ynet פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות של המכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית. "היצורים מנותקים מאנרגיה חיצונית, אנרגיית השמש. הם חיים אך ורק מאנרגיה שמקורה במי תהום. הם מנותקים מפני השטח כבר מיליוני שנים, ולכן עברו אבולוציה מאוד מאוד מיוחדת, חיים בתוך המערה בחושך. אנחנו לא מכירים בשום מקום אחר בעולם מערכת דומה לזה, שהיא כל כך מנותקת מפני השטח שמכילה קבוצות שונות של פרוקי רגליים", הוסיף.
תגובות
המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית: "אנו מברכים את הוות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".
שאול גולדשטיין, מנכ״ל רשות הטבע והגנים: ״אני מברך את הוועדה על החלטתה הנכונה. הערכים שהתגלו במערה נדירים במיוחד וחשוב מאד שהוועדה נקטה בדרך ההתחשבות באותם יצורים עתיקים ועוורים שאולי יום אחד יספרו לנו סיפור שלא הכרנו. למרות שהמערה תישאר סגורה לקהל אני שמח לראות את ההתעניינות הרבה במערה ובקורה בתוכה".
החברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע מברכת את החוקר ואת הוועדה, על ההחלטה לבחון מחדש את פתרון מחצבת נשר, כמאגר ריסון והחדרה ובכך לשמור על המערכת ההידרולוגית והאקולוגית של מערת איילון. ההגנה על המקום הינה בעלת חשיבות רבה: מדובר באזור שבו מינים חדשים למדע ומערכת אקולוגית ייחודית ברמה עולמית, עם מקבילות מועטות מאוד אליה, בעולם כולו".
תנועת “זזים - קהילה פועלת”: “החלטת הוועדה היא ניצחון אדיר לציבור כולו ובפרט ליותר מעשרת אלפים הפעילות והפעילים שהצטרפו לקמפיין בנושא, שהוביל החוקר שמש יערן באתר ‘זזים בקהילה’. אנחנו מקווים שהחלטת הוועדה, שבחרה להיענות לקריאה האזרחית ולהגן על המערה ועל בעלי החיים היחודיים שבה, מסמנת שינוי כיוון במדיניות קבלת ההחלטות של מוסדות הציבור, למען הסביבה ולמען כולנו. 230,000 פעילי זזים ימשיכו לפעול במרץ כדי לוודא שזה אכן כך".
