תמונת בינה מלאכותית שפורסמה לאחרונה בעמודי הרשתות החברתיות של הבית הלבן עוררה שיח ציבורי ולא מחמיא במיוחד. בתמונה הולך הנשיא האמריקני כשהוא אוחז בידו פינגווין, ברקע הנוף המושלג ודגלה של גרינלנד. העובדה שאין פינגווינים שחיים בגרינלנד, או בחצי הכדור הצפוני בכלל, עוררה שיח בקרב הגולשים בטענה כי יש בה עיוות סימבולי של המציאות – הנשיא דונלד טראמפ שייך לגרינלנד כמו הפינגווין.
6 צפייה בגלריה
תמונת הבינה המלאכותית שעוררה סערה: הנשיא טראמפ הולך יד ביד עם פינגווין שאוחז בדגל ארצות הברית, ברקע הנוף המושלג ודגל גרינלנד
(הדמיה: מתוך עמוד האינסטגרם של הבית הלבן)
פינגווינים אינם חיים בקוטב הצפוני מכיוון שהם התפתחו והתעצבו אבולוציונית אך ורק בחצי הכדור הדרומי, כשהם מותאמים לסביבה ללא טורפים יבשתיים גדולים. המחסום הגיאוגרפי של האוקיינוסים החמים סביב קו המשווה מנע מהם להתפשט צפונה.
"למעשה, המינים הצפוניים ביותר מגיעים רק עד איי גלאפגוס ליד קו המשווה. האוקיינוסים החמים בקרבת קו המשווה מהווים עבור הפינגווינים חסם טבעי שאינם יכולים לעבור. על כן, פינגווינים לא יכולים להגיע לגרינלנד בכוחות עצמם", מסביר ד"ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף הציפורים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
6 צפייה בגלריה
כך זה היה נראה אם פינגווין יכול היה לחיות ולהתקיים בקוטב הצפוני
(הדמיה: נוצר באמצעות Gemini)
הפינגווינים התפתחו באזור ניו זילנד והאוקיינוס הדרומי לפני עשרות מיליוני שנים. מאובנים של פינגווינים פרה-היסטוריים, שגילם מוערך בכ-60-55 מיליון שנים, נמצאו בחופי ניו זילנד, והאזור היווה גן עדן לציפורים אלו בשל היעדר יונקים טורפים. כדי להגיע לחצי הכדור הצפוני, הם היו צריכים לשחות דרך מים טרופיים חמים סביב קו המשווה.
עבור בעל חיים המותאם למים קרים מאוד, המים החמים הם כמו "חומה" פיזיולוגית. "להתפשטות כזו לוקח דורות על גבי דורות (לרוב). הפינגווינים מותאמים פיזיולוגית לקור, למקומות קינון קבועים (שהם חוזרים אליהם כל שנה) ולמזון ספציפי – כל שינוי לוקח דורות", אומר ד"ר בלמקר. "ברגע שהפינגווינים התפתחו בדרום זה יצר אילוצים שאיתם הם צריכים להתמודד. הם מותאמים לחיים בקור על כל המשתמע מכך. איך שהיבשות מסודרות משפיע על זרימת המים ועל האקלים. התנאים הפיזיים האלה הם מה שמכתיב את אזור התפוצה של הפינגווינים. אם וכאשר העולם ישתנה, נצפה לראות שינוי גם בתפוצה של מינים כתוצאה מכך. היות וכיום העולם מתחמם, אז לפינגווינים יותר קשה ונצפה לראות את התפוצה שלהם מצטמצמת, כך שאני לא צופה פינגווינים בגרינלנד בקרוב".
6 צפייה בגלריה
פינגווין הסלעים, המאופיין בנוצות הצהובות שמעטרות את ראשו
(צילום: Anton_Ivanov/Shutterstock)
פינגווין גלאפגוס (Spheniscus mendiculus) הוא היחיד שחי ממש על קו המשווה (וקצת מצפון לו), בזכות זרם הומבולדט (Humboldt) – זרם ימי קר באוקיינוס השקט, ליד חופה המערבי של אמריקה הדרומית. הזרם האנטארקטי הקר המקיף את יבשת אנטארקטיקה כנגד כיוון השעון, נתקל ביבשת אמריקה הדרומית ושולח שלוחה צפונית שהיא למעשה זרם הומבולדט, הקרוי על שמו של המדען הגרמני שגילה אותו, אלכסנדר פון הומבולדט.
6 צפייה בגלריה
פינגווין גלאפגוס, המין הצפוני ביותר מבין מיני הפינגווינים, שחי בסביבת קו המשווה
(צילום: Adalbert Dragon/Shutterstock)
למרות שאחת הסברות גורסות כי בחצי הכדור הדרומי, ובמיוחד באנטארקטיקה, אין לפינגווינים כמעט טורפים יבשתיים, ד"ר בלמקר חולק על כך ומציין כי גם באזורים הדרומיים יותר בהם חיים הפינגווינים יש להם טורפים טבעיים. על כן, אין מדובר בגורם שמונע את התפשטותם לחציו הצפוני של כדור הארץ.
נכון לשנת 2026, ההערכות מדברות על כך שחיים בעולם למעלה מ-60 מיליון פינגווינים, רובם המכריע חיים באנטארקטיקה. למרות שהמספר נשמע גדול, חשוב לדעת שרוב המינים נמצאים במגמת ירידה, וחלקם בסכנת הכחדה חמורה. הפינגווינים נחלקים לכ-20 מינים, כשהנפוצים שבהם: פינגווין הסלעים (Eudyptes chrysolophus) עם הנוצות הצהובות שמעטרות את ראשו, פינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae) שחי באנטארקטיקה, פינגווין רצועת-הסנטר (Pygoscelis antarcticus) שמזוהה בזכות הפס השחור תחת סנטרו, פינגווין קיסרי (Aptenodytes forsteri) הגדול מכל הפינגווינים והפינגווין המלכותי (Aptenodytes patagonicus) שהוא השני בגודלו במשפחת הפינגוויניים.
6 צפייה בגלריה
פינגווין צהוב-עין, המין הנדיר ביותר מבין מיני הפינגווינים בעולם
(צילום: alonanola/Shutterstock)
מעבר לפינגווין גלאפגוס, ניתן למצוא פינגווינים נוספים באזורים חמימים יותר, כמו למשל פינגווין מגלן (Spheniscus magellanicus) הנפוץ באמריקה הדרומית, פינגווין שחור-רגל (Spheniscus demersus) הנמצא בחופי דרום-מערב אפריקה.
בנוסף, ישנם פינגווינים קטנים ונדירים, כמו למשל פינגווין זוטר (Eudyptula minor) החי באוסטרליה וניו זילנד, שגובהו כ-30 ס"מ ומספר פרטיו נע סביב 500 אלף פרטים. כמו כן, יש את הפינגווין צהוב-העין (Megadyptes antipodes) שנחשב לפינגווין הנדיר בעולם – הוא חי בניו זילנד ונותרו ממנו פחות מ-4,000 פרטים בטבע.
