אם מישהו עוד פקפק בעובדה שמשבר האקלים העולמי הוא לא עניין תיאורטי, אלא מתרחש כאן ועכשיו, הרי שבשבועות האחרונים אנחנו נחשפים לעוד ועוד עדויות מהעולם לכך להשפעותיו הקשות על הסביבה שלנו. רק בחודש האחרון במערב ובמרכז אירופה ספגו כמה מדינות אבדות קשות בנפש ופגיעה קשה לתשתיות, בעקבות גשמים עזים, שיטפונות והצפות.
הדיווחים על המצב באירופה מצטרפים לכמה אירועים מטאורולוגים בקנה מידה היסטורי שהופיעו ברחבי העולם ממש בשבועות האחרונים גלי החום בצפון-מערב אמריקה, בחוג הארקטי וכמות גדולה יותר של סערות טרופיות. ברחבי העולם נרשמת מגמה ברורה של התחממות מעשור לעשור וכמעט כל שנה חמה מקודמותיה, התחממות שמומחי אקלים כבר קישרו לפעולות האדם על פני כדור הארץ ובראשן שריפת דלקי מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם).
קיץ לוהט בסיביר
שינוי האקלים משפיע באופן דרמטי על חצי הכדור הצפוני. הטמפרטורות עולות וההתחממות פוגעת בקוטב הצפוני באופן מהיר ובלתי הפיך. אחת מהמדינות שנפגעות מכך באופן משמעותי וקשה היא רוסיה.
האזור הארקטי, אחד מהאזורים המיושבים והקרים ביותר בחצי הכדור הצפוני, מאופיין בחורף ארוך וקפוא, שבמהלכו הטמפרטורה הממוצעת עומדת על כ-40 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ובאזורים מסוימים אף מינוס 50 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, הקיץ באזור קצר וחמים, עם טמפרטורה ממוצעת של כ-20 מעלות צלזיוס. אולם ביולי 2021 הטמפרטורות בצפון הרוסי ניפצו שיאים: בסאסקילה, קהילה קטנה בחוג הארקטי, טמפרטורת האוויר הגיעה לאחרונה ל -31.9 מעלות צלזיוס, המדידה הגבוהה ביותר במקום מאז 1936. לפי נתוני Roshydromet , מכון המטאורולוגיה הרוסי, הטמפרטורות הממוצעות לאורך חלקי החוף הארקטי הרוסי עלו מאז 1998 בכ-4.95 מעלות צלזיוס בממוצע.
לא מדובר במשהו שמזגן יכול לפתור, כמובן. הטמפרטורות הגבוהות גורמות גם להפשרת קרקעות קפאת-עד (פרמפרוסט), שנמצאות באזורים הארקטיים עד לעומק של מספר מטרים מתחת לפני הקרקע. תהליך זה משפיע גם על התשתיות באזור. לפי שר משאבי הטבע במדינה אלכסנדר קוזלוב, יותר מכ-40 אחוז מכלל הבניינים בצפון רוסיה חווים עיוותים במבנה שלהם בשנים האחרונות כתוצאה מהפשרת הפרמפרוסט. לא רק זאת, הקמת כבישים ורכבות הופכת לקשה יותר ויותר באזור זה, וכ-23 אחוז מהכשלים הטכניים באזור במתקני ייצור הנפט והגז נגרמים גם הם מסיבה זו, דבר המסכן את חיי התושבים באזור ואף פוגע בסביבה הטבעית.
חוקרים רוסים מעריכים כי תהליכים אלו יגרמו לנזקים בשווי של 58 מיליארד אירו לפחות עד שנת 2050.
המסת הפרמפרוסט לא פוגעת רק בתשתיות, אלא גם גורמת לנזק סביבתי ברמה הגלובלית. במהלך ההפשרה משתחררות לאטמוספרה כמויות אדירות של גז מתאן וגם פחמן דו-חמצני שלכודים מתחת לקרקע ואשר נוצרו בתהליכי ריקבון של חומר אורגני. מדובר על מאות קילומטרים רבועים של אדמות ביצה קפואות שבבת אחת ישחררו מתאן בעקבות ההפשרה. גז מתאן הוא אחד מגזי החממה החזקים ביותר (פי כ-30 יותר מפחמן דו-חמצני לאורך 100 שנה באטמוספרה), כך שהפשרת הקרקע גורמת למנגנון היזון חוזר של הגברת אפקט החממה, התגברות קצב ההתחממות הגלובלית שמאיצה עוד יותר את קצב ההפשרה.
מערכת ניטור לפרמפרוסט
"הסיפור הזה מראה באופן ברור לכל מי שמטיל ספק שהעולם ובפרט חצי הכדור הצפוני מתחממים במהירות", אומר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "לא תמיד רוסיה נוטה לשתף את שאר העולם בבעיות שלה, אך כעת נראה כי הרוסים מעוניינים להשיג שיתוף פעולה בינלאומי בכל הקשור להתמודדות עם הפשרת הפרמפרוסט. זה מחזיר אותנו לכך שלטיפול מיטבי במשבר סביבתי, ובפרט כזה שנגרם על ידי האדם, יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי מלא, לפני שהמצב יהיה קטסטרופלי".
בנוסף, משום שהפשרת הקרקע פוגעת ביציבות התשתיות באזור הארקטי נוצרת גם פגיעה במתקני הפקת נפט וגז. מומחים טענו שהדליפה של 21,000 טון סולר בחצי האי טיימיר בשנת 2020 נגרמה משום שהקרקע מתחת למכל אחסון נפט גדול התערערה. נזקי הזיהום שנוצר באזור יימשכו עוד שנים רבות.
על מנת להתמודד עם המצב, משיק משרד משאבי הטבע הרוסי מערכת ניטור ממלכתית חדשה לפרמפרוסט. המערכת תתבסס על מתקני מחקר קיימים המנוהלים על ידי הרשות המטאורולוגית במדינה. המערכת צפויה לנטר ולספק התראה מוקדמת מפני השלכות שליליות של הידרדרות שכבת הפרמפרוסט. כך, לכאורה, ניתן יהיה לפעול כדי לייצב את התשתיות מבעוד מועד.
בסיביר גם תיפתח השנה מעבדה ללימודי פרמפרוסט שצפויה לספק מידע חשוב לעבודות הבנייה והתשתית באזור, שחלק גדול מהן נעשות ללא טכנולוגיה אזורית מותאמת ומתבססות על מפות גיאולוגיות שעודכנו בפעם האחרונה בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה.
החוף בישראל משתנה
בישראל אמנם אין קרקעות קפואות שעלולות להפשיר, אבל גם אנחנו ניצבים בפני אתגרים לא פשוטים שנגרמים בגלל שינוי האקלים העולמי. "בישראל ככל הנראה ההתחממות תגרום ישירות להתרבות גלי חום ולהתארכותם, ולעלייה בעומס החום, שמהווה סכנה לחי והצומח, ולכן תכביד על חיינו", אומר זיו.
גלי חום ממושכים עלולים לגרום לתופעות קיצוניות רבות: הגברת סכנת השריפות וזיהום האוויר הנגרם מהן. התחממות אוקיינוסים והפשרת קרחונים (כמו שקורה כעת ברוסיה). דבר שמגדיל את התפשטות המים ומעלה את פני הים ועלול להציף אזורים נמוכים בקרבת החופים. כמו כן, עוצמת הגשמים צפויה לעלות, למרות שכמותם הכללית צפויה לפחות, ולגרום להחרפה בסכנת השיטפונות. אירועים אלו עלולים לשנות למעשה את פני השטח בקרבת קו החוף, לפגוע במתקני ההתפלה ובאספקת מי השתייה שלנו מהם, בתחנות כוח, בבסיסים צבאיים, בבתי מגורים ובאתרי תיירות.
"נושא עליית מפלס המים בים התיכון עדיין נבדק והשינוי במאזן אינו ברור באופן חד משמעי. במובן הזה בכל הקשור לטיפול באתגר הזה ניתן עוד להמתין מעט על מנת לראות מה קורה. לעומת זאת קיימים נושאים אחרים במדינת ישראל שלא כדאי להמתין בטיפול בהם ועלינו להתחיל להתארגן לקראתם בהקדם", מוסיף זיו.
"ישראל היא מדינה קטנה ולכן כל מה שנעשה בתחום צמצום הפליטות הפחמניות שמגבירות את תהליכי ההתחממות הגלובלית הוא כביכול בעל השפעה נמוכה יחסית על מאזן הפליטות העולמי, אבל אנחנו צריכים להתגונן מפני מה שמאיים עלינו באופן ספציפי", אומר ד"ר זיו. "החורפים בישראל מתקצרים ואירועי הגשם מתמעטים, אך הופכים קיצוניים מבחינת כמות המשקעים. כל אלו, יחד עם הגידול באוכלוסייה והבנייה המהירה, פוגעים ביכולת המים להיספג בקרקע. עלינו להיערך לשיטפונות קשים, כמו גם לתוספת השקיה לחקלאות ולהיערכות מוגברת מפני שרפות. עלינו לקחת אחריות עבור הדורות הבאים ולהתארגן מבחינה פרקטית לכל האתגרים הללו כבר עכשיו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
