משרד ראש הממשלה מנסה "לקבור" את מדיניות "אפס תוספת סיכון" לקצא"א במפרץ אילת, שהנהיגה השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג. במכתב ששלח מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ביום ראשון (ערב יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ופעולות האיבה) הוא ביקש בין היתר מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לבחון מחדש את ההחלטה - שהתקבלה לפני כשנתיים וחצי.
במכתב ששלח שלי, נכתב: "כבוד השרה להגנת הסביבה, ברצוני לבקש כי תבחני את המדיניות כאמור, אשר קבעה קודמתך בתפקיד, ובפרט את ההנחיות שנתנתה במסגרתה, עקב חוות הדעת של משרדי האנרגיה, האוצר, ביטחון, מל"ל ובהמשך לעבודת המטה שתעשה, והכול מתוך רצון לעגן ודאות באשר לייבוא הנפט".
5 צפייה בגלריה
הפגנה מול מסוף קצא"א באילת
הפגנה מול מסוף קצא"א באילת
מסוף קצא"א באילת
(צילום: החברה להגנת הטבע)

בסוף 2020 חתמה קצא"א על הסכם להגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת עם חברת מד-רד. במשרד להגנת הסביבה, יחד עם שורה של ארגונים ירוקים, עיריית אילת ואשקלון, התנגדו להגדלת היקף שינוע הנפט. השרה לשעבר זנדברג החליטה לסנדל את ההסכם, והנהיגה מדיניות של "אפס תוספת סיכון" במפרץ.
במשרד ראש הממשלה החליטו לפרק את התחמושת הזו מידי המשרד. לשם כך הוקם צוות בין-משרדי בראשות אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, כשהמטרה היא לבחון את מדיניות "אפס תוספת סיכון".
המסקנות היו צפויות. בדוח, שמתפרס על 13 עמודים, ציינו כי בנמל עקבה, המרוחק כ-4 ק"מ מחופי אילת ושונית האלמוגים, מתקיימת פעילות פריקת נפט ללא מגבלה ישירה. הם ציינו כי קיימים סיכונים לאספקת המים. אירוע של שפל נפט יכול להוביל לנזק למתקן ההתפלה באילת, שיכול להשבית אותה לעד חצי שנה. עד שנת 2030 צפויים 23 אלף בתי אב להסתמך על אספקת המים הזו.
"רשות המים קבעה כי ניתן לנהל את הסיכונים לאספקת המים מהגדלת שינוע נפט בנמל אילת, באמצעות נקיטת צעדים טרם הגדלת השינוע", נכתב. בדוח הראו ירידה במספר דליפות מכליות הנפט מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת ועד היום. "למרות עלייה משמעותית בהיקף הפעילות של מכליות נפט בעולם - חלה ירידה חדה בתדירות הדליפות", נכתב.
5 צפייה בגלריה
העמודים של המזח
העמודים של המזח
העמודים של המזח קצא"א באילת
(צילום: ד"ר אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים)
5 צפייה בגלריה
יוצאים לצלילה
יוצאים לצלילה
מתקן קצא"א באילת
(צילום: שלומית שביט, רשות הטבע והגנים)
קצא"א, יש להזכיר, היא חברה עם היסטוריה של עבירות סביבתיות, ובהם אסון הנפט היבשתי הגדול ביותר בישראל. הצוות בחן את התרחיש מדליפת נפט בהיקף של 25 אלף טונות, כאשר אומדן הנזק מוערך בכ- 18.7 מיליארד שקלים למשק. זאת כתוצאה ממחסור בנפט למשך שבועות בודדים, מבלי להתייחס לנזקים נוספים.
בדוח מבהירים כי קיימת תועלת כלכלית ודאית מהרחבת שינוע הנפט. מדובר, לדברי מחברי הדוח, בסכום של 50 מיליון שקלים בשנה. על פי חוות הדעת של משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי, יישום הסכם רד מד יניב תועלת מדינית וודאית. עוד ציינו כי "תיתכן פגיעה ביחסים עם איחוד האמירויות אילו ייסגר נמל הנפט אילת או שכלל לא יינתן מענה לדרישות השוק להעברת נפט נוסף דרכו".
לא ברור על מה מסתמכים מחברי הדוח, שטוענים כי הדבר עלול לפגוע בתפיסת האמירתים את ישראל כשותפה לקשרים עסקיים, כאשר באיחוד האמירויות הצהירו כי ביטול העסקה עם קצא"א לא יפגע ביחסים עם ישראל. שגריר האמירויות בישראל אף נפגש עם השרה לשעבר זנדברג, והבהיר כי ההסכם המסחרי אינו נוגע ליחסים המדיניים בין ישראל לאיחוד.
מחברי הדוח הבהירו כי "מדינת ישראל אינה נוקטת בגישה של הימנעות מוחלטת מסיכון - לא בביטחון, לא באנרגיה ולא בסביבה". עוד ביקשו כי המשרד להגנת הסביבה יבחן פרטנית את הבקשה להרחבת היקף שינוע הנפט בתוך שלושה חודשים. אז גם יושלם סקר הסיכונים בהתאם להנחיותיהם.
5 צפייה בגלריה
אסון הנפט בעברונה
אסון הנפט בעברונה
אסון הנפט בעברונה
(צילום: EPA)
ניכר כי מחברי הדוח הסתמכו רבות על קצא"א, אך גם שמעו גופים כמו איגוד רופאי בריאות הציבור, אדם טבע ודין, צלול ועוד. עם זאת, בטיוטת הדוח השתמשו בנתונים של קצא"א.
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית תקפה את מסקנות הטיוטה כפי שהוצגה להם. מנהל היחידה פרד ארזואן ניתח את מסקנות הצוות, שהתבססו, בין היתר, על סקר סיכונים שהגישה קצא"א בעבר לאישור המשרד להגנת הסביבה. אלא שאותו סקר סיכונים לא הוכן בהתאם להנחיות המשרד. "עצם השימוש בנתונים הינו מוטה ויוצר מצג שווא שהסיכון אינו משמעותי", כתב ארזואן במכתב לברקן.
החשש הגדול ביותר מהגדלת שינוע הנפט הוא שפך במפרץ. הפגיעה עלולה לחסל את שונית האלמוגים ולהחריב את הכלכלה המקומית. לטענת המשרד להגנת הסביבה, מחברי הדוח לא לקחו בחשבון תרחישי ייחוס חמורים, כמו זה הכרוך בשפך מכלית נפט שלמה בהיקף של 270 אלף טונות. "לא למותר לציין כי הנזק מתרחיש כזה עולה עשרות מונים על הנזק מהתרחיש שנכלל בסיכום הצוות".
5 צפייה בגלריה
עידית סילמן
עידית סילמן
השרה עידית סילמן
(צילום: יואב דודקביץ)
עוד העיר ארזואן כי הקרן לזיהום ים לא תוגברה בתקציבים לטובת המשימה הלאומית של הערכות לאירועי זיהום ים. תחנת אילת של המשרד, שממוקמת בין קצא"א לשמורת האלמוגים, מאוישת על ידי ארבעה מפקחי זיהום ים בלבד. "לא רק שאין אפשרות להגדיל את הסיכונים, המענה הקיים לסיכון הקיים הינו בחסר משמעותי", הוא כתב.
בנוסף הוא העיר שהפעילות בצד הירדני לא יכולה להוות הצדקה להגדלת הסיכון באילת. לכך יש להוסיף את המצב הגרוע של שונית האלמוגים במפרץ. בטויטת הדוח הצביע ארזואן כי נטען שהשונים משגשגת. בפועל, מצבה מידרדר. בדוח הסופי, יש לציין, הטעות תוקנה. "הפגיעה בשונים האלמוגים שנוצרה מאירועי זיהום ים בשמן מחברת קצא"א עצמה עדיין לא השתקמה גם אחרי 50 שנה".
ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט, המאגד ארגוני סביבה ובריאות הציבור - ובראשם החברה להגנת הטבע ועמותת צלול, נמסר בתגובה: "הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון מתעלמת מהטענות והשיקולים המקצועיים, תוך ניסיון לעקיפת הסמכות של המשרד להגנת הסביבה ומתעלמת מההתנגדות הנחרצת של ראשי הרשויות בדרום, ובראשם אילת ואשקלון. הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון אינה לטובת משק האנרגיה הישראלי ויש לה השלכות סביבתיות, כלכליות ובריאותיות רחבות היקף כולל איומים על: שונית האלמוגים הנדירה וכלכלת העיר אילת, מתקני ההתפלה לאורך חופי הים התיכון, בריאות תושבי אילת ואשקלון".
עוד נכתב כי "ההכנסות הזעומות יחסית משינוע הנפט דרך ישראל אינן מצדיקות את תוספת הסיכונים בבקשת קצא"א להכפיל פי 10 את כמות מכליות הנפט שעוברות באילת, אלא להיפך. לאור הסיכונים הביטחוניים בים האדום, שיישארו גם בתום מלחמת 'חרבות ברזל' - המציאות מחייבת נקיטת מדיניות מחמירה יותר, ביחס לסיכונים הרבים שיכולים להיות מאסון נפט באילת ובאשקלון. אנו דורשים לדחות מכל וכל, את ההמלצה לאפשר חריגה מהכמות השנתית, שאינה נדרשת לצרכי הדלקים בישראל".
מקצא"א נמסר: "קצא"א מברכת על העבודה המקצועית והיסודית של הוועדה, בראשות סמנכ״ל כלכלה ותשתיות במשרד רה״מ, אמיר ברקן, הממליצה לבחון לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על קצא״א משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית. מסקנות הוועדה מגיעות לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית של כלל גורמי המקצוע במשרדי הממשלה, בהם, משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה והמל״ל. מלחמת 'חרבות ברזל' רק חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה וביתר שאת בחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, והיא תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת תושבי ישראל".