רוב קרקעות הפרמפרוסט, בשכבות הקרובות לפני השטח של כדור הארץ, עלולות להיעלם עד שנת 2100, זאת על סמך השוואת מגמות האקלים הנוכחיות לאקלים ששרר בכדור הארץ לפני כ-3 מיליון שנה. ההערכות הקודרות הללו עלולות להוסיף להרסניות של משבר האקלים ולהשפיע על אזורים נרחבים בעולם.
3 צפייה בגלריה
ריכוז של סדקים בצורת מצולעים על משקע ארקטי
ריכוז של סדקים בצורת מצולעים על משקע ארקטי
ריכוז של סדקים בצורת מצולעים על משקע ארקטי
(צילום: ויקיפדיה)
חוקרים מצאו כי כמות הקרח הקרובה לפני הקרקע עשויה לרדת ב-93% בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, זאת על פי תרחיש ההתחממות הקיצוני ביותר בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC). למעשה, עד שנת 2100, מרבית משטחי הפרמפרוסט (קפאת-עד) - קרקע, סלע או משקעים הקפואים במשך שנתיים רצופות ומעלה, בקווי רוחב גבוהים ובקרבתם - הקרובים לפני השטח של כדור הארץ, בשכבות שעומקן נע בין 4-3 מטרים, עתידים להיעלם.
מרבית שטח זה נמצא בסיביר, צפון קנדה, אלסקה וגרינלנד, כשתחזית זו תזכיר את שאירע בשל ההתחממות באמצע תקופת הפליוקן, לפני כ-3 מיליון שנים. המחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הובל על ידי ד"ר דונגלין גואו מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת נאנג'ינג למדעי המידע והטכנולוגיה, כשחוקרים מארצות הברית, רוסיה, בריטניה, גרמניה, יפן, קנדה, הולנד, צרפת ושבדיה שיתפו פעולה במחקר.
"המחקר שלנו מצביע על כך שהיקף הקרח הקרוב לפני הקרקע יקטן באופן דרמטי, בהתאם לתנאי האקלים החזויים אם ההתחממות הגלובלית תתגבר ללא הפסקה", אמר ד"ר גואו. "להיעלמות שטחי הפרמפרוסט בשכבות הקרובות לקרקע במהלך 77 השנים הבאות יהיו השלכות נרחבות על פרנסת האדם, על התשתיות, על מחזור הפחמן העולמי ועל הידרולוגית פני השטח ומה שמתחתיו. על כן, המחקר הזה מהווה צלצול השכמה למה שקורה להידרדרות האקלים של כדור הארץ", אמר ד"ר ולדימיר רומנובסקי מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס, שנמנה על מחברי המחקר.
3 צפייה בגלריה
קפאת-עד שהפשירה באזור הארקטי
קפאת-עד שהפשירה באזור הארקטי
קפאת-עד שהפשירה באזור הארקטי
(צילום: ויקיפדיה)
הדמיות של האקלים מהתקופה החמה באמצע הפליוקן דומות לתחזית האקלים של סוף המאה הנוכחית, זאת בהתחשב במידת שריפת דלקים מאובנים, על פי הדוח האחרון של ה-IPCC. מדובר בתרחיש הקיצוני והגרוע מבין חמישה, לפיו העתיד נראה עגום ומדאיג במיוחד.
כמו כן, הסימולציות של התקופה החמה באמצע הפליוקן והתחזיות של היקף הפרמפרוסט בשנת 2100 התמקדו רק בשכבות הקרובות לפני השטח, שהן פחות עמידות לשינויי האקלים מאשר השכבות העמוקות יותר.
3 צפייה בגלריה
שלוליות של הפשרת קפאת-עד באדמות הכבול במפרץ הדסון בקנדה
שלוליות של הפשרת קפאת-עד באדמות הכבול במפרץ הדסון בקנדה
שלוליות של הפשרת קפאת-עד באדמות הכבול במפרץ הדסון בקנדה
(צילום: ויקיפדיה)
מחברי המחקר בחרו להשוות את עתידו החזוי של כדור הארץ לתקופה החמה של אמצע הפליוקן, שהתרחשה לפני כ-3 מיליון שנים, מכיוון שזו התקופה האחרונה של גל חום קיצוני ומתמשך בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ. מכיוון שלחוקרים היה מעט מידע על הפרמפרוסט בחצי הכדור הצפוני במהלך התקופה החמה של אמצע הפליוקן, הם ניתחו את הרכב הצמחייה ומאפיינים קרקעיים, כדי לשחזר את שיאי הטמפרטורה באותה תקופה ובכך להסיק מסקנות על הפרמפרוסט והשינוי שחל בשטחים הללו.
באמצעות מודלים ממוחשבים, הם קבעו שטמפרטורת פני השטח השנתית הממוצעת העולמית באותה תקופה הייתה חמה מזו שנמדדה בתקופה הטרום-תעשייתית, כשבאזורים הארקטיים הטמפרטורה אף הייתה גבוהה יותר. "בהתבסס על ממצאי המחקר שלנו, העתיד של חצי הכדור הצפוני נראה עגום במיוחד. משבר האקלים בכלל והעלייה החדה בטמפרטורות בפרט, אשר פוגעים בשטחי הפרמפרוסט בשכבות הקרובות לפני השטח, עלולים לגרום להרעת התנאים ולסביבת מחייה שבני אדם עדיין לא חוו, מה שמדגיש פעם נוספת את החשיבות של ההשפעות ההרסניות שיש לשינויי האקלים העולמיים", סיכמו החוקרים.