מבצע "זיהוי נעדרים" חוצה גבולות: שני רָחָמים (נשרים מצריים), שעקבותיהם אבדו בשנת 2021 בתימן, זוהו על ידי מתנדבים מפולין ופורטוגל, באמצעות צפייה בערוץ יוטיוב של צפרים. שני הרחמים זוהו בכרמל.
(הסרטון שבו זוהו הרחמים. מתוך המצלמות בשידור חי של ד"ר צ'רטר)

ד"ר מוטי צ'רטר מאוניברסיטת חיפה וגם ממכון שמיר למחקר הקים ערוץ יוטיוב לצפייה בציפורים אונליין (קבוצת צ'רטר). הערוץ מאפשר לצופים מכל רחבי העולם לעקוב באמצעות מצלמות המשדרות בשידור חי מאתרי הקינון 24/7 כל השנה אחרי חיי היום-יום של ציפורים ובמיוחד עופות דורסים, החל מינשופים דרך תנשמות וכלה בנשרים. יש לו עשרות מיליוני צפיות ומעל 120 אלף מנויים מרחבי העולם.
בתחילת החודש הוא קיבל עדכון ממרסין זידרון מפולין, שדיווח לו שזיהה במצלמות שנמצאות בתחנת האכלה של הנשרים בחי בר בכרמל רָחָם שהוא לא מכיר. מדובר בעוף דורס בסכנת הכחדה, ויש חשיבות במעקב וניטור של כל פרט ופרט. כעבור כשבועיים קיבל ד"ר צ'רטר שוב דיווח, הפעם על שני רָחָמים, שוב מהחי בר, והפעם מרוזה אקסבייר מפרוטוגל. שני הרחמים, IB9 ו-IB3, זוהו כעבור זמן קצר.
3 צפייה בגלריה
רחם. מין בסכנת הכחדה
רחם. מין בסכנת הכחדה
רחם. מין בסכנת הכחדה
(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)
רן אפרת מאוניברסיטת בן גוריון, שחוקר ועוקב אחר הרָחָמים בארץ, הסביר כי מדובר בשני רָחָמים שבקעו בחי בר במסגרת פרויקט הרבייה "פורשים כנף" של רשות הטבע והגנים בשיתוף חברת חשמל וחברה להגנת הטבע ביוני 2020 והקשר עימם אבד בשנת 2021, כשהיו באזור תימן. "לפני שחרורם לטבע בדצמבר 2020 הוצמדו להם משדרי GPS והם יצאו למסע נדודים לכיוון סעודיה ותימן. באוגוסט 2021, בהפרש של יומיים משדרי ה GPS הפסיקו לשדר אותות מאזור תימן, גורלם לא היה ברור והנחת העבודה הייתה כי הם לא שרדו. בזכות תצפית זו אנחנו מבינים שההישרדות של אוכלוסיית הרָחָמים גבוהה יותר ממה שחשבנו בעבר", אמר אפרת.
3 צפייה בגלריה
(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)
3 צפייה בגלריה
רחם
רחם
רחם
(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)
ד"ר צ'רטר התייחס לזיהוי בערוץ היוטיוב שלו. הוא אמר כי העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים דרך צפייה בערוץ היוטיוב, מדגישה את החשיבות העצומה של מדע אזרחי בהגנה על חיות הבר. "התצפיות הללו הן דוגמה לאופן שבו דרך עדשת הטכנולוגיה, כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לטפח מודעות לשימור בעלי הכנף ולתרום תרומה משמעותית לידע המדעי. כוחו של המדע האזרחי מוצג במלואו עם הופעתם מחדש של הרחמים הללו. זה מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין אנשים נלהבים ברחבי העולם כדי להגן ולשמר את חיי הבר היקרים לנו", אמר ד"ר צ'רטר.
אוניברסיטת חיפה דורגה לפני כשבוע בין 200 האוניברסיטאות הטובות בעולם במדד הקיימות של Times Higher Education ובמקום ה-45 בעולם בקטגוריה של "הגנה על בעלי חיים על פני האדמה". מחקריו והפרוייקטים של מדע אזרחי שמוביל ד"ר צ'רטר הן חלק מהסיבות לדירוג הגבוה של אוניברסיטת חיפה בקטגוריה זו.