תוכנית "קדם מגיסטר" בלמידת מכונה ביחידה ללימודי חוץ בטכניון
היחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון תפתח לראשונה, בסמסטר האביב הקרוב תוכנית לימודים "קדם מגיסטר" בנושא Machine Learning – למידת מכונה ושימושיה. בכך מצטרף מוסד הטכניון למוסדות אקדמיים מובילים מרחבי העולם שמציעים תוכניות לימוד אקדמיות שאינן מצריכות השלמה מלאה של תואר שני, אך השלמתן מוכרת במסגרת ההכשרות האקדמיות של הלומדים. ביחידה ללימודי חוץ אמרו כי קדם המגיסטר הטכניוני הוא היחיד בישראל שמציע הרחבה משמעותית בנושא למידת המכונה ומהווה נדבך נוסף בפעילות מוסד הטכניון להתאמת תוכניות הלימוד לצורכי התעשייה.
התוכנית החדשה, שתיפתח לקראת סוף חודש מרץ הקרוב, כוללת מקצועות לימוד מהתואר השני בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי ונועדה לספק מענה לצורך הגובר בלמידה מתמשכת (Life Long Learning) למהנדסים המבקשים להמשיך ולרכוש כלים מקצועיים מבלי לבחור במסלול לימודים מלא לתואר שני ולמעסיקיהם, לאור התאמת ארגז הכלים המוצע במסגרת התוכנית החדשה לצורכי התעשייה.
לתוכנית החדשה אותם תנאי קבלה כמו לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ובנוסף נדרשים המועמדים להציג טופס חתום בידי המעסיק שמאפשר ללומד להקדיש 8 שעות לימוד שבועיות לתוכנית, בהן ילמד ב-4 קורסים שבחר מתוך הקורסים בתוכנית הלימודים לתואר שני העוסקים בלמידת מכונה ושימושיה. בין חומרי הלימוד: מערכות לומדות, עיבוד וניתוח מידע, תכנון ולמידה מחיזוקים, למידה עמוקה, עיבוד וניתוח תמונות, שיטות חישוביות באופטימיזציה, אלגוריתמים ויישומים בראייה ממוחשבת ועוד. שכר הלימוד עבור התוכנית החדשה עומד על כ-15,000 שקל.
על הלומד לסיים את התוכנית תוך שנתיים מיום תחילת הלימודים. המסיימים בהצלחה יקבלו תעודת סיום מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ומהיחידה ללימודי המשך בטכניון. סטודנטים שיהיו מעוניינים להמשיך ללימודים מלאים לתואר שני יקבלו הכרה במקצועות שלמדו בתוכנית הקדם החדשה כחלק מהמקצועות הנדרשים בתוכנית התואר השני. בנוסף, סטודנטים שיתקבלו לתוכנית המלאה לתואר שני לאחר שסיימו את תוכנית הקדם יקבלו זיכוי בשכר הלימוד.
עודד רביב, מנהל היחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון, אמר: "הטכנולוגיה והפיתוחים בשנים האחרונות מתפתחים בקצב מהיר ולא מפסיקים להשתנות. ארגונים שרוצים להיות בחזית חייבים להכשיר את עובדיהם באופן תמידי. לאחר שהטכניון קיבל פניות רבות מארגונים מובילים לטובת הכשרת מהנדסים לתחומים ממוקדים ורלוונטיים שהטכניון מוביל בהם, אנו גאים לפתוח את התוכנית שתתן מענה קריטי לצורך הזה. במציאות של ימינו, הקשר בין האקדמיה לתעשייה הוא נכס חיוני לטובת פיתוח מנהיגות טכנולוגית, התמקצעות בנושאים החשובים ביותר עבור המהנדסים והארגון ושמירה על הובלה מקצועית. מהנדסים מוכשרים רבים ויתרו עד כה על המשך לימודים אקדמיים לאור התמסרותם לעבודתם, שלא אפשרה להם להקדיש את הזמן הראוי מבחינתם להמשיך וללמוד. כעת, התוכנית החדשה והיחידה מסוגה בארץ בתחום למידת המכונה תאפשר מצד אחד ללומד גמישות יתר בבחירת הקורסים ובפריסתם על פני שנתיים ומצד שני תאפשר למעסיק לקבל עובדים עם ידע נרחב, מעודכן ועמוק המותאם לצרכי הארגונים".
פרס קריירה מוקדמת לפרופ' מאוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' אילנה ניסקי מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - זכתה בפרס קריירה מוקדמת לשנת 2021 מטעם האגודה לבקרה עצבית של תנועה על רעיונות פורצים דרך.
פרס הקריירה המוקדמת הוקם בשנת 2018 על מנת להכיר בתרומות יוצאות דופן של מדענים בתחילת דרכם שקידמו משמעותית את הבנתנו את הבקרה העצבית של תנועה. השנה, זכתה בפרס פרופ' אילנה ניסקי מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בנימוקים לזכייתה בפרס נאמר כי "החל מניתוח האינטראקציות התחושתיות, פרופ' ניסקי הביאה נקודת מבט חדשה בתחום הניתוחים מרחוק, בכך שהיא כללה במפורש את המאפיינים התפיסתיים והמוטוריים של המפעיל האנושי בהגדרה של מה שמכונה שקיפות בהפעלה מרחוק. הכישרון הייחודי של פרופ' ניסקי טמון ביכולתה לשלב טכניקות ניסיוניות מתקדמות ונושאים בפסיכו-פיזיקה חושית-מוטורית עם ידע משמעותי ומוצק בתורת הבקרה והנדסת רובוטים". עוד נאמר כי פרופ' ניסקי היא "כוח מניע ברמה עולמית, בעלת מוטיבציה גבוהה בתחום הרובוטיקה וההנדסה הביו-רפואית, המביאה רעיונות חדשים ומובילה בפרויקטים משותפים. עבודתה משפיעה על קשת רחבה של פרקטיקות קליניות, כולל ניתוחים ושיקום נוירולוגי".
לאחר זכייתה, סיפרה פרופ' ניסקי כי "מאוד התרגשתי כשהתבשרתי על הזכייה. חשוב לי לציין שהקרדיט על הזכייה הזו הוא לא רק שלי - את העבודה הקשה עושים הסטודנטים והסטודנטיות המוכשרים במעבדתי, והרעיונות היצירתיים נולדים פעמים רבות בשיחות עם שותפים ושותפות הן בארץ ובעולם". עוד הוסיפה כי "הקהילה של חקר בקרת התנועה וחקר המוח באוניברסיטה שלנו היא קהילה תומכת ותוססת, וכיף להיות חלק ממנה. הזכייה היא סגירת מעגל עבורי כיוון שהכנס השנתי של האגודה לבקרה עצבית של תנועה היה הכנס הראשון אליו נסעתי כסטודנטית ובו הצגתי את עבודתי בחו"ל. שם נחשפתי לראשונה לחוויה המיוחדת של מדע גלובאלי - למדתי שבמעבדות השונות ברחבי העולם סטודנטים הדוברים שלל שפות מתמודדים עם אתגרים דומים ושמחים בשמחות דומות לשלי".
האגודה לבקרה עצבית של תנועה (NCM), שהוקמה בשנת 1991, היא קהילה בינלאומית של מדענים וסטודנטים העוסקים במחקר שמטרתם המשותפת היא להבין כיצד המוח שולט בתנועה. האגודה מפגישה מדענים המבקשים להבין את המנגנונים העצביים המאפשרים פעילויות משמעותיות בחיי היומיום, דרך שליטת המוח בעיניים, בראש, בגוף ובגפיים. הפרס יוענק לפרופ' ניסקי בכנס השנתי של האגודה, שיתקיים באפריל.
פרופ' ניסקי סיימה את לימודי התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואת הפוסט-דוקטורט ביצעה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת סטנפורד. כעת היא משמשת כחברת סגל במחלקה להנדסה ביו-רפואית של והיא ראש המעבדה לרובוטיקה ביו-רפואית. לאחרונה אף הצטרפה למעבדת השיקום ב"עדי-נגב נחלת ערן" כחוקרת הראשית לשיקום עם ממשקים תחושתיים. פרופ' ניסקי זכתה בעבר גם בפרס קריירה אקדמית מוקדמת של חברת IEEE לרובוטיקה ואוטומציה לשנת 2019, במלגת אלון מטעם המועצה הישראלית להשכלה גבוהה, ופרס טורונטו על הצטיינות במחקר, ונבחרה לאחת מבין 40 צעירים ישראלים מבטיחים על ידי מגזין דה-מרקר.
בין השנים 2018-2014 כיהנה כחברה בוועד המנהל של EuroHaptics Society והיא חברה בועד המנהל של איגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית. כמו כן, היא חברה בכירה ב- IEEE, באגודה לבקרה עצבית של תנועה, באגודה למדעי המוח, בוועדה הטכנית לטכנולוגיות מגע ובחברה הפיזיולוגית האמריקנית. תחומי המחקר שלה כוללים בקרה מוטורית אנושית, תחושת מגע, רובוטיקה, למידה אנושית ולמידת מכונה, ניתוחים מרחוק וניתוחים בעזרת רובוטים. המעבדה שלה נתמכת על ידי מענקים תחרותיים של הקרן הישראלית למדע, הקרן למדע הדו-לאומי ישראל-ארה"ב, משרד המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות.
פרופ' ניסקי ותלמידיה מיישמים תיאוריות במדעי המוח אודות בקרה מוטורית אנושית, תפיסה, הסתגלות, למידה ורכישת מיומנות, בפיתוח מערכות רובוטיות רפואיות וכירורגיות המופעלות על ידי האדם. הם משתמשים גם ברובוטים, מכשירים הפטיים ומכשירים מכטרוניים אחרים כפלטפורמה להבנת המערכת הסנסומוטורית האנושית במשימות אמיתיות כמו ניתוח, במשימות וירטואליות כמו משחקי מציאות מדומה או סימולציה כירורגית, ובשיקום בעקבות הפרעות נוירולוגיות. היא מקווה שמחקר זה ישפר את איכות הטיפול בחולים, יקל על הכשרה טובה יותר של מנתחים, יקדם את הטכנולוגיה של ניתוח מרחוק, ויקדם את הבנתנו את המוח.
הסבה להוראה לעולים חדשים בסמינר הקיבוצים
מכללת סמינר הקיבוצים הכריזה כי זכתה במכרז משרד החינוך ומשרד הקליטה לפתיחתה של תוכנית הסבת אקדמאים חדשה להוראת אנגלית המיועדת לעולים חדשים.
התוכנית תופתח בסוף חודש פברואר ובוגריה יוכלו לעבוד כמורים לאנגלית בשנת הלימודים הקרובה. התכנית במימון מלא של משרד הקליטה.
ד"ר בוורלי טופז, ראש המחלקה להוראת אנגלית במכללת סמינר הקיבוצים, אמרה: "בעקבות המחסור במורים להוראת אנגלית, שעקב הקורונה והצורך בלמידה בקפסולות, החריף עוד יותר, הוחלט לפתוח תכנית חדשה המיועדת לעולים חדשים עם תואר אקדמי אשר עלו לארץ ב- 10 השנים האחרונות. התכנית תכלול שני סמסטרים ותשלב לימודים דיסציפלינאריים בהוראת אנגלית, הכרות עם מגוון מתודולוגיות הוראה והכרות עם מערכת החינוך הישראלית".
תכנית ההסבה החדשה תפתח ביום ראשון הקרוב ותסתיים ב-27 באוגוסט. התוכנית תתקיים במלואה בשפה האנגלית. הלימודים יהיו ברובם מקוונים (למעט הכשרה מעשית) ויתקיימו בשעות אחה"צ ובימי שישי.
ממסצ'וסטס הישר ללב ירושלים
מיזם חדש של המרכז האקדמי לב, בית החולים מקלין בבוסטון, ביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד ועמותת עוגן החל במיזם ופועל בימים אלו לצמצום סטיגמות בתחום בריאות הנפש. המיזם יכלול קמפיין הצפוי להתפרסם בעוד מספר חודשים שבמסגרתו יפורסמו בשלטי חוצות, בקמפוסים ובאינטרנט תמונות ומסרים של מתמודדים עם מחלות נפש. המיזם מבוסס על קמפיין עטור פרסים שמקלין, בית החולים האוניברסיטאי של הרווארד, הוביל בארצות הברית ובמדינות נוספות.
במסגרת המיזם, סטודנטיות לסיעוד מהמרכז האקדמי לב בשנת לימודיהן האחרונה משתתפות בקורס אקדמי שנתי הכולל תיאוריה, מחקר ופרקטיקה בתחום הסטיגמות בעולם בריאות הנפש. כחלק מהקורס, הסטודנטיות נפגשות עם מתמודדי נפש מרקעים שונים, מאתרות מתמודדי נפש המעוניינים להשתתף בקמפיין להעלאת המודעות, ויוציאו לפועל את הקמפיין בפלטפורמות מתאימות.
חברות המיזם הן סטודנטיות לסיעוד מהמגזר החרדי: "הסטודנטיות נבחרו למיזם מתוך תקווה שישמשו סוכנות לשינוי חברתי מעמיק בחברה הישראלית" מסביר ד"ר צביקה אור, מנהל הפרויקט מטעם המרכז האקדמי לב ומרצה בחוג לסיעוד. המיזם הוא נדבך חדש בפעילות המסורה של הסטודנטיות החרדיות במסגרת 'לב בקהילה' – פרויקט הדגל החברתי של המרכז האקדמי לב ותוכנית 'התקווה הישראלית באקדמיה' לגיוון ולרב תרבותיות.
הקמפיין ילווה במחקר משותף של המרכז האקדמי לב וביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד, שיבחן את השפעת ההשתתפות בקמפיין על מתמודדי הנפש שייקחו בו חלק, וכן את השפעת הקמפיין על הסטיגמות של קהל היעד שייחשף לקמפיין. מי שיובילו את המחקר יהיו ד"ר צביקה אור, פרופ' דייויד רוזמרין מביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד, פרופ' סטיבן פירוטינסקי מטורו קולג' וסטוארט כץ מעוגן.
השותפות המיוחדת בין המוסדות נרקמה לאחר ביקור של נציגי מקלין ועמותת עוגן במרכז האקדמי לב לפני כשנה. הגופים ראו במרכז האקדמי לב שותף מתאים לקמפיין ולמחקר, והמוסד נרתם מיד למיזם החשוב. "בראש ובראשונה אנחנו גאים באלפי הסטודנטים והבוגרים שלנו מהחוג לסיעוד שמובילים פריצת דרך במערכת הבריאות בארץ. התכנית, ראשונה מסוגה בארץ, משקפת את ערכי המרכז האקדמי לב הדוגל בהעצמת קבוצות מוחלשות ותרומה לחברה", מסביר פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב. "אנחנו נרגשים משיתוף הפעולה עם ביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד, ומאמינים כי יחד נצליח לשבור סטיגמות שליליות כלפי מתמודדי נפש וליצור חברה מתוקנת יותר".
