13 חוקרים מישראל יקבלו מהמועצה האירופית למחקר (ERC) של האיחוד האירופי את המענק היוקרתי Consolidator Grant לשנת 2025. מדובר במענקים, המיועדים לחוקרות ולחוקרים המצויים 7–12 שנים לאחר סיום הדוקטורט ובתחילת דרכם העצמאית באקדמיה. המענק נועד לאפשר ביסוס קבוצות מחקר עצמאיות, פיתוח מעבדות חדשות ופרויקטי מחקר חדשניים במדעי הטבע, החברה והרוח.
בסך הכול יקבלו את המענק 349 חוקרים וישראל מדורגת במקום גבוה ברשימה. את המענק יקבלו גם 65 חוקרים מבריטניה, 58 מגרמניה, 40 מהולנד, 25 מספרד, 25 משווייץ, 25 מצרפת, 17 מאיטליה, 13 מישראל, 13 משבדיה ו-10 מבלגיה. בנוסף זכו במענק גם חוקרים ממדינות נוספות, ובהן אוסטריה, דנמרק, פולין וגם טורקיה - שם יקבל את המענק חוקר בודד.
אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' דודו בורשטיין, מביה"ס שמוניס בפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז
פרופ' בורשטיין הוא חוקר פורץ דרך שמתמקד במחקריו באינטראקציה בין מיקרואורגניזמים על מנת להבין טוב יותר את העולם החיידקי סביבנו, ולחשוף מערכות חדשות שיוכלו להוביל לפיתוח כלים ביוטכנולוגיים וגישות קליניות חדשות. במחקרו פרופ' בורשטיין משלב טכניקות מטא-גנומיות מתקדמות וכן מערכות למידת מכונה וניסויים מולקולריים לחיזוי, בדיקה ואפיון של מערכות האינטראקציה.
במחקרו הנוכחי, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, יחקור פרופ' בורשטיין כיצד אלמנטים גנטיים ניידים עוברים בצורה יעילה בין חיידקים. הבנה של מנגנונים אלו תאפשר להתמודד טוב יותר עם משבר העמידות לאנטיביוטיקה וצפויה להוביל לפיתוח כלים חדשים לביוטכנולוגיה ולביולוגיה סינטטית.
פרופ' גיל כהן, ביה"ס למדעי המחשב ובינה מלאכותית ע"ש בלווטניק, הפקולטה למדעים מדויקים
פרופ' כהן הוא חוקר מוביל בתחומו אשר מתמקד בחקר הפסאודו-אקראיות, דה רנדומיזציה ותורת הקודים. במחקרו הנוכחי, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, יתמקד פרופ' כהן בדחיפת הגבולות בתחום ה-BPL (בתורת הסיבוכיות החישובית סוג של מחלקת סיבוכיות הניתנת לפתרון על ידי מכונת טיורינג הסתברותית) ובפיתוח שיטות חדשות לדה רנדרומיזציה.
פרופ' יאיר הרכבי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, הפקולטה למדעים מדויקים
פרופ' הרכבי הוא חוקר פורץ דרך בתחומי האסטרופיזיקה תצפיתית, הכוכבים המאסיביים, סופרנובות, מיזוגי כוכבי נויטרונים וכוכבים שנקרעים על ידי חורים שחורים. במחקרו הנוכחי עליו קיבל את מענק ה-ERC יחקור התפרצויות סביב חורים שחורים על מסיביים, במטרה להבין הן את הפיזיקה של האירועים האלו והן את מה שהם יכולים ללמד אותנו על האופן שבו נוצרים חורים שחורים של מיליוני עד מיליארדי פעמים מסת השמש. מציאת ההבזקים תתבסס על טלסקופ החלל הישראלי אולטראסאט אשר יסרוק את השמיים בקרינה אולטרא סגולה לראשונה אי פעם.
פרופ' יצחק ששון, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון
פרופ' ששון הוא חוקר מוביל בתחום הדמוגרפיה העוסק בחקר התמותה ובאי שוויון בבריאות ובאריכות ימים. במחקרו הנוכחי, עליו קיבל את מענק ה-ERC, יבחן פרופ' ששון את הגורמים החברתיים והדמוגרפיים המשפיעים על החשיפה לשכול במשפחה, כיצד החשיפה לשכול השתנתה במרוצת הדורות במדינות שונות ואת השלכותיה לאופן שבו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים.
פרופ' אורי להב, ראש החוג למדעי המחשב ובינה מלאכותית בביה"ס למדעי המחשב ובינה מלאכותית ע"ש בלווטניק, הפקולטה למדעים מדויקים
מחקרו פורץ הדרך של פרופ' להב עוסק במגוון תחומים בחזית התיאוריה של מדעי המחשב, הכוללים תיאוריה של שפות תכנות, יסודות של ניתוח ואימות תוכנה, חישוב מבוזר, מקביליות ומודלים של זיכרון עם עקביות חלשה, וזאת תוך התבססות גם על מומחיותו בלוגיקה ובהוכחה מתמטית ממוחשבת.
זו הפעם השנייה שפרופ' להב זוכה במענק ERC. בתכנית המחקר הנוכחית יבחנו פרופ' להב ותלמידיו את היסודות של אובייקטים מקביליים ומבוזרים בעלי עקביות חלשה בסביבות תכנות מבוססות זיכרון משותף. מטרתו הכללית של המחקר היא לאפשר פיתוח תוכנות מחשב קריטיות עם ביצועים מיטביים וזאת מבלי לוותר על בטיחות התוכנה.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' ענת מילוא מהמחלקה לכימיה
מחקרה של פרופ' ענת מילוא מתמקד בשילוב של למידת מכונה עם ניסויים כימיים ממוקדים, במטרה לחשוף את עקרונות התכנון המולקולריים שמאחורי האינטראקציות העדינות המניעות את האורגנו־קטליזה. במסגרת הפרויקט יפותח ייצוג דיגיטלי תלת-ממדי של הסביבה הקטליטית, מעין "תוכנית אב" שנעדרה עד היום מן התחום. יישום התובנות על תגובות כימיות מאתגרות עשוי להראות כיצד תכנון מודע של הסביבה הקטליטית לא רק ירחיב את טווח האפשרויות, אלא גם ישנה מן היסוד את הדרך שבה מדענים מעצבים אינטראקציות סביבתיות עדינות במערכות כימיות.
ד"ר בן פלמר מהמחלקה לכימיה
מחקרו של ד"ר בן פלמר יעסוק בתפקודי הגבישים במיקרו-אצות פוטו-סינתטיות. לאחרונה, גבישים מולקולריים שנחקרו בבעלי חיים, נמצאו נפוצים במיקרו-אצות שופעות ובעלות חשיבות אקולוגית. עם זאת, במקום לבצע פונקציות אופטיות, באורגניזמים אלה, הגבישים צפופי החנקן מתפקדים כמאגרי אגירת חנקן, המאפשרים לתאים לעקוף תקופות של רעב בחומרים מזינים. פלמר ישתמש במענק במטרה לחקור את תפקודי גבישי אגירת חנקן במיקרו-אצות, כמו גם את ההשלכות הביוטכנולוגיות והביוגאוכימיות של התנהגות זו.
ד"ר קלים יפרמנקו מהמחלקה למדעי המחשב
כיום, מערכות תקשורת כבר אינן עוסקות רק בהעברת מידע. במקום זאת, הן כרוכות לעתים קרובות בתהליכים אינטראקטיביים הדורשים חילופים מרובים בין משתתפים, כפי שניתן לראות במחשוב ענן, פרוטוקולים קריפטוגרפיים ומערכות מבוזרות. מחקרו של ד"ר קלים יפרמנקו יתמקד ביצירת קודי תיקון שגיאות אינטראקטיביים ובחשיפת המגבלות הבסיסיות שלהם.
האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ׳ דבורה מנקין, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים
פרופ' דבורה מנקין קיבלה את המענק עבור מחקר הבוחן כיצד קיטוב פוליטי משפיע על מחאה בעידן של נסיגה דמוקרטית. הפרויקט מציע הסבר חדש לנתונים מהעשורים האחרונים, המראים כי מחאות המוניות הפכו נפוצות יותר אך מצליחות פחות, ומנתח כיצד קיטוב ורגשות שליליים בין מחנות פוליטיים משפיעים על יכולתן של תנועות לייצר שינוי. המחקר ישלב נתונים גלובליים, ניסויים, וניתוח גלי מחאה בשש מדינות, ויבחן אסטרטגיות חדשות שיסייעו לקידום דמוקרטיה במציאות פוליטית מקוטבת.
פרופ׳ אורי כץ, ראש המעבדה לדימות מתקדם במכון לפיזיקה יישומית
המענק לפרופ' אורי כץ, שזו זכייתו השלישית, התקבל עבור פיתוח גישה חדשה לדימות אופטית בסביבות מורכבות ודינמיות, שבהן מערכות דימות, ממיקרוסקופים רפואיים ועד מצלמות בטלפונים וברכבים אוטונומיים מתקשות לראות בעומק רקמות חיות או דרך ערפל כבד משום שהאור מתפזר בצורה אקראית ומשתנה בזמן.
בפרויקט החדש מציע פרופ׳ כץ להפוך את החיסרון ליתרון: לנצל את הדינמיקה של האובייקט ושל התווך המפזר כמקור מידע, כך שניתוח השינויים בזמן יחשוף פרטים שאינם ניתנים למדידה בשיטות מסורתיות, ויאפשר דימות חד וברור במצבים שבהם השיטות הקיימות כושלות, עם השלכות אפשריות בביו רפואה, חישה מרחוק, גיאופיזיקה ומערכות מכ״ם.
מכון ויצמן למדע
פרופ' אורי אבינועם, המחלקה למדעים ביו מולקולריים
פרויקט המחקר של פרופ' אורי אבינעם מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע שזכה במענק עוסק בתאי שריר. במהלך החיים, תאי גזע בשריר מתמזגים עם תאי השריר הקיימים כדי לגדול, להסתגל למאמץ או להתאושש מפגיעה. המחקר מבקש להבין כיצד תהליך ההתמזגות הזה מתרחש ברמה המולקולרית – איך שני תאים שונים כל כך מצליחים להתמזג לתא אחד מבלי לפגוע במבנה העדין של השריר. הבנה של המנגנונים האלה עשויה לפתוח דרכים חדשות לשיקום שרירים פגועים, שימור שרירים מיטבי לאורך החיים, ולפיתוח טיפולים למחלות שריר תורשתיות.
הטכניון
ד"ר יקיר ויזל, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב
ד"ר יקיר ויזל יקבל את המענק לטובת פיתוח StrongMC – מערכת לשיפור אמינותן של מערכות ממוחשבות מורכבות כגון מעבדים, מערכות אוויוניקה וחלל, מערכות נהיגה אוטונומיות, מכשירים רפואיים ועוד. תחום המחקר שלו, אימות פורמלי והיסק אוטומטי (Formal Verification and Automated Reasoning), עוסק בשיטות מתמטיות אוטומטיות להוכחת נכונות התנהגותן של מערכות מחשב על פי מפרט נתון. הוכחה מתמטית כזו מכסה את כל ההתנהגויות האפשריות של המערכת, ולכן מייתרת את הצורך בבדיקות. דוגמה מהעולם האמיתי: הוכחה מוקדמת שרכב אוטונומי יבלום בזמן ובאופן בטוח בעת חירום, בכל סיטואציה. מערכת StrongMC מתעתדת להשיג שיפור משמעותי בזמן הריצה של אלגוריתמי אימות פורמלי, חרף המורכבות החישובית.
אוניברסיטת חיפה
פרופ' אלדר הבר מהפקולטה למשפטים
פרופ' אלדד הבר יקבל את המענק על מחקרו RecodingJustice, העוסק בהשפעת הבינה המלאכותית היוצרת על מערכת המשפט הפלילי. במסגרת המחקר יבחן פרופ' הבר כיצד כלים מבוססי בינה מלאכותית משנים את ההליך הפלילי, החל מחיזוי פשיעה וחקירה ועד העמדה לדין, משפט, כליאה ושיקום. המחקר יארך חמש שנים ויתבצע בארבע מדינות שונות. המענק יאפשר להרחיב את הידע בנוגע להשפעות של כלים מבוססי בינה מלאכותית על מערכת המשפט הפלילי ולפתח דרכי פעולה שיבטיחו שימוש הוגן ואחראי בטכנולוגיות אלה תוך הגנה על זכויות יסוד ועקרונות של צדק.
פרופ' סיגל זלכה-מנו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה
במקביל, חוקרת ישראלית התבשרה על זכייה במענק אחר מטעם האיחוד האירופי. פרופ' סיגל זלכה-מנו זכתה במענק ERC PoC. מדובר במענק היתכנות (Proof of Concept), שמטרתו לקדם את תרגום המחקרים המדעיים ליישומים טכנולוגיים הניתנים לשימוש ולבחינת מסחור. מענק PoC ניתן אך ורק לחוקרים שכבר מחזיקים במענק ERC פעיל, כלומר לקבוצה מצומצמת ויוקרתית של חוקרים, שהאיחוד האירופי כבר הכיר בהם כמי שמובילים מחקרים חדשניים, מצטיינים ובעלי תרומה בולטת לקדמת הידע.
באמצעות המענק תפתח פרופ' זלכה-מנו את פרויקט SMARTH MDD, מערכת חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית שמטרתה לזהות דיכאון בשלב מוקדם. המערכת תאסוף מגוון נתונים מהטלפון החכם של המשתמש, כגון: דפוסי שינה ותנועה, מאפייני דיבור (אינטונציה וקצב), הבעות פנים, ניתוח רגשי של הודעות טקסט ומידת הפעילות החברתית הדיגיטלית ועוד.
באוניברסיטת חיפה אמרו כי הפרויקט מעורר עניין רב בקרב גופי בריאות בינלאומיים, חברות טכנולוגיה וגורמי רגולציה הבוחנים מודלים חדשניים לניטור בריאות הנפש. הפוטנציאל של המערכת אינו רק טכנולוגי, אלא גם מערכתי: היא עשויה להפחית עומסים על מערכות הבריאות, לאפשר זיהוי מוקדם בקרב אוכלוסיות רחבות ולתמוך בקבלת החלטות קלינית בזמן אמת. אם המשך המחקר יוכיח את יעילות המערכת, היא עשויה להפוך לכלי אינטגרלי במערכות הרפואה מסביב לעולם וצעד חשוב בדרך לשינוי פרדיגמה בתחום בריאות הנפש.
