להשפעה האנושית על החיים הימיים יש השלכות הרסניות ומרחיקות לכת, כאשר פעילויות שונות מאיימות באופן יסודי על בריאות המערכות האקולוגיות באוקיינוסים ובים התיכון. מבדיקות דם שנערכו לכרישים ממין עפרורי (Carcharhinus obscurus) וסנפירתן (Carcharhinus plumbeus), המתקבצים מדי חורף מול חופי חדרה בסמוך לתחנת הכוח, עולה תמונה דומה. בדמם התגלו ריכוזים גבוהים של גופרית, לצד חומרים נוספים הקשורים לפעילות תעשייתית וטכנולוגית, בהם גם חומרים המשמשים בייצור טכנולוגיות מתקדמות.
כרישים שוחים מול חופי חדרה
(צילום: ד"ר אביעד שיינין)
הים התיכון הוא אחד האזורים הימיים הרגישים בעולם, בין היתר בשל מבנה סגור יחסית, קצב חילוף מים איטי וריכוז גבוה של פעילות אנושית לאורך חופיו – תנאים המגבירים את השפעת מזהמים על הסביבה הימית. תחנות כוח, פעילות תעשייתית ומתקני התפלה מזרימים לים חומרים שונים שעלולים להיספג ברקמות בעלי החיים ולהוביל להצטברות ביולוגית לאורך זמן, ואף לעבור בין שלבים שונים במארג המזון.
באזור חופי חדרה, שבו מוזרמים מים חמים מתחנת הכוח לים, מתרחשת עשרות שנים התקבצות עונתית של כרישים, תופעה ייחודית שנעשתה למוקד עניין מדעי וציבורי כאחד. במחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת Environmental Pollution, חוקרי אוניברסיטת חיפה: ד"ר מוריק, ד"ר אביעד שיינין, פרופ' דני צ'רנוב, תלמיד המחקר איתן ניומן מתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה וחוקרים מברזיל ומאיי בהאמה בדקו אילו חומרים מצטברים בדמם של הכרישים הפוקדים את חופי חדרה והאם ניתן להשתמש בכרישים כאינדיקטור לחשיפה סביבתית ולמקורות זיהום.
המחקר התבסס על דגימות דם שנאספו מ-27 כרישי עפרורי וסנפירתן בוגרים, במסגרת תוכנית ניטור ארוכת טווח הפועלת באזור מאז שנת 2016. דגימות הדם נאספו באופן שאינו פוגע בבעלי החיים. לאחר האיסוף נותחו הדגימות באמצעות שיטות מעבדה מתקדמות, המאפשרות לזהות ולכמת עשרות יסודות כימיים ברמות ריכוז שונות בדיוק גבוה.
ממצאי המחקר מצביעים על ריכוזים גבוהים יחסית של גופרית וליתיום בדמם של הכרישים, לצד נוכחות של יסודות נוספים שמקורם בפעילות תעשייתית. 7 מתוך 47 יסודות שנבדקו בדגימות הדם הציגו הבדלים מובהקים בין המינים, נתון המעיד על דפוסי חשיפה והצטברות שונים. נוסף על כך, נמצאו בדגימות הדם יסודות המשמשים בתעשיות טכנולוגיות, בריכוזים שהגיעו עד כ־6 מיליגרם לקילוגרם בכרישים ממין עפרורי, וכ-2.8 מיליגרם לקילוגרם בכרישי סנפירתן. רמות אלה נחשבות גבוהות יחסית לממצאים קודמים, במיוחד לאור העובדה שמדובר בדגימות דם, שבהן בדרך כלל נמדדים ריכוזים נמוכים יותר.
7 צפייה בגלריה
כריש בשפך נחל חדרה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
החוקרים קושרים בין ריכוזי היסודות שנמדדו בדמם של הכרישים להזרמת של מים ותוצרי לוואי ממתקני התפלה ומפעילות תעשייתית באזור, לצד שינויים טבעיים בהרכב מי הים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי חומרים אלה אינם בהכרח ממקור אנושי בלבד וכי רבים מהם קיימים גם באופן טבעי בסביבה הימית. לדבריהם, מדובר בהשפעה משולבת שבה פעילות אנושית מוסיפה חומרים לסביבה הימית, ואילו תהליכים טבעיים משפיעים על האופן שבו הם מתפזרים ומצטברים בה.
ד"ר דני מוריק, ראש תחום פתולוגיה ימית בתחנת מוריס קאהן וראש החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, מסביר שבדיקות הדם מאפשרות לזהות את החומרים אליהם נחשפים הכרישים בזמן אמת, ולא רק לאורך זמן. "מאחר שמדובר בטורפי-על, השינויים שאנחנו רואים אצלם משקפים תהליכים רחבים יותר שמתרחשים בכל המערכת הימית, ולכן הם יכולים לשמש מדד למצב הסביבה הימית כולה", מסביר ד"ר מוריק, שהוביל את צוות המחקר.
עוד עולה מן המחקר ממצא בלתי צפוי של זיהוי יסודות מקבוצת "המתכות הנדירות" (Rare Earth Elements), המשמשים כיום בתעשיות טכנולוגיות מתקדמות בדמם של הכרישים. חומרים אלה משמשים בין היתר בייצור רכיבים אלקטרוניים ומערכות אנרגיה מתחדשת, ונמצאים בשנים האחרונות במוקד עניין עולמי בשל חשיבותם הגוברת לכלכלה ולטכנולוגיות עתידיות.
החוקרים מדגישים כי הריכוזים שנמדדו אינם גבוהים, וכי בשלב זה לא ניתן לקבוע את המשמעות הביולוגית או הסביבתית של הממצאים. לדבריהם, עצם הימצאותם של חומרים אלה בדמם של כרישים מעלה שאלות חדשות על מקורותיהם והאופן שבו הם מגיעים למערכת הימית, בין אם כתוצאה מפעילות אנושית ובין אם כחלק מתהליכים טבעיים שטרם הובנו במלואם. "הממצאים מראים כי החשיפה לחומרים בסביבה הימית אינה אחידה וכי קיימים הבדלים בין מיני כרישים באופן שבו חומרים אלה מצטברים בגופם. המשמעות היא שלא כל בעלי החיים מגיבים באותו אופן לאותם תנאים סביבתיים, דבר שמדגיש את המורכבות של ניטור השפעות סביבתיות", סיכם ד"ר מוריק. "מדובר במחקר ראשוני, כך שנדרש מחקר נוסף כדי להבין את משמעות הממצאים והאם ניתן להשתמש בהם גם ככלי לניטור סביבתי".
