כאשר טיבריוס עלה לשלטון, מצרים כבר הייתה פרובינקיה (יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ) של האימפריה הרומית במשך 44 שנים. לפיכך, מי שהיה קיסר רומא מ-14 עד 37 לספירה, היה השליט שהיה אחראי על שמירת חוקי מאעת – מושג מופשט המתאר את עיקרון הצדק הקוסמי הנוכח בדת המצרית העתיקה, שהואנש לדמותה של האלה המייצגת את הסדר, האמת והחוק במצרים העתיקה. "כדי למלא את התפקיד הזה, היה צורך להראות את השליט מבצע טקסים מסורתיים בצורה שהאלים יזהו – כלומר, כפרעה", אמר האגיפטולוג ד"ר עבד אל-ע'פאר וואגדי, המנהל הכללי של עתיקות לוקסור ומנהל שותף של המרכז הארכאולוגי המצרי-צרפתי, ל-Live Science.
5 צפייה בגלריה
סטלה מצרית עתיקה המתארת את הקיסר הרומי טיבריוס (מימין) לצד האלים המצריים אָמוֹן, מוּת וח'וֹנסוּ
(צילום: Egyptian Ministry of Tourism and Antiquities)
5 צפייה בגלריה
צוות הארכאולוגים מציג את לוח האבן בן 2,000 השנים שהתגלה בלוקסור (תבאי העתיקה)
(צילום: Egyptian Ministry of Tourism and Antiquities)
לוח מאבן חול בן 2,000 שנים התגלה כחלק מעבודות שיקום במתחם מקדש כַּרְנָכּ בלוקסור (תבאי העתיקה) – אחד מהאתרים הארכאולוגיים הגדולים בעולם מבחינת בנייה פולחנית, שנבנה לפני כ-4,000 שנים ועד לתקופה הרומית. מצבת הזיכרון המלבנית הקטנה עם חלקה העליון המעוגל (כ-60 על 40 סנטימטרים), המכונה סטלה (Stela), נושאת את דמותו של טיבריוס המתואר כפרעה – תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
קביעה זו מבוססת על כך שצוות הארכאולוגים שחשף את לוח האבן ביצע תיארוך שלו וגילה כי הוא מתקופת שלטונו של טיבריוס, על פי הצהרת משרד התיירות והעתיקות של מצרים. התמונה על האבן שנחשפה לאחרונה מציגה את טיבריוס עומד מול אָמוֹן, מוּת וח'וֹנסוּ, אלים שסגדו להם בלוקסור, שנוכחותם לצד הקיסר הרומי חשובה. "הקיסר מוצג כשהוא ממלא את חובתו כלפי הסדר האלוהי המקומי", אמר ד"ר וואגדי. "השלישייה מייצגת גם משפחה אלוהית (אב, אם ובן), המשקפת את מבנה המלוכה עצמו ומחזקת את הלגיטימיות של הקיסר".
5 צפייה בגלריה
האתר במתחם מקדש כַּרְנָכּ בלוקסור, שם מצאו ארכאולוגים את לוח האבן בן 2,000 השנים
(צילום: Egyptian Ministry of Tourism and Antiquities)
על ידי הצגת טיבריוס כפרעה, אפשרו המצרים את שילובו במערכת הדתית. ייצוג בסגנון מצרי של קיסרים רומיים היה נפוץ במסגרות דתיות. אך הקיסרים שמרו על סגנונם הרומי במטבעות ובפסלים.
מצרים הפכה לפרובינקיה רומית רשמית בשנת 30 לפני הספירה. אירוע זה התרחש בעקבות תבוסתם של מרקוס אנטוניוס והמלכה קלאופטרה השביעית לאוקטביאנוס (לימים הקיסר אוגוסטוס) בקרב אקטיום בשנת 31 לפני הספירה. היה זה היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית. לאחר ההפסד בקרב, לא הצליח אנטוניוס לשקם את צבאו. בכך הביא הקרב לתבוסתו במלחמה, ולהתאבדות שלו ושל קלאופטרה, המלכה האחרונה של שושלת בית תַּלְמַי במצרים.
5 צפייה בגלריה
קרב אקטיום שהוביל להפיכתה של מצרים לפרובינקיה רומית
(איור: Laureys a Castro/ National Maritime Museum/Wikipeida)
את אוגוסטוס ירש בנו החורג, טיבריוס, שהפעיל את סמכותו במצרים באמצעות שליחים. למעשה, כף רגלו לא דרכה שם מעולם, נוהג נפוץ בקרב קיסרים רומיים. שמו של טיבריוס מופיע על מצבות מצריות הקשורות למקדשים כדרך לשמר את המוסדות הדתיים של האזור. "לוח האבן שהתגלה משקף מערכת אידיאולוגית ומנהלית סטנדרטית, שבה קיסרים הוצגו כבונים אדוקים ומגיני מקדשים, ללא קשר לרמת מעורבותם בפועל", אמר ד"ר וואגדי. "על כן, לוח האבן העתיק מבטא מה מלך צריך להיות במונחים מצריים, במקום לתעד את הישגיו האישיים".
