ניסוי חשוב בדרך לשיגור אסטרונאוטים לירח - לראשונה מאז 1972: סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ביצעה הלילה (יום א') ניסוי במשגר העוצמתי החדש SLS, שיישא בעתיד את החללית אוריון ובה אסטרונאוטים לירח. מדובר במשגר חזק יותר מסטורן 5, שבאמצעותו שוגרו חלליות אפולו לירח. נכון לעכשיו, השיגור הראשון של חללית אוריון לירח תהיה ב-2021 והיא תהיה בלתי מאוישת. המטרה – להנחית בני אדם על הירח ב-2024.


המשגר העוצמתי של חברת בואינג פעל במשך כדקה וחצי, למרות שלפי התכנון הניסוי היה אמור להיערך כשמונה דקות. מהנדסי נאס"א הפסיקו את הניסוי, ככל הנראה כיוון שהתקבלו תוצאות שלהן הם לא ציפו. עם זאת, לא ידוע בדיוק מדוע הם הפסיקו את הניסוי מוקדם מהצפוי.
הניסוי עצמו נערך במרכז של נאס"א במיסיסיפי. בשנה האחרונה נערכו מספר ניסויים במשגר, אך זה הניסוי המשמעותי והחשוב ביותר.

2 צפייה בגלריה
הניסוי הלילה במיסיסיפי
הניסוי הלילה במיסיסיפי
הניסוי הלילה במיסיסיפי
(צילום: נאס"א)
2 צפייה בגלריה
הניסוי הופסק אחרי דקה וחצי
הניסוי הופסק אחרי דקה וחצי
הניסוי הופסק אחרי דקה וחצי
(צילום: נאס"א)
בנאס"א אמרו כי זו הבדיקה השמינית וכנראה האחרונה למשגר העוצמתי. בניסוי עצמו נבדק כי כל המערכות במשגר פועלות כמצופה. בין היתר נבדקו בניסוי מערכת הדלק וכן מערכות המיחשוב והאלקטרוניקה במשגרים הענקיים.
כאמור, החללית שתישא את האסטרונאוטים מכדור הארץ לירח תהיה ככל הנראה חללית אוריון, שנאס"א מפתחת הן לטיסות לתחנת החלל והן למשימות לעומק החלל, בראשן טיסות לירח ובעתיד אולי גם טיסות מאוישות למאדים.

בכתבה של איתי נבו, העורך הראשי של מכון דוידסון, שפורסם גם ב-ynet נכתב כי הפיתוח של אוריון מתקדם לאט מאוד, וטיסת המבחן היחידה שלה - לא מאוישת - בוצעה ב-2014.
נאס"א עדיין לא גיבשה סופית את מתווה הטיסה המאוישת לירח. יתכן שחללית אוריון מאוישת תיכנס למסלול סביב הירח, תחבור לרכב הנחיתה שימתין לה שם, והאסטרונאוטים ינחתו בעזרתו ולאחר מכן ימריאו ויחברו לחללית שתמתין במסלול מעליהם, כפי שהיה בתוכנית אפולו.
אפשרות נוספת שעלתה בנאס"א לפני כשלוש שנים היא הקמה של תחנת חלל במסלול סביב הירח. התחנה, שמכונה בינתיים Gateway ("שער"), תוכל לשמש בסיס קדמי למשימות נחיתה על הירח. חלליות אוריון - או אחרות - יתחברו אליה ויביאו אסטרונאוטים ואספקה מכדור הארץ. אסטרונאוטים יעברו מהתחנה לרכבי נחיתה העוגנים בה, יירדו בהם אל פני הירח, ובסיום המשימה יוכלו לחזור אל התחנה. במתווה כזה יש יתרון גדול להצעה של חברת דיינטיקס, משום שרכב הנחיתה שלה פועל כיחידה אחת, וכשהוא יחזור לתחנה יהיה אפשר, לפחות לפי התכנון, לתדלק ולתחזק אותו, ולשגרו לנחיתות נוספות.