הלילה (בין רביעי לחמישי) ייראה מטר המטאורים ג'מינידים. שיאו בלילות שבין ה-13 ל-15 בדצמבר לקראת חצות. מטר זה הוא אחד ממטרות המטאורים העשירים ביותר והקצב הצפוי בשיא הוא כ-120 מטאורים בשעה (הקצב הוא תאורטי והוא מחושב לקצב שהיה נראה לו נקודת המוצא של המטאורים מצויה מעל הראש כאשר תנאי התצפית אופטימליים). השנה חלק מהמטאורים שאורם קלוש לא ייראה בשל אור הירח שצפוי להפריע לצפייה במטר.
שמו של המטר נובע מקבוצת ג'מיני, שמה הלטיני של קבוצת תאומים הזורחת באופק המזרחי עם רדת החשיכה בישראל ומגיעה לרום מרבי, כמעט בזניט, כשעתיים לאחר חצות. השנה, המטר נוח מאוד לצופים מישראל כיוון ששיא המטר צפוי לקראת חצות בלילה שבין 14 ל-15 בחודש ולפיכך השיא עצמו ייראה היטב מישראל אם כי, כאמור, אור הירח עשוי להעיב על הראות. כמו כן אפשר לצפות בקצבים נאים של המטר בלילה שלפני ואחרי השיא. כרגיל במטרות מטאורים חשוב להדגיש שאין צורך במשקפות או בטלסקופים, יש להביט לכיוון השמים (רצוי לכיוון הזניט בשעות המאוחרות של הלילה). המטאורים נראים בכל מקום בשמים.
2 צפייה בגלריה
מטר מטאורים
מטר מטאורים
מטר מטאורים
(צילום: Genevieve de Messieres)
מקורם של המטאורים הוא בחלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על חלקיקי הגרם. המטאורים המשויכים למטר הג'מינידים נעים במהירות בינונית של 35 ק"מ לשנייה ומקורם באסטרואיד פא'תון ובכך הם נבדלים ממרבית מטרות המטאורים שמקורם בשביטים. חלקיקי האבק נשרפים כליל לאחר כניסתם לאטמוספירה ואינם מגיעים לפני הקרקע. הקצב התיאורטי של הג'מינידים הצפוי לשיא המטר הוא למעלה ממאה מטאורים בשעה. וגם בסוף השבוע אחרי השיא צפויים להיראות כמה עשרות מטאורים בלילה. חשוב להדגיש, שאין הכוונה לתופעה המזכירה מטר, אלא שמספר המטאורים הנצפים בלילות של מטר מטאורים גבוה בהרבה מהממוצע, ובמקרה של מטרות "טובים" מדובר בחוויה.
כמובן שהצפייה הטובה ביותר היא מחוץ לאזור עירוני מואר אך גם מתוככי עיר עדיין יהיה אפשר להבחין במטאורים הבהירים. קבוצת תאומים זורחת בכיוון מזרח ולכן זהו הכיוון שממנו ינבעו המטאורים, אם כי אפשר יהיה לראותם גם אם שוכבים ומביטים לרום השמים.
כרגיל במטרות מטאורים, אין צורך באמצעי תצפית מיוחדים לצפייה במטר והתצפית המיטבית תתקבל במקומות חשוכים, הרחק ממקומות ישוב. קבוצת תאומים זורחת לפנות בשעות הערב בכיוון מזרח ושם נקודת המוצא של המטאורים ונמצאת ברום השמים בשעה חצות, אולם, כמו בכל מטר, מטאורים יכולים להיראות בכל כיוון בשמים, כאשר נקודת המוצא של מסלולם היא במזרח.
מי שרוצה לנצל את הערב ולצפות במטאורים בליווי הדרכה והסברים על גרמי השמיים עם טלסקופים גדולים יוכל למצוא זאת בקרבת שדה בוקר. מצפה הכוכבים שירת הכוכבים יקיים הערב (14.12) אירוע מיוחד, לפרטים.

קסטור ופולוקס

קבוצת תאומים קיבלה את שמה הודות לשני הכוכבים הבהירים המציינים את ראשי התאומים – קסטור (הצפוני יותר) ופולקס שהוא הדרומי יותר והבהיר מבין השניים, אף על פי שהוא מצוין באות היוונית ביתא (קסטור מצוין כאלפא).
קסטור הנראה לעין ככוכב בודד הוא למעשה מערכת של 6 כוכבים החגים אלה סביב אלה. בטלסקופ טוב אפשר יהיה להבחין שקסטור מורכב משני כוכבים בהירים הצמודים זה לזה וכמעט לא ניתנים להפרדה. כל אחד מהצמד מורכב משני כוכבים, כאשר אי אפשר להפריד בין בני הזוג באמצעים אופטיים. הזוג השלישי ייראה ככוכב אדום המרוחק יחסית מהצמד הבהיר. הוא נראה ככוכב בודד אך מדובר בצמד של ננסים אדומים, שהם השמשות הקטנות ביותר הקיימות. כל המערכת מצויה במרחק של 52 שנות אור מכדור הארץ.

מאדים, צדק ושבתאי

בין לבין צפייה במטאורים, אפשר לצפיות גם בצמד כוכבי הלכת הענקיים - צדק ושבתאי, וכן בשכננו הקרוב - מאדים, שבשבועות אלו נמצא בשיא קרבתו לכדור הארץ. הראשון מבין השלושה הוא שבתאי, שמצוי מערבית מצדק. צדק הוא הכוכב הזוהר ביותר בשמים ומצוי גבוה מעל האופק בכיוון דרום בשעות הערב המוקדמות. צדק בוהק בגונו הצהבהב ובמשקפת שדה אפשר לראות את ארבעת ירחיו הגדולים. בטלסקופ חובבים קטן אפשר להבחין גם בחגורות העננים שלו.
2 צפייה בגלריה
כוכב הלכת שבתאי עם שני מירחיו
כוכב הלכת שבתאי עם שני מירחיו
כוכב הלכת שבתאי עם שני מירחיו
(צילום: NASA, ESA, A. Simon (Goddard Space Flight Center), M.H. Wong (University of California, Berkeley), and the OPAL Team)
שבתאי מצוי כאמור מערבית, משמאלו של צדק. אורו קלוש מזה של צדק אך מבט מבעד לטלסקופ יגלה את טבעותיו המרהיבות. מזרחית לצדק, משמאלו, עולה מאדים, הבוהק בגוונו הכתמתם אדמדם. גם כאשר מאדים קרוב אלינו, די קשה להבחין בפרטים על פניו בטלסקופ חובבים קטן, דרכו ייראה כדסקה קטנה כתמתמה ואולי כיפת הקרח הדרומית שלו תראה ככתם לבנבן על שוליו הדרומיים.
חדשות אסטרונומיה, ספרים ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים