נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, קרא לנשיאת אוניברסיטת הרווארד פרופ' קלודין גיי ולנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פרופ' סאלי קורנבלות' להתפטר מתפקידן, כפי שעשתה נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn).
"ההסתה האנטי-ישראלית חסרת הרסן, שמגלה את פרצופה המכוער בְּקמפוסים שונים בעולם ואשר מסכנת את שלומם, ואולי אף את חייהם, של סטודנטים ושל אנשי סגל יהודים וישראלים, באה לידי ביטוי בשימוע שנערך בקונגרס", כתב פרופ' הראל. "יש לחפש דרכים לפעול בנחישות וללא לאות נגד תופעות כאלה בחו"ל: מרמת ההסתה וההתלהמות בשטחי הקמפוסים ועד לרמת גופי ההנהלה של האוניברסיטאות".
2 צפייה בגלריה
קלודין גיי, נשיאת הרווארד במהלך השימוע
קלודין גיי, נשיאת הרווארד במהלך השימוע
פרופ' קלודין גיי, נשיאת הרווארד במהלך השימוע
(צילום: EPA-EFE/WILL OLIVER)
פרופ' הראל הדגיש כי "הקהילה המדעית הבינלאומית חייבת לגנות בחריפות לא רק את הטבח הנוראי שביצעו החמאס ועושי דברו ב-7 באוקטובר, אלא גם את גל השנאה המטריד מאד שבא בעקבותיו".
בטקס קבלת חברים חדשים לאקדמיה הלאומית למדעים, הוסיף פרופ' הראל כי מן הפן האישי, כמי שקיבל את הדוקטורט שלו מ-MIT, מצערת אותו במיוחד התנהלותה של נשיאת MIT פרופ' סאלי קורנבּלות', שנהנתה למחרת השימוע מחיזוק חיובי, בדמות הצהרה תומכת וחמה של מועצת המנהלים של המוסד. "גאוותי בת 45 השנים בדוקטורט הזה מתחלפת לי בימים אלה בבושה גדולה", אמר נשיא האקדמיה למדעים.
טקס קבלת חברי וחברות האקדמיה הלאומית למדעים התקיים השנה במתכונת מצומצמת, בשל המלחמה. עם הצטרפותם מונה כעת האקדמיה 147 חברות וחברים. ואלה החברות והחברים החדשים: פרופ' מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע; פרופ' ישראל גרשוני, היסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' עופר זיתוני, מתמטיקה, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת ניו יורק; פרופ' אלי זלדוב, פיזיקה של מצב מוצק, מכון ויצמן למדע; פרופ' לאונה טוקר, ספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' שרה סטרומזה, שפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' שמואל פיינר, היסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' יצחק פריד, חקר המוח ונוירוכירורגיה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
2 צפייה בגלריה
בשורת העומדים מימין: החברים והחברות החדשים שהצטרפו לשורות האקדמיה: פרופ' מיכל אירני, פרופ' ישראל גרשוני, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' לאונה טוקר, פרופ' שרה סטרומזה, פרופ' יצחק פריד ופרופ' אלי זלדוב. בשורת היושבים מימין: יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ' סרג'יו הרט, סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
בשורת העומדים מימין: החברים והחברות החדשים שהצטרפו לשורות האקדמיה: פרופ' מיכל אירני, פרופ' ישראל גרשוני, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' לאונה טוקר, פרופ' שרה סטרומזה, פרופ' יצחק פריד ופרופ' אלי זלדוב. בשורת היושבים מימין: יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ' סרג'יו הרט, סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
בשורת העומדים מימין: החברים והחברות החדשים שהצטרפו לשורות האקדמיה: פרופ' מיכל אירני, פרופ' ישראל גרשוני, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' לאונה טוקר, פרופ' שרה סטרומזה, פרופ' יצחק פריד ופרופ' אלי זלדוב. בשורת היושבים מימין: יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ' סרג'יו הרט, סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
(צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)
במקביל, 111 בוגרים ישראלים של אוניברסיטת הרווארד שלחו מכתב לפרופ' גיי, לפעול נגד האנטישמיות. "פגועים ומושפלים, אנחנו כבר לא חולקים תחושת גאווה בהיותנו בוגרי אוניברסיטת הרווארד", נכתב בפנייה. "יתרה מכך, אנו לא ששים להמליץ ​​לתלמידים המובילים שלנו להמשיך בלימודים בהרווארד, שכן סטנדרטים אקדמיים גבוהים מוסתרים כעת על ידי סטנדרטים מוסריים נמוכים".
החוקרים הישראלים כתבו עוד כי אוניברסיטת הרווארד חייבת להכריז חד משמעית על אפס סובלנות כלפי סטודנטים אנטישמים.
במקביל, בית הנבחרים האמריקני הצביע הלילה בעד הצהרה שיזמו מחוקקים משתי המפלגות, שקוראת לנשיאות האוניברסיטאות הרווארד ו-MIT לפעול כמו נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ליז מגיל - ולהתפטר.
303 מחוקקים הצביעו בעד ההצהרה ו-126 התנגדו לה. חברת הקונגרס אליס סטפניק, שגם תחקרה את הנשיאות במהלך השימוע בקונגרס בשבוע שעבר, אמרה כי "אנחנו רק מתחילים לטפל בריקבון המתפשט של האנטישמיות שהדביקה את מערכת ההשכלה הגבוהה של אמריקה, ולא נעצור עד שהיא תוסר מהשורש והאחראים לטיפוח צמיחתה יישאו באחריות". להצהרה אין תוקף מעשי, אך היא צפויה להוסיף למכבש הלחצים הקיים על המוסדות מצד בוגרים ותורמים.