בשיתוף קבוצת דוראל
ישראל של 2050 תהיה צפופה יותר, חמה יותר ועדיין, מתקדמת טכנולוגית. בשנים האחרונות נרקמות בעולם, וגם כאן, בישראל, יוזמות רבות כדי לאפשר לאנרגיה מתחדשת לתפוס את מקומם של הדלקים המזהמים, באופן שיאפשר לדורות הבאים לחיות חיים נוחים, מודרניים, אשר טביעת הרגל הפחמנית שהם משאירים כאן, קטנה יותר.

העתיד טמון באגירת אנרגיה

בישראל, כמו בעולם, העולם האנרגטי עובר שינוי, המושפע מאד מטכנולוגיות שכבר עכשיו פועלות בשטח. "כבר היום אפשר לראות את הניצנים האלה בישראל", אומר רועי פורמן, העומד בראש דוראל אנרג'י-טק וונצ'רס (Doral Energy-Tech Ventures), זרוע החדשנות וההשקעות של דוראל. "ניתן לראות כבר עכשיו אנרגיה בייצור סולארי מהשמש, אנרגיית רוח, התחלה של הפקת אנרגיה מגלי ים, ייצור אנרגיה מפסולת - המרת פסולת לאנרגיה, ייצור אנרגיה משולבת עם חקלאות, על גבי מאגרי מים, מה שנקרא אנרגיה צפה ועוד".
2 צפייה בגלריה
פאנל עתידנות
פאנל עתידנות
(צילומי אולפן)
פורמן שולח אותנו לקיבוץ מעלה גלבוע בצפון כדי לחזות ברבות מהטכנולוגיות: "אפשר לעמוד על מרפסת ובמבט פנורמי אחד לראות כמעט את כל מקורות ייצור האנרגיה המתחדשת, כולל אגירת אנרגיה", הוא מספר ומסביר את הבשורה הקיימת בטכנולוגיה הזו, שמאפשרת לאגור אנרגיה בשעות האור והשמש ולנצל אותה בשעות הביקוש, בערב או בימי החורף, באופן שיוזיל עלויות ויחסוך יצור חשמל מזהם.
לדבריו, "השאיפה היא, שכל האנרגיות האלה יהיו זמינות כבר בעשור הקרוב, עם תמיכה רגולטורית ולא מעט השקעה נדרשת, יצליחו להעביר את המשק והאנרגיה שלנו לאנרגיה מתחדשת".

משרד האנרגיה עם הפנים ל-2050

במשרד האנרגיה, מצידם, מביטים על העולם ולומדים. "אנחנו מסתכלים על העולם ומתכננים את העתיד", מספרת שרון חצור, סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה. "אנחנו רואים את משבר האקלים, אנחנו רואים את הטכנולוגיות, את מגמות הביזור, אנחנו רואים את המגמות הכלליות ואז אנחנו מסתכלים על המשק הישראלי".
עם שטח קטן, אוכלוסייה גדלה, חדשנות יוצאת דופן וביקוש הולך וגובר לחשמל, דואג המשרד לגיבוש תכנית אסטרטגית מרובת תרחישים לעתיד. "בכולם לטכנולוגיה יש השפעה קריטית מאוד על הדרך שלנו להגיע לאיפוס פליטות תוך כדי שמירה על אמינות האספקה", אומרת חצור ומוסיפה: "אני חושבת שבאופן כללי התפקיד של המדינה בהקשר הזה, הוא לחשוב איך אמור להיראות, פחות או יותר, תמהיל האנרגיה ולהגיד מה צריך לעשות עכשיו כדי לאפשר את זה בעתיד.
"המדינה חייבת להשקיע עכשיו במחקר ובפיתוח ולהיכנס לנושא הבינלאומי בהסכמים אזוריים וגם להיכנס לפיילוטים ולרגולציה מאפשרת. אם אנחנו, כמדינה, נאפשר לטכנולוגיות בישראל להיטמע בתוך המערכות שלנו, נגיע ל-2050, כשישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם".

עשור קריטי לפנינו

לפני 2050 על העולם ועל ישראל להתמודד עם משבר אקלימי קיצוני. "לא פחות חשוב ואולי אפילו יותר חשוב, לדבר על מה שקורה כאן בשנים הקרובות", מחזירה אותנו אל קרקע המציאות אולגה פרל, מנהלת תשתיות וחדשנות בעמותת הפורום הישראלי לאנרגיה.
2 צפייה בגלריה
פאנלים סולאריים של קבוצת דוראל ביהל
פאנלים סולאריים של קבוצת דוראל ביהל
פרויקט סולארי של דוראל ביהל
(באדיבות דוראל)
"החדשנות צריכה להתמקד בהווה", אומרת פרל ומצביעה על אנרגיה פשוטה וקיימת כבר עשרות שנים, שבישראל עדיין נתפשת כחדשנות. "כשאנחנו מדברים עם אנשים על התקנה של פאנלים סולאריים על גגות של בניינים משותפים, במסגרת מיזם משותף שלנו עם משרד האנרגיה וקק"ל שנקרא 'שמש לכולם', התגובות שאנחנו מקבלים מאנשים הן, שזה כאילו משהו חדש, משהו לא מוכר, למרות שמדובר בטכנולוגיה מוכחת, בדוקה וידועה".
פרל טוענת שמה שצריך לעשות היום, במקביל לחשיבה על המחר, זה להגדיל את השימוש בטכנולוגיות קיימות. "לכל אזרח שיש לו שטח - בין אם זה הגג של הבניין שלו או של הבית שלו, ובעתיד הממש קרוב גם הקירות - לייצר חשמל נקי שייספק חוסר עתידי פרטי וכללי".
"מעבר לחוסן, יש פה הזדמנות עסקית של ממש", מוסיף גם פורמן ומסביר את היכולת, כמעט בכל בניין או בית, לנצל את אנרגיית השמש לייצור חשמל ואף ליהנות מהרווח.

אז איך, בכל זאת, תראה ישראל בעוד 30 שנה?

השלושה ניסו לחזות את העתיד, כפי שהם מדמיינים אותו ותחזיותיהם מלהיבות למדי. "אני מאוד מקווה שנמצא משק שיש בו תמהיל מקורות אנרגיה, כי בסוף זה הרבה עניין של תמהיל", אומר פורמן ומעריך: "נראה בו לא מעט פתרונות אגירת אנרגיה משולבים, גם לקצר טווח וגם לארוך טווח, ואני מאוד מאוד מקווה שנצליח לעמוד ביעד הזה של מעבר לכלכלה נטולת פחמן ולאנרגיה נטולת פחמן.
כך למשל, ממשיך פורמן, "רכבים הם נכסי אנרגיה, במיוחד רכבים חשמליים. כל רכב חשמלי מחזיק בתוכו סוללה, שיכולה להיות נכס אנרגיה שמייצר גם עודפי חשמל לצרכים אישיים או למשק החשמל הכללי".
"יש פה המון כישרון, והמון סטארטאפים, והמון טכנולוגיה שמפותחת כאן, ובאמת צריך לתת את הדגש ואת התנאים המתאימים כאן בישראל, להסיר חסמים ולאפשר לייצר רגולציה שמקלה על כל האזרחים להשתתף", מוסיפה גם פרל.
"הפער בין המציאות לבין החזון הוא פער קיים, בכל העולם. בעיני אין ברירה אלא לסגור אותו ואני מאמינה מאוד מאוד גדולה שנסגור אותו", מסמנת גם חצור את המגמות שרואה מולו משרד האנרגיה, בטווח הקרוב והרחוק. "אני לא יודעת בדיוק באיזו טכנולוגיה נעשה את זה, אבל אני בוודאי יודעת שאנחנו צריכים היום להניח את כל התשתית וזה מה שאנחנו עושים במשרד האנרגיה כדי לאפשר את הדבר הזה גם בעתיד".
לסיכום דיבר פורמן על טכנולוגיית ההיתוך הגרעיני המסקרנת: "זה בעצם הגביע הקדוש שכולם שואפים אליו. זו בעצם היכולת להתחקות אחרי האנרגיה של השמש או של הכוכבים פה בכדור הארץ. שני אטומים קטנים שמתחברים לאטום גדול יותר, וכל זה בסביבה מבוקרת ולא מזהמת. השמיים הם הגבול ללא ספק בהקשר הזה. אני מאוד מאוד אופטימי, אני מטבעי אופטימי - חייבים משקפיים ורודים בביזנס הזה".
בשיתוף קבוצת דוראל