עם פתיחת שנת הלימודים, ילדים רבים חוזרים לכיתות ולשגרת הלימודים - אבל יש מי שהכיתה שלהם נמצאת, לפעמים, בין העצים. ילדים בונים מחסה, מדליקים מדורה וממציאים משחקים - ביער. מבחוץ זה אולי נראה כמו אתנחתא מבית הספר אבל בגישת חינוך היער, זה בדיוק ההפך – זו הלמידה עצמה. מחקר חדש על חינוך יער, שנערך ביערות הקרן הקימת לישראל ובשיתוף עמה, בחן איך יציאה מהכיתה אל היער תורמת לתלמידים ולתלמידות.
לא טיול שנתי, אלא חלק מהשגרה
בשנים האחרונות חינוך היער תופס יותר מקום במערכת החינוך בישראל. אחת הדרכים שהוא בא לידי ביטוי היא בימי יער. מהו בעצם "יום יער"? "מדובר ביום למידת חוץ כחלק מתוכנית הלימודים הקבועה", מסביר גידי טל, דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שערך את המחקר ביחד עם צוות בהובלתו של ד"ר גדעון דישון.
"זה יום שבו הכיתה או השכבה מגיעה לשטח קבוע, שם הם שוהים וחווים חוויות מגוונות, באופן שהוא מובנה פחות מבבית הספר או אפילו בטיול השנתי. הילדים חוזרים בכל פעם לאותו השטח, שהופך למעין כיתה או מחנה. הם משחקים במשחקי שטח שמדגישים את התנועה של הגוף ועבודה עם החושים: בונים מחנות, מבשלים, מדליקים מדורה, חוקרים את הסביבה ועוקבים אחרי השינויים בה", מסביר טל.
"אחת הביקורות על למידה בבית הספר היא שהגוף כמעט לא פעיל בה; זו למידה סטטית, שמכוונת בעיקר לראש. בלמידת יער, לעומת זאת, הגוף פעיל מאוד ולמעשה נמצא במרכז הלמידה. מפתיע לגלות כמה ללמוד לשבת על הרצפה או ללכת לשירותים בטבע זה לא טריוויאלי כמו שהיינו מדמיינים", הוא אומר. נוסף על כך, הדגש הוא על החוויה ועל ה"כאן ועכשיו". "מה שחשוב בלמידת היער הוא לאו דווקא הידע: כשנתקלים בחיה או בצמח, לא בהכרח ניגש למגדיר כדי לברר באיזה מין מדובר", אומר טל. במקום זאת, יש דגש על מה שהצוות מכנה "ידע יחסותי", או "זה לא מה, אלא מי". כלומר, הילדים לומדים להבחין, למשל, בין עצים מאותו המין ולפתח כלפיהם יחס אישי.
סיפוק צרכים רגשיים במערכת החינוך
המחקר בחן את הקשר בין ימי היער לבין סיפוק צרכים פסיכולוגיים-רגשיים – כלומר, ההרגשה ש"רואים אותי" – ולהתנהגות חברתית ולזיקה לטבע. הוא כלל שאלונים שמילאו תלמידי ותלמידות בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ, לצד ראיונות עם אנשי ונשות חינוך, ותצפיות. התוצאות הראו שבימי היער דיווחו התלמידים והתלמידות על רמות בינוניות עד גבוהות של סיפוק צרכים פסיכולוגיים-רגשיים, של התנהגות פרו-חברתית ושל זיקה לטבע.
למידה בין העצים
(צילום: גידי טל)
ממצא נוסף מפתיע הוא היתרון לצוותי בית הספר הקבועים שהובילו את ימי היער, לעומת מדריכים מומחים. "על פניו היינו יכולים לחשוב שאם נביא מומחה להוראה כזו, זה יעבוד בצורה טובה יותר", אומר טל. "אבל ראינו שדווקא כשהצוות האורגני של בית הספר מוביל את הפעילות, הילדים מרגישים שהצרכים שלהם מקבלים יותר מענה. היבט מהותי נוסף בימי היער הוא שלילדים יש הזדמנות להוביל את הפעילות בעצמם, בלי הרבה התערבות מצד המורה. נוסף על כך, ראינו שהיה משמעותי מאוד עבורם לחקור ולהתנסות ביחד", הוא מסביר.
החלק האחרון של המחקר התווסף בעקבות המלחמה, ובמסגרתו נבחנה ההשפעה של ימי היער על תלמידים ותלמידות מעוטף עזה. במסגרת חלק זה של המחקר, שנערך בהובלת יובל פשין-גדעוני, בלטו אצל הילדים תחושה של תלישות ושל אובדן עוגן. המורים תיארו בין היתר חוסר ביטחון, קושי לתת אמון במבוגרים, נטייה ל"פתיל קצר" וקפיצות מרעשים חריגים.
"גם הכניסה של המלחמה לעולם הדימויים שלהם – נשק, מקלט, מחסה – הייתה חזקה יותר", מתאר טל. המורים דיווחו שימי היער אפשרו לילדים לעבד את החוויה בדרכים שונות, יצרו מרחב חברתי ואפשרו קשר אחר עם צוות ההוראה. "המורים דיווחו שזו הייתה הזדמנות מצוינת לעבוד על הקשיים", מסביר טל. "הסוגיה של חוסן נמצאת בשיח הציבורי הכללי בישראל, והיער רלוונטי לפיתוח חוסן במרחבים חינוכיים עבור כולם. זה מרחב שמזמן עבור הילדים המון התנסויות, וכל אחד ואחת יכולים למצוא שם את האתגר שלהם – אם זה בפן החברתי או בפן הגופני; הם זוכים להזדמנות להתמודד שם עם הדברים בכוחות עצמם וכך לפתח חוסן", הוא אומר.
דמויות על עץ
(צילום: גידי טל)
"בשנים האחרונות יש יותר ויותר הבנה לגבי היתרונות והתועלות שניתן להפיק משהות ביער", אומרת שלגית הימן, רכזת פיתוח תוכניות חינוכיות בקק"ל. "השנה יתקיים בחטיבה לחינוך ולקהילה של קק"ל פיילוט במרחב צפון שנקרא 'אמץ יער' ומטרתו לחזק את הקשר בין המשתתפים ליער הסמוך למקום מגוריהם. בפיילוט, שיכלול חמישה מפגשים, ישהו המשתתפים כשעה וחצי ביער (ולא כל היום כמו שמתואר במחקר), יכירו את הצמחייה המקומית ויהנו מחוויה בטבע, ויפגשו עם גורמים בקק"ל כמו רכזת קליטת קהל, יערן, נהג יערית ואיש חינוך", היא מספרת.
לקראת שנת הלימודים הקרובה, טל מדגיש שיש לתת יותר מקום לפן החברתי-רגשי בלמידה. "יש הרבה סוגים של ידע ושל דינמיקות שחשוב להתנסות בהם, וצריך לתת להם מקום בפעילות החינוכית הרחבה, וגם בתוך בית הספר", הוא אומר. ולסיום, הוא ממליץ גם למבוגרים: "צאו החוצה, הטבע הוא באמת נפלא".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
