שני נשרים, שנלכדו במסגרת פעילות ניטור של רשות הטבע והגנים, שוחררו השבוע בגליל התחתון כשהם מצוידים במשדרי GPS חדשים - וכבר זמן קצר לאחר השחרור התקבל מידע מסקרן על תנועתם: אחד מהם עף לכיוון הכרמל, בעוד השני עשה את דרכו לגמלא שבגולן.
שחרור נשרים בגליל
(צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים)
ברשות הטבע והגנים מעריכים כי הנשר הצעיר מבין השניים עשוי להיות אחד הגוזלים שבקעו ופרחו במושבת הנשרים הטבעית בכרמל. לצד המשדרים, שני הנשרים קיבלו תגי זיהוי ונלקחו מהם דגימות דם לצורכי מחקר ומעקב.
ד"ר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, סיפר כי הנשרים נלכדו במסגרת פעילות ניטור ארצית, באחד ממתקני האקלום שמפעילה הרשות. "חלק מהנשרים שאנחנו לוכדים כבר סומנו בעבר, ולכן אנחנו מכירים לפחות חלק מההיסטוריה שלהם. חלקם ילידי גרעין הרבייה שהושבו לטבע", אמר הצופה. "הפרט הצעיר לא נשא סימון קודם, ולכן לא היה בידינו מידע היסטורי או בריאותי קודם לגביו. הלכידה הנוכחית היא למעשה נקודת ההיכרות הראשונה שלנו איתו".
לקראת השחרור נלקחו מהנשרים דגימות דם לצורכי מחקר ומעקב, והם צוידו במשדרי GPS המאפשרים לעקוב באופן שוטף אחר מסלול מעופם. הדגימות מאפשרות לחוקרים לבחון, בין היתר, הימצאות פתוגנים ומתכות כבדות העלולים להשפיע על בריאות הנשרים.
"המידע שנאסף מסייע לנו ללמוד לא רק על מצבם של הפרטים שנלכדים, אלא גם על מצבה של אוכלוסיית הנשרים ועל הסביבה שבה היא חיה", הסביר הצופה.
"המשדרים הם העיניים שלנו בשטח"
הלכידה והמשדור בוצעו במסגרת פרויקט "פורשים כנף", המשותף לחברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, ופועל למניעת הכחדתם ולאישוש אוכלוסיות הנשרים והעופות הדורסים בישראל.
לצד נשרים מקומיים נלכדים במסגרת המעקב גם נשרים המגיעים מהקווקז ומהבלקן. חלקם מבלים את החורף בישראל, ואחרים עוצרים כאן במהלך נדידתם דרומה, בעיקר בדרכם למזרח אפריקה.
הנשרים עפו לכיוונים אחרים
(צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים)
לדברי הצופה, כיום נעים בשמי ישראל מעט יותר מ-100 נשרים הנושאים משדרי GPS – קרוב למחצית מאוכלוסיית הנשרים החיה בישראל. ברשות מתכננים למשדר כ-60 נשרים נוספים במהלך הסתיו הקרוב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. המטרה היא להגיע למצב שבו כ-75% מאוכלוסיית הנשרים בישראל נושאת משדר. "המשדרים מספקים לנו מידע שוטף על מיקומם, מסלול מעופם והתנהגותם של הנשרים ומהווים כלי מרכזי בשמירה עליהם", אמר הצופה. "מערכת ההתרעות מאפשרת לנו לזהות בזמן אמת אירועים חריגים".
לדבריו, כאשר נשר נוחת בנקודה מסוימת, המידע שמתקבל מאפשר לפקחים לצאת לשטח, לבדוק מה משך אותו למקום ולבחון אם קיימת שם סכנה. במקרה שבו נשר נפגע, המשדר מאפשר לאתר אותו במהירות, לנסות להצילו, לזהות את מקור הפגיעה ולפעול כדי למנוע מקרים נוספים. "המשדרים הם העיניים שלנו בשטח. בלעדיהם אנחנו עיוורים", אמר.
מתקן האקלום שבו נלכדו הנשרים משמש במהלך השנה לרבייה ולאקלום נשרים שבקעו במסגרת גרעין הרבייה, לקראת השבתם לטבע. בתחילת המאה ה-20 חיו בישראל ככל הנראה אלפי נשרים, אך מספרם הצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. ההרעלות נחשבות לאיום המרכזי והחמור ביותר על אוכלוסיית הנשרים בישראל.
אחד הנשרים לפני השחרור
(צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים)
מדובר בין היתר בהרעלות שנגרמות משימוש בלתי חוקי בחומרי הדברה רעילים נגד טורפים. הנשרים ניזונים מהפגרים המורעלים ונפגעים אף שלא היו יעד ההרעלה.
בשנים האחרונות נוספה סכנה נוספת: פגרים של בעלי חיים שטופלו בתרופות וטרינריות המסוכנות לנשרים, שהושארו בשטח והפכו למקור מזון עבורם.
