את הספר "הזחל הרעב" כולנו מכירים. הסיפור הבא מזכיר אותו, אם כי מתאים יותר לז'אנר האימה. הכירו את הזחל הרעב הנקרא בתרגום חופשי "זחל אספן העצמות". מדובר ביצור זעיר ומצמרר, שחי באי אואהו שבהוואי ומתנהג כמו לוחם הסוואה מיחידת הקומנדו של עולם החרקים.
 
(צילום: ליאור שרון)

הזחל ניזון מחרקים מתים או גוססים שנתפסו בקורי עכביש, ומצליח לשרוד בזכות תכונה ייחודית – הוא מתחפש לקורבנותיו. לאחר ה"ארוחה", הוא מכסה את גופו בכנפיים, רגליים וראשים כדי לטשטש את זהותו. זוהי אסטרטגיית הסוואה מתוחכמת שמוכיחה את עצמה.
במחקר שפורסם לאחרונה על הזחל, לא מצאו החוקרים מקרים שבהם עכבישים טרפו את הזחל שבא לגנוב את הארוחה שלהם. הזחל הנדיר הזה משתייך לסוג Hyposmocoma, קבוצת עשיים ייחודית להוואי, אך בניגוד לקרוביו שמתחזים לצמחייה, אספן העצמות עוטה חלקי גופות. למרות חיפושים, נמצאו רק 62 פרטים של העש. הוא חי באזור מצומצם במיוחד של כ-15 קמ"ר בלבד ומתגורר בקפסולת משי ניידת. גודלו, אגב, 5 מילימטרים בלבד.
3 צפייה בגלריה
הזחל הטורף והמתחפש
הזחל הטורף והמתחפש
הזחל הטורף והמתחפש
(צילום: ubinoff lab, Entomology Section, University of Hawaii, Manoa, מתוך המחקר)
ואנחנו נשארים בהוואי, בערך. אסטרונומים הצליחו לראשונה "להאזין" לתנודות עדינות של כוכב בשם HD 219134, המרוחק 21 שנות אור בלבד מאיתנו.
הם עשו זאת באמצעות המכשיר החדשני Keck Planet Finder שבהוואי, והקולות שיצאו ממנו מטלטלים את ההבנה של חוקרים על איך כוכבים באמת פועלים. התנודות האלה אפשרו לחוקרים לחשב בדיוק את גילו של הכוכב – 10.2 מיליארד שנים, וגם לגלות שהוא קטן יותר ממה שסברו עד כה.
מעבר לריגוש המדעי המובן, הממצאים למעשה מערערים על שיטות ידועות ואמינות, כמו חישוב גיל כוכבים כפי שמקובל היום, שהתבסס על קצב הסיבוב שלהם, שיטות שכיום כבר לא נראות מדויקות כל כך.
3 צפייה בגלריה
השמש המדברת
השמש המדברת
השמש המדברת
(צילום: Gabriel Perez Diaz/Instituto de Astrofísica de Canarias/W. M. Keck Observatory)
ונסיים את מבזק החדשות הטובות עם דיונונים, שנצפו מנופפים האחד לשני. האם מדובר בשפת סימנים תת ימית? מחקר חדש מצביע על כך שזרועותיהם של הדיונונים משמשות לא רק לשחייה או לציד, אלא גם לתקשורת.
צוות חוקרים מצרפת וארה"ב זיהה תנועות חוזרות ומובנות של הזרועות – כמו הרמה כלפי מעלה, גלגול מתחת לראש או תצורות אחרות – שנעשו באופן ספונטי ולפעמים אף זכו ל"חיקוי" מצד דיונונים אחרים. הממצאים מעידים כי מדובר בשפה לא מילולית מורכבת, שעשויה להתקבל גם על ידי ראייה, וגם באמצעות תנועות מים שדיונונים מסוגלים לחוש.
3 צפייה בגלריה
מנופף לשלום?
מנופף לשלום?
מנופף לשלום?
(צילום: Cohen-Bodénès & Neri, bioRxiv, 2025, מתוך המחקר)
כלומר, זוהי למעשה תקשורת רב-חושית – ויזואלית ומישושית. התקשורת הזאת מתווספת לארסנל עשיר שיש לדיונון, שכולל שינויי צבע, תנוחות גוף ומוח מסתורי, מה שמחזק את מעמדו כחיה אינטליגנטית במיוחד. במחקר הבא ינסו המדענים להבין מה אומרים הסימנים האלה – האם מדובר בניפוף לשלום? או חיזור? אולי אלו בכלל ביטויי מצבי רוח.