לפני כ-77 אלף שנים התיישבו ניאנדרטלים במערת אוּצָ'זְלָה 2 (Üçağızlı II) על חוף הים התיכון, באזור דרום טורקיה. הם עשו מה שניאנדרטלים עושים: ייצרו כלי אבן, ליקטו מזון, צדו, צלו את הבשר ועיבדו את העורות. לצד זה הם גם אספו צדפים וקונכיות, שאת חלקם חוררו והשחילו על חוט. במיוחד הם אהבו קונכיות מהמין יונית ים תיכונית (Columbella rustica), ואנחנו משערים זאת משום שבמערה נמצאו רבות מאוד מהן. אין שום סיבה מעשית לאסוף קונכיות כאלו – הן קטנות מאוד, והחלזונות שחיים בתוכן אינם אכילים – אבל הן יפות. נראה שהן פשוט מצאו חן בעיני הניאנדרטלים.
ואז לפני כ-59 אלף שנה, מאובני הניאנדרטלים נעלמו מהמערה. במקומם נמצאו שם מאובנים של בני אדם מודרניים, כלומר מהאוכלוסייה של אבות אבותינו. הם חיו שם עד לפני כ-47 אלף שנים, ובאופן מפתיע, הם עשו כמעט בדיוק את מה שהניאנדרטלים עשו לפניהם.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כמה זמן נשאר לנו? תשאלו את השעון
בפעם הראשונה: טיסה מסלולית לסטארשיפ
ריר לכל מטרה
בני האדם המודרנים צדו את אותן חיות, ליקטו את אותם צמחים, וייצרו את כלי האבן באותה טכניקה שבה השתמשו הניאנדרטלים. הם אפילו אספו את אותן קונכיות.
מה גרם להמשכיות התרבותית הזאת, למרות חילופי האוכלוסיות? במאמר חדש, חוקרים מטורקיה וממדינות נוספות הישוו בין העצמות, הקונכיות והכלים שמצאו במערה בשכבות השונות. על סמך הדמיון ביניהם, הם מציעים שאבות-אבותינו למדו מהניאנדרטלים ואימצו את מנהגיהם.
תכלס? כבר ראינו קונכיות יפות יותר. יונית ים תיכונית, קונכיה שנאספה בקנאות על ידי אבות אבותינו וקרובי משפחתהם הניאנדרטלים
(צילום: Naoki Morimoto/KyotoU/EurekAlert)
חלקו יותר מסביבה
הניאנדרטלים חיו באסיה ובאירופה לפני כ-400 אלף שנים, ועד שנכחדו לפני כ-40 אלף שנים. אבותינו התפתחו באפריקה, וככל הנראה החלו לצאת ממנה לעבר אסיה כבר לפני כ-200 אלף שנה. אנחנו יודעים ששתי האוכלוסיות נפגשו זו עם זו, שכן הם העמידו צאצאים יחד: עד היום, מרבית בני האדם בעולם נושאים בגנום שלהם מעט DNA שמקורו בניאנדרטלים. במספר אתרים ארכיאולוגים, חלקם בישראל, נמצאו עדויות לכך שניאנדרטלים ובני אדם מודרניים ישבו באותו אזור.
עם זאת, קשה להסיק מתיעוד המאובנים על היחסים בין האוכלוסיות. היו כאלו שהציעו שהאוכלוסיות היו יריבות: הניאנדרטלים, אחרי הכל, נכחדו, וייתכן שאחד הגורמים לכך היה תחרות על משאבים עם אבות-אבותינו. יכול להיות אפילו שהם נלחמו זה בזה ישירות, אם כי אין לנו ראיות לכך.
המחקר החדש מציע אפשרות שונה: שלניאנדרטלים ולבני האדם המודרנים הייתה תרבות משותפת, שנבעה מניהול קשרים חברתיים לאורך זמן. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שניאנדרטלים ובני אדם מודרניים חלקו ככל הנראה יותר מרק את אותו הנוף", אמר איסמעיל בייקרה (Baykara), שהוביל את המחקר, בראיון ל-CNN. "אומנם אנחנו עדיין לא יכולים להוכיח שהיה ביניהם קשר ישיר, אבל ההמשכיות המרשימה בטכנולוגיה, בשיטות ציד, ובאיסוף צדפים ששימשו כחרוזים מתיישבת עם האפשרות שאוכלוסיות אלה קיימו ביניהם קשרים וחלקו מסורות תרבותיות לאורך זמן".
"הממצאים שלנו מצביעים על אינטראקציה תרבותית עמוקה". החוקרים יושבים בפתח מערת אוּצָ'זְלָה 2
(צילום: KyotoU/Naoki Morimoto)
דברים מסוימים, כמו העובדה ששתי האוכלוסיות צדו את אותם בעלי חיים, לא דורשים הסבר מיוחד: הגיוני ששתי אוכלוסיות דומות שחיות באותו מקום ינצלו משאבים דומים. אך השימוש באותה טכנולוגיה לייצור כלי אבן עשויה להעיד שיש פה משהו מעבר לכך, כמו גם החיבה לאותן קונכיות. "הניאנדרטלים אספו ולקחו איתם בכוונה את הקונכיות האלו מחוף הים, למרות שהיו שם גם מינים רבים אחרים של צדפים", אמר נאוקי מורימוטו (Morimoto), אחד החוקרים החתומים על המאמר, "ובני האדם המודרניים באותו אתר אספו גם הם את אותו מין".
כנראה שלעולם נדע מה מצאו האנשים הקדומים, משתי האוכלוסיות, בקונכיות האלו דווקא – אולי ייחסו להן חשיבות כלשהי, ואולי ראו אותן פשוט כקישוט אסתטי נעים לעין. בכל מקרה, מדובר בהעדפה תרבותית, שייתכן שעברה מקבוצה אחת לשנייה. "הממצאים שלנו מצביעים על אינטראקציה תרבותית עמוקה", סיכם מורימוטו בהודעה לעיתונות. "שתי הקבוצות הללו, נפרדות אך קרובות זו לזו, לא רק הסתגלו לאותה סביבה: הם ככל הנראה חלקו העדפות סימבוליות".
תמונה מורכבת
בשנה שעברה התפרסם מחקר ממערת תנשמת ליד שוהם, בה נמצאו שרידים של ניאנדרטלים ושל בני אדם מודרניים, מלפני 80 עד 130 אלף שנים. בדומה למה שנראה באוצ'זלה, שתי האוכלוסיות באזור זה ייצרו את כלי האבן שלהם באותה טכנולוגיה, שהייתה מוקדמת יותר ושונה מזו שבה יוצרו הכלים בטורקיה.
דגם משוחזר של האדם הניאנדרטלי
(צילום: Esin Deniz/Shutterstock)
אבל יש ממצאים שמראים תמונה שונה. גם במערת מנדרין (Mandrin) בדרום צרפת התיישבות ניאנדרטלית הוחלפה בהתיישבות של בני אדם מודרניים, אך שם הכלים של אבות-אבותינו היו שונים מאוד מאלו של קודמיהם, ועשויים בדיוק ובעדינות רבים יותר. נראה שבצרפת בני האדם המודרניים הביאו איתם את התרבות שלהם, וכשהניאנדרטלים נעלמו מהאתר, נעלמו איתם גם המנהגים שלהם. "שני האתרים לא מספרים את אותו סיפור", אמר הארכיאולוג לודוביק סלימאק (Slimak), שלא היה מעורב במחקר, ל-CNN. "יחדיו, הם מציגים תמונה הרבה יותר מורכבת, עם כמה וכמה אוכלוסיות של בני אדם מודרניים, כמה מסלולים תרבותיים, וככל הנראה גם כמה גלים של התפשטות, יחסי גומלין, היעלמות והחלפה של אוכלוסיות".
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
