החורפנים עלו לכותרות בזמן מגפת הקורונה, לאחר שהתברר כי בעלי החיים הדביקו בני אדם בנגיף. כתוצאה מכך הושמדו בדנמרק ובמדינות נוספות מיליוני חורפנים. אבל עוד קודם לכן נמתחה ביקורת קשה על גידול החורפנים, שאותם מגדלים לתעשיית ייצור הפרוות. ארגונים ירוקים דרשו לסגור את אותן חוות.
והלחץ ככל הנראה עזר בשבדיה. בכלי תקשורת בשבדיה דווח כי כל 27 מגדלי החורפנים במדינה הגישו בקשות לסגירת החוות. זאת, בצל חקירה ממשלתית לקראת הטלת איסור גידול פרוות במדינה. באתר השבדי SVT Nyheter דווח כי מגדלים שיסיימו את פעילותם עד 30 ביוני השנה יהיו זכאים לפיצוי מהמדינה.
לפי העיתון החקלאי ATL וסוכנות הידיעות TT, כל המגדלים כבר הגישו בקשות לפיצוי מקרן ממשלתית, וכל אחד מהם עשוי לקבל מאות אלפי אירו כפיצוי בממוצע. עם זאת, לא מובטח שכולם יהיו זכאים לקבלו. הפיצוי תלוי, בין היתר, במספר נקבות הרבייה שהיו ברשות כל חקלאי. חוות במצב כלכלי קשה עלולות גם כן שלא לזכות בפיצוי.
גם בדנמרק גידול חורפנים זכה לביקורת נרחבת, במיוחד במהלך הקורונה. כ-1,400 חוות - שבהן גודלו 15–17 מיליון חורפנים - חוסלו מחשש לסכנת בריאות ציבורית. המגדלים שם קיבלו פיצויים בסך כ-29.2 מיליארד קרונות דניות, שהן כ-16 מיליארד שקלים. בינואר 2023, הותר מחדש גידול חורפנים בדנמרק, אך עד תחילת 2025 פעלו שש חוות, שבהן 43 אלף חורפנים בלבד.
סיום מרצון של פעילות מגדלי החורפנים בשבדיה משתלב במגמה רחבה יותר באירופה: שילוב של שינויי חקיקה, מודעות גוברת לרווחת בעלי חיים, והשלכות כלכליות של מגפת הקורונה.
הכתבה הוכנה בסיוע מערכת ניתוח חדשות מבוססת בינה מלאכותית.
