(בעברית נהוג לכתוב בלשון זכר, גם כאשר כותבים על קדמונינו ברבים - אבל הכוונה היא כמובן גם לנשים הקדמוניות, שתרומתן אינה נופלת במאום מזו של הגברים, גם אם הלשון מפלה אותן)
בשנת 2025 חגגנו 100 שנים למחקר הארכֵאולוגיה הפרהיסטורית בארץ ישראל. תחילת המחקר מיוחסת לדמותו המרתקת של פרנסיס טרוויל-פיטר (Francis A. J. Turville-Petre), ארכאולוג בריטי שחפר במערת זוטייה בגליל, שם מצא את כיפת הגולגולת של מי שהוגדר "האדם הגלילי", שגילו מבוגר מ-250,000 שנה.
לפני 30 שנה הצטרפתי לראשונה לחפירות הארכאולוגיות בגדת נהר הירדן, במוצאו מעמק החולה. מובן שאיני הראשון - חלק גדול מהחוקרים החשובים שעסקו בפרהיסטוריה של ארץ ישראל כבר חקרו את האתרים העשירים בחלקו הדרומי של עמק החולה. החפירה המפורסמת מכולן היא חפירתה של פרופ' נעמה גורן-ענבר בגשר בנות יעקב (במיזם זה של פרופ' גורן-ענבר עשיתי את צעדיי הראשונים בפרהיסטוריה, וגם את הדוקטורט שלי זכיתי לכתוב בהנחייתה).
מדור "חוקרים פרטיים" - לכל הכתבות הקודמות
באתר, שגילו כ-750 אלף (שלושת רבעי המיליון) שנים לפני זמננו, התגלו בין השאר העדויות הראשונות לשליטה באש מחוץ לאפריקה, שרידי פיל טבוח, עדויות לפיצוח אגוזים ותרבות עשירה של כלי אבן השייכת לתרבות האשלית, שהיא התרבות הקדומה ביותר שנחשפה בארץ ישראל.
אחד הגורמים העיקריים לעושר זה של ממצאים, מלבד החפירה הקפדנית והשיטתית, הוא השימור יוצא הדופן של שרידים אורגניים בשכבות שהורבדו (התכסו, נקברו) לחופו של אגם החולה הקדום לפני מאות אלפי שנים. מאז הרבדתן היו השכבות רוויות מים ויצרו תנאים נטולי חמצן (אַנְאֵירוֹביים) שבהם השתמרו שרידים אורגניים - עצמות בעלי חיים, ובעיקר שרידי עצים וצמחים, החל מפולן (אבקת פרחים) דרך זרעים ופירות, וכלה בגזעי עצים.
תנאי השימור הייחודיים הללו הם המאפשרים לנו להתחקות אחר חייהם ותרבותם של קדמונינו ואחר התנאים הסביבתיים שבהם הם פעלו. האתרים האלה מספקים מידע שאין דומה לו, ועושר הממצא, עם אופי החפירה הפרהיסטורית הקפדנית, מבטיחים חומרים לעוד עשרות שנות מחקר מעניינות ומרגשות...
בגדות הירדן נחשפים אתרים מגילים שונים - מכמעט מיליון שנה בגשר בנות יעקב, דרך אתר של ציידי פרות ענק מלפני כ-60 אלף שנה ועד ימינו שלנו. כאן אני מבקש להתמקד באתר צעיר, שגילו "רק" בין 20 ל-10 אלפי שנים לפני זמננו – אתר מדרגות הירדן. האתר מתעד עשרת אלפי שנים של ביקורים חוזרים לחופו של אגם החולה הקדום כדי לדוג דגים ולהשתמש במשאבים העשירים שהעמיד האגם לקבוצות של ציידים-לקטים-דייגים.
רצף כזה מאפשר להתחקות אחר התפתחות טכנולוגיית הדיִג במהלך אלפי שנים ולהעריך את חשיבותם של המשאבים הללו - דגים, צדפים, סרטנים, ציפורים ועוד - לתפריט האנושי. גם השימור יוצא הדופן של חומר מן הצומח מאפשר לנו איסוף מידע, למשל על חשיבותם של צמחי המים לתעשיות הרשתות, המלכודות ועוד.
העדות לדיג מגיעה מכיוונים רבים: למשל אבני גיר מוארכות ששימשו משקולות לרשתות ואולי גם למלכודות דגים, ומאסף יוצא דופן של קרסים העשויים עצם ולצידם משקולות חוט קטנות העשויות אבן. הקרסים, שמקורם בשכבות המאוחרות יותר של האתר, והשייכות לתרבות הנאטופית, הם יצירות אומנות של ממש. הם יוצרו בעזרת כלי אבן בלבד ומצביעים על רמה יוצאת דופן של מיומנות טכנולוגית ושל הקפדה. אין שניים זהים זה לזה. הקפדה יתרה הוקדשה לעיצוב החלק שאליו קושרים את החוט. כל דייג מכיר את הבעיה בשימוש בקרסים לדיג - הם הולכים לאיבוד. לכן הקדישו מעצבי הקרסים תשומת לב יתרה לאבטחת הקשר, ויש עדויות מיקרוסקופיות אפילו לשימוש בדבק ממקור צמחי לחיזוק הקשרים.
לצידם של הקרסים עוצבו גם אבנים קטנות כמשקולות חוט, שתפקידן היה להשקיע את הקרס בתוך המים. אבל מה שבאמת "מעיף את המוח" היא המחשבה על החוט - כמה דק ועדין היה החוט ששימש לקשירת הקרסים הקטנטנים הללו אל החכה! איזו רמת מיומנות דרושה לשזירת חוט כה עדין! עצמות הדגים שנחשפו בשכבות האתר מספרות אילו מיני דגים סיפק האגם לדייגים הקדומים. העצמות מקורן בעיקר במשפחת האמנונים והקרפיונים. שיני הביניות באתר הן עצומות בגודלן, ונראה כי חלקן הגיעו עד לגודל של 2.5 מטרים.
הקרסים ושאר ציוד הדיג שהתגלו באתר מעידים שכבר בתרבות הנאטופית, לפני 12–14 אלפי שנים לפני זמננו ידעו הדייגים הקדמונים כל שיש לדעת על דיג. הממצאים מאתר מדרגות הירדן מעידים גם על החשיבות הרבה של משאבים מן המים לחיי הקדמונים בסופה של תקופת האבן. בניגוד למשאבים היבשתיים ההולכים ומתכלים אחרי ניצול ממושך, המשאבים המימיים זמינים לאורך זמן. הדגים אינם נגמרים ואלפי ציפורי מים נודדות מגיעות לעמק החולה מדי שנה. אולי יציבות זו היא שתרמה לשינוי אורחות החיים המתועד בשכבות האתר מאורח החיים של קבוצות קטנות של נוודים ציידים-לקטים-דייגים לזה של יושבי הקבע החקלאים של התקופה הנֵאוליתית ושל העולם המודרני שבו אנו חיים היום.
גונן שרון הוא פרופ' מן המניין, המלמד בתוכנית לתואר שני בלימודי גליל בתל חי - אוניברסיטת קריית שמונה.
על כל האתרים המוזכרים בכתבה ובכלל - https://www.prehistoricgalilee.site/
"חוקרים פרטיים" הוא מדור ב-ynet שנוסד ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית שבו חוקרים מסבירים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' נעמה גבע-זטורסקי, פרופ' אורי בן-דוד ופרופ' ארז בן-יוסף מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
